הכירו את קייסי מוסמן, מפיקת אירועים ומאפרת אפקטים לסרטים ולצילומים – אמנות עבורה אפשר למות.
את קייסי מוסמן גיליתי בזמן חיפוש רעיונות לתחפושת, לקראת "צעדת הזומבים" האחרונה בתל אביב. עם אלבומי תמונות הורסים ושם כובש, הופתעתי לגלות שהיא משלנו. מאותו רגע, ידעתי שאני מוכרח ליצור עמה קשר ולהכיר לכם אותה. והתוצאה? אכן, תמונות קשות…
ספרי לנו קצת על עצמך, בבקשה.
אני בת 25 ונשואה. אוהבת מוזיקה מכל מיני סוגים, אבל בעיקר אלטרנטיבית. אני מתה על חתולים ומאכלסת גוש ג'ינג'י עצום בשם "מילה בן קיפוד", שמעבר להיותו אלוף הארץ בשינה צורנית, משמש גם כ"מוזה". לי ולבעלי יש חברת הפקות אירועים ודפוס, "מוסמן הפקות". אנחנו מפיקים אירועי בוטיק איכותיים בהזמנה אישית. אני דואגת בעיקר לעיצוב ולתכנון. בנוסף, אני מעצבת גרפית מנוסה ועבדתי בבתי דפוס ובמשרדי פרסום גדולים.
כיצד הגעת לעסוק באיפור אפקטים?
התחלתי להתעסק באיפור אפקטים עוד לפני שידעתי מה זה בכלל. אני זוכרת שעוד ביסודי הייתי מדביקה על עצמי אבנים וגזרי נייר כדי להפוך לחתולה או לאלפית בפורים. עם השנים, לא עבר פורים שלא הייתי יוצאת בלי שחצי מהבית דבוק לי לפנים – נהייתי יצירתית יותר עם הזמן. בפורים 2006, איפור SFX (איפור Special Effects) שינה את חיי, בזכות זוג "קרניים" שהכנתי מפלסטיק והדבקתי למצח. יצאנו למסיבה ביפו ושם ניגש אלי בחור כדי להתלהב מהקרניים, ולא הבין איך הן מתחברות בכלל… התחתנו באוגוסט 2011.
הגעתי ל-SFX בדרך עקיפה. למדתי אומנות ופיסול מהאמנית המוערכת, דינה שנהב, וגרפיקה מהאמנית גרסיה סטרומזה. במשך שנים חידדתי את קישורי האומנות שלי, עד שהבנתי שאני לא בכיוון הנכון. אז יישמתי את כישוריי לאיפור וגיליתי שאני מצליחה יפה. התחלתי לחקור יותר ולהתנסות. כיום אני כבר יודעת המון על העולם הזה, ואני ממשיכה ללמוד ולהתעדכן בכל השיטות ולעקוב אחרי כל האומנים הגדולים כמו וי ניל, ריק בייקר ואחרים.
מי אלה, ומי מקורות ההשראה שלך?
וי ניל (Ve Neil) היא מאפרת מדהימה שפרצה תחומים ומוסכמות. היא אחראית להמון עבודות איפור של דמויות מאוד משמעותיות בסרטים כמו "ביטל ג'וס", "המספריים של אדוארד", "באטמן" 1 ו-2 ו"שודדי הקאריביים".
ריק בייקר (Rick Baker) הוא מאסטר ב-SFX, שפרץ שוב ושוב את הטכנולוגיות והשיטות של איפור אפקטים. הוא זכה ב-7 אוסקרים מתוך 10 שאליהם הועמד. עבודותיו כוללות את מייקל ג'קסון בקליפ Thriller, "זאב אמריקני בלונדון" והוא גם עבד עם דיק סמית על "מגרש השדים".
ודיק סמית (Dick Smith), שנחשב לסנדק האיפור. הוא השתתף בהמון סרטים וכל פעם הוא מביא אתו יכולות אלתור מטורפות ושיטות מוזרות, שעצבו את עולם האיפור כפי שהוא היום.
מאיפה המשיכה שלך ל"צד האפל" של הפנטסיה?
סרטי אימה ופנטסיה תמיד דחקו את קצוות הדמיון. כשהאדם אינו מוגבל לנורמות ולפרדיגמות של העולם הזה, הדמיון יכול להביא למקומות מדהימים. אני אוהבת ליצור את הדמויות האלו, להוציא אותן מעולם הדף והדמיון, כדי שאנשים נוספים יוכלו לחוות ולהרגיש אותן.
מדוע לדעתך הקהל כל כך נמשך אל ה"צד האפל", במיוחד בשנים האחרונות?
אנשים אוהבים להרגיש תחושות חזקות. סרטי המתח והאימה שוברים את השגרה ונותנים לנו לחוות עולמות חדשים – דברים שלא ניתקל בהם ולא נחווה, מקומות שלעולם לא נראה ותחושות שכנראה גם לא נרגיש. לראות זה להאמין. האדרנלין עולה ואנחנו חווים את המתח את הפחד ואת הדם זורם בגוף כל פעם שאיזו מפלצת קופצת אל המסך. וכאן אנחנו נכנסים לתמונה – אומני האפקטים מקימים את היצורים האלה לתחייה כדי שנוכל לראות ולהאמין.
