"זעם הטיטאנים" מבטיח להפגיש את הקהל עם מבחר נרחב של מפלצות. בואו להכיר את המינוטאור.
כבר אמרתי את כל מה שהיה לי להגיד לגבי סיכוייו של "זעם הטיטאנים" להצליח במקום בו קודמו, "התנגשות הטיטאנים נכשל כישלון צורב. אך בסיבוב הנוכחי, נראה כי במקום האלתורים הבולטים בתהליך ההפקה והשיווק של הסרט הראשון, הפעם מלווה הסרט במערך הסברה ושיווק. זה משקיע גם מאמצים ניכרים על מנת להציג את ההשקעה המרובה בהפקה עצמה. ובכן, הסרט צפוי לצאת לאקרנים מחר, וכולנו נהיה יותר חכמים אחרי הסופ"ש.
הסרטון המצורף מתמקד בקונספט של "זעם הטיטאנים" לאחד היצורים המיתולוגיים המפורסמים בעולם – המינוטאור. למי שלא מכיר את הסיפור, משמעות שמו של המינוטאור היא "השור של מינוס": מינו – לציון המלך מינוס וטאור – טאורוס, שור בעברית. מינוס היה מלך כרתים וקיבל לידיו מפוסידון שור לבן ויפהפה, כדי להקריבו לאל-הים עצמו. היה זה סמל לתמיכתו של האל במלך, ובתמורה, אמור היה מינוס להביע את נאמנותו ותודתו לאל. אולם השור היה כה נאה ומשובח שהמלך לא הצליח להביא עצמו להקריבו. הוא שמר אותו, ובמקומו, הקריב את אחד מן השוורים שלו. כעונש על כך, גרמה אפרודיטה לאשתו של מינוס, המלכה, להתאהב בשור אהבה קשה מנשוא. בצר לה, פנתה המלכה אל המהנדס הידוע דדלוס, וזה התקין לה תחפושת-עץ של פרה. בתחפושת זו, יצאה המלכה וממשה את אהבתה אל השור – במובן המילולי. בעקבות מעשה-האהבים הנ"ל, הרתה המלכה ובבוא הזמן ילדה ולד מפלצתי – גופו גוף בן-אנוש וראשו ראש של שור.
ישנן מספר גרסאות למה שקרה אחר-כך, אולם בכולן, מבקש המלך מדדלוס לתכנן עבורו מבוך בלתי-עביר, ובו לכלוא את התינוק – המינוטאור. דדלוס ובנו, איקרוס, עמלו על בניית הלבירינת, וכאשר הסתיימה העבודה והכול היה מוכן, נכלאו שניהם בלבירינת, גם כן. פתרון זול מלשלם עבור העבודה, וגם עונש על הסיפור ההוא עם המלכה. בסופו של דבר, דדלוס ואיקרוס הצליחו לברוח, בערך, אבל זה כבר סיפור אחר, ואותו אתם כבר בוודאי מכירים.
