ב-14 לאוקטובר 1926, לפני 85 שנה בדיוק, בא לעולם הדוב המפורסם בתבל – פו הדוב (באנגלית Winnie the Pooh). ספרי פו הדוב נכתבו על ידי סופר הילדים האנגלי א.א. מילן (אלן אלכסנדר). הספרים מגוללים את סיפור ידידותם האמיצה של הילד כריסטופר רובין עם דוב הצעצוע שלו, פו ועם שאר חבריו מן היער, ביניהם טיגר, חזרזיר, איאור, קנגה, רו ואחרים, כולם צעצועים אף הם.
הרבה לפני שצעצוע של סיפור רונדר במיטב מחשבי העל של דיסני ופיקסאר והוקרן בתלת-ממד, מילן הצליח להביא למיליונים את פלאי הדימיון, ולחגוג את הקשר הקסום שבין ילד וצעצועיו האהובים באמצעות מילים וחרוזים. מקור הסיפורים במשחקיו של בנו של המחבר, שבאמת נקרא כריסטופר רובין, עם צעצועיו. ב-1921, כאשר היה כריסטופר בן שנה, הביאה לו אמו דוב פרווה אותו רכשה בהרודס. הדוב הפך עד מהרה לצעצוע האהוב ביותר על הילד. מילן, שכבר היה סופר ידוע בזמנו, ואף שלח ידו בעבר בכתיבת חרוזים לילדים שאב השראה מן המשחקים, חרז וכתב, הציבור אהב והשאר, כאמור,
בספרי ההיסטוריה נכתב.
אף על פי שקשה למצוא היום שם יותר "דובי" ממנו, לטענת המחבר מקור השם, פו הדוב, הוא דווקא בברבור. ב-1921 כריסטופר רובין והוריו יצאו לנפוש בססקס, בבית קיט ליד אגם. באגם זה היה ברבור אותו נהג כריסטופר להאכיל, ולו קרא פו. שנתיים לאחר מכן, כאשר מילן הציג לראשונה את פו הדוב, סיפר כי כאשר עזבו את את הברבור באגם, הם לקחו את שמו איתם, כיוון שלא חשבו שהוא רוצה בו עוד. את השם וויני, אשר הושמט משום מה בעברית, קיבל דוב הצעצוע מדובה בשם זה, אשר התגוררה בזמנו בגן החיות של לונדון.
מקסים ככל שיישמע ההסבר הנ"ל, סופרי ילדים באותה תקופה היו ידועים במתן תשובות חמודות, אך לא אמתיות. עם השנים עלה בדעתי הסבר שונה. בעברית תורגם שם הדמות ל-"פו הדוב", ויש לכך סיבה: משמעות המילה "pooh" היא פשוט "דוב". הכיצד? המילה באנגלית לדוב היא "bear". לילדים קטנים קשה להתמודד עם עיצורים מסוימים במסגרת רכישת מיומנות הדיבור. ההבדל בין ב' ל-פ', שני עיצורים פוצצים, הוא מזערי. כמו כן, ר' הוא עיצור הנהגה כולו בתוככי הפה, ולכן גם הוא קשה להגייה עבור פעוטות. כאשר מתחשבים בקשיים אלה, קל להבין כיצד ה-ב' יהפוך ל-פ' וכיצד ה-ר' יישמט לגמרי. כך, בהגייה ילדית, Winnie the Bear הופך ל- Winnie the Pooh – כלומר, וויני הדוב. מדוע בעברית קיבל פו שם שמשמעו הוא דוב הדוב, זאת כבר שאלה שאין לי עליה תשובה.
אל מילן חבר המאייר, אי.אייץ' שפרד, אשר אחראי במידה לא מבוטלת לקסמו של הדוב ושל הספרים עליו. למרבה האירוניה, מילן הכיר את עבודתו של שפרד מן התקופה בה עבד במגזין הסאטירי "פאנץ'", אולם מאוד לא אהב אותו. למעשה, מסופר כי מילן נהג לשאול את עורך העיצוב של המגזין מה לעזאזל הוא מוצא באיש? וטען כי הוא חסר תקנה. עם זאת, כאשר ראה את האיורים אותם ביצע עבור שירי פו הדוב, אהב אותם ואישר אותם במקום.
אפשר עוד לדבר רבות על פו, ועדיין לא לכסות מחצית ממה שיש לספר על מעלליו של הדוב המהולל. אבל בשלב זה, נראה לי שרק אמליץ לכם לנצל את ההזדמנות, לקחת כל אחד מספרי פו הדוב ליד ולתת לקסמם לדבר בעד עצמו. או, אם לצטט את דבריו של המחבר מתוך הספר, ופו היה אומר, "הרבה יותר כיף לנהל שיחה עם מישהו שלא זורק לך מילים קשות וארוכות כמו 'השתלשלות העניינים הרגילה בנסיבות אלו הינה כדלקמן', ומסתפק במספר מילים קצרות ופשוטות, כמו : 'קח עוגה, פו'".