אם היית יכולה לבחור, איזה יצור פנטסטי היית רוצה להיות – זומבי, ערפד או משהו אחר לגמרי?
וואו, התקלה… משהו אמורפי ומסתורי כמו מיסטיק מ"אקס-מן", שיכולה לשנות את הצורה שלה לכל דבר – שיש לציין שזאת עוד עבודת איפור מרשימה ביותר. בין זומבי לערפד, ערפד לוקח… זומבים קצת מפחידים אותי, היית מאמין? את "המתים המהלכים" ראיתי עם האור דלוק.
כמה זמן לוקח, להפוך אדם לאל-מת רעב למוח?
תלוי ברמת האיפור. כשניגשים ליצור איפור לזומבי לוקחים הרבה דברים בחשבון: מי הוא היה ואיך הוא נהרג? כמה זמן הוא מת? מה הוא עבר עד לרגע שהוא מופיע על המסך? אני בונה דמות עשירה עם רקע ומאפרת את הפציעות והריקבון בהתאם לסיפור. זה יכול לקחת בין 20 דקות לכמה שעות טובות ליישם את האיפור עצמו.
כשאני עובדת על סט, הזמנים לחוצים מאוד ולכן צריך מטבע הדברים לעבוד במהירות שיא. כשיש יותר זמן, עבודת איפור יכולה לקחת גם שעתיים, אבל העבודה המקדימה לכל דמות לוקחת כמה ימים – לייצר את החומרים והאביזרים שישתלבו בתוך האיפור וייצרו את הדמות הגמורה.
כמה ביקוש יש לעבודות איפור מסוג זה בארץ, ומי הם בד"כ הלקוחות?
הדרישה בארץ מאוד נמוכה. כל התחום של איפור האפקטים אינו מפותח ואין מערך מסודר ליצירת פרויקטים כאלו. מדי פעם מנסים להוציא סרט אימה, ולא מזמן שוחרר "כלבת", שנאמר עליו שהוא הסרט אימה הישראלי הראשון באורך מלא. אבל הוא לא באמת זכה להצלחה, למעט פרס אופיר על האיפור הטוב ביותר.
מכיוון שאין תקציבים ליצירת סרטים בסטנדרטים הוליוודים, הקולנוע הישראלי אינו נוטה לז'נרים האלו. הלקוחות שלי הם בעיקר יוצרי סרטים עצמאיים ויזמים שמפיקים קליפים ליוטיוב, ששם הישראלים דווקא מככבים.
אחד הפרויקטים הייחודיים שלי השנה היה עבור "Bass Orchestra", סרטון מחווה לסדרת הזומבים המהוללת "המתים המהלכים" (The Walking Dead). הסרטון זכה לשבחים ולתמיכה מאנשי ההפקה של הסדרה המקורית, מצד השחקנים וגם מצוות הערוץ המשדר. [הסרטון מצורף בסוף הריאיון]
האם הניסיון שלך באיפור משפיע על חווית הצפייה שלך בסרטים?
בהחלט. מלהיב אותי מאוד לראות עבודת איפור טובה – זה גם נותן לי השראה. עבודת איפור גרועה, לעומת זאת, לא ממש תזיק אם הסרט עצמו חזק. אני רק אדע שיכולתי לעשות זאת יותר טוב.
מה הפרויקט החביב עלייך עד היום?
בהחלט סרטון המחווה של "המתים המהלכים". קיבלתי פידבק מדהים מהצוות ההוליוודי על האיפור ועל עיצוב הדמויות, זה משהו שכל מאפרת יכולה להתגאות בו. אני איפרתי את הדמויות הראשיות והייתי אחראית על צוות הארט. זה היה פרויקט מאוד אינטנסיבי שכלל 50 ניצבים זומבים. היה צוות מאפרות מוכשרות וזוג סטייליסטיות מדהימות שטיפלו בשיער ובהלבשה. הצוות היה מאוד מקצועי והיה תענוג לעבוד אתם.
תוכלי לספר איזו אנקדוטה מהפרויקט?
כמו שקורה בדרך כלל על סט בזמן צילומים ממושכים, היו לנו 50 זומבים משועממים בחדר הסמוך, שחיכו לתורם להצטלם. האיפור היה מאוד מציאותי ומפחיד למדי וכולם כבר ממש התלהבו ונכנסו לדמויות. אז הם מצאו דרך מעניינת להעביר את זמנם – כל הניצבים יצאו החוצה והחלו לרדוף אחרי מכוניות ולהפחיד את הנהגים מבעד לחלונות, לעקוב אחרי עוברי אורח ברחוב. זה היה מחזה מטורף ומצחיק למדי.
כיצד נראה "פרויקט החלומות" שלך?
טירוף! שעות ארוכות, חודשים במקומות רחוקים, שחקנים סבלניים, במאי מאורגן וצוות שמתלהב. מבחינת עלילה, שיהיה כמה שיותר מאתגר ומטורף. כל דבר… מד"ב וחייזרים, פנטזיה ופיות, אימה ואנשי זאב. אני אוהבת אתגר טוב.
