כמה סימבולי שבשנת יובל המאתיים לאוסף המעשיות של האחים גרים, מתגלה אוסף מעשיות חדש בגרמניה
אוסף של 500 מעשיות, אשר נאספו על ידי ההיסטוריון פרנץ זאבר פון שונוורת' התגלה, לאחר שננעל בארכיון של רגנסבורג במשך 150 שנה, כך לפי הגרדיין, הבריטי.
פון שונוורת' היה היסטוריון מקומי, אשר התגורר באזור בשם אוברפאלץ בבוואריה והשקיע שנים רבות באיסוף ובתיעוד של מנהגים מסורתיים ושל מעשיות מקומיות. הוא היה צעיר מן האחים גרים בשנים רבות, אך ב-1885, ג'ייקוב גרים העיד עליו כי "אין בכל גרמניה מישהו אשר אוסף פולקפלור בדיוק, ביסודיות וברגישות כה רבים". עוד, טען ג'ייקוב גרים באזני המלך מקסימילאן השני מבוואריה, כי האדם היחידי שיכול היה להחליף אותו ואת אחיו בעבודתם הוא פון שונוורת'.
פון שונוורת' קיבץ את מחקרו באוסף, לו קרא "אאוס דר אוברפאלץ – זיטן אונד זאגן", או בעברית, "מנהגים ומעשיות מאוברפאלץ". האוסף יצא לאור בשלושה כרכים בין השנים 1857 – 1859, אולם לא זכה להצלחה אל מול אוספים אחרים כגון זה של האחים גרים, ונשכח במרוצת השנים. בהשאלה מעולם המעשיות, האוסף שקע בתרדמת בת 150 שנה.
בחזרה למאה ה-21, אוצרת תרבות בשם אריקה אייכנזר, שחקרה את עבודתו של ההיסטוריון, מצאה 500 מעשיות, אשר רבות מהן לא ראו אור מעולם באוספים האירופיים המוכרים. מי שמכיר את אוסף המעשיות של האחים גרים, יודע כי רובן המכריע אינו מוכר לקורא מן השורה גם כך. יחד עם זאת, אין ספק כי מדובר בתגלית מהממת, אשר מוכיחה כי חקר הספרות בכלל, וחקר הפולקלור בפרט, רחוקים ממיצוי גם כיום.
אייכנזר פרסמה, בשנה שעברה, מבחר מעשיות מן האוסף של פון שונוורת', וקראה לספר "פרינץ רוסוויפי אונד אנדרה מרשן" – "הנסיך חיפושית זבל ומעשיות אחרות", או החרפושית בעגה המקומית. לדברי אייכנזר, בחרה בשם זה, משום שכמו החרפושית, המעשיות והאגדות מחביאות בתוכן את האוצר הכי יקר – ידע וחוכמה עתיקים, הקשורים בהתפתחות האדם, בבחינת גבולותינו ובישועה. פון שונוורת' היה היסטוריון ותיעד את מה ששמע בנאמנות, ללא כל ניסיון לייפות את הסיפורים, מה שמבדיל אותו מן האחים גרים. עם זאת, מוסיפה אייכנזר, גם לתיעוד האובייקטיבי דווקא מוסיף למעשיות קסם ואותנטיות. לדבריה, "שונוורת' לא עשה שום ניסיון לבצע רומנטיזציה, לפרש או לפתח את הסגנון".
אופיין המחוספס של המעשיות מצב בשאלה את סיכוין להיכנס אל המיינסטרים. כך, למשל, באחת המעשיות, עלמה אשר בורחת ממכשפה מרשעת, הופכת עצמה לבריכת מים. כאשר המכשפה גוחנת על בטנה ושותה את כל המים, היא בולעת גם את הנערה, וזו, חותכת את דרכה החוצה באמצעות סכין. כאמור, מיטב מסורת הסיפורת הגרמנית האוראלית באותה התקופה ובאלו שקדמו לה. עוד כולל האוסף גרסאות מקומיות של סיפורים יותר ידועים, כגון סינדרלה, רמפלסטילטסקין (עוץ לי-גוץ לי) ואחרות. במקרים אלו, מעניין יהיה לראות את הואריאנטים המקומיים על המעשיות המוכרות.
אייכנזר מצטרפת לפוקלוריסטים רבים אחרים בטענה כי מעשיות אינן מיועדות לילדים בלבד. "מטרתן העיקרית הייתה לעזור לאנשים צעירים בדרכם לבגרות, תוך שהן מראות להם כי ניתן להתגבר על סכנות ועל אתגרים באמצעות התנהגות ערכית, שכל ישר ואומץ".
ב-2008, סייעה אייכנזר לייסד את אגודת "פרנץ זאבר פון שונוורת'", ועדה אינטרדסיפלינרית המוקדשת לחקר עבודתו של ההיסטוריון הגרמני ולפרסומה. למעשה, בימים אלה ממש האוסף בתהליכי תרגום לאנגלית, כך שניתן לקוות שכולנו נוכל ליהנות מהן בקרוב. כעת, נותר רק לחכות ולגלות האם האוסף יצליח לתפוס את המקום הראוי לו בתולדות המעשייה והאגדה, או שמה ישקע שוב אל השכחה. בכל מקרה, לאור מתקפת סרטי האגדות בשנים האחרונות, אין ספק שהאוסף יוכל להציע קצת חומרים חדשים להוליווד העייפה.
