המאייר וסופר הילדים האגדי, מוריס סנדק (ארץ יצורי הפרא), הלך היום לעולמו והוא בן 83.
אין לי סיפורים מיוחדים על פגישה היסטורית עם מוריס סנדק, המאייר והסופר האגדי. אני רק יכול להגיד שכמו הרבה אחרים, גם אני גדלתי על "ארץ יצורי הפרא", וכמה מיצירותיו האחרות תופסות מקום של כבוד בספרייה שלי. האיזון בעבודותיו—בין צבעוניות ושמחה מצד אחד, ומפלצות, כעס ועצב מצד שני—היה מקור קסמם עבורי, בעולם ספרותי עמוס לעייפה בספרים סכריניים או אפלוליים יתר על המידה. תענוג היה לשוב ולהביט בספריו, פעם אחר פעם, במשך השנים. נעים היה לדעת שהוא עדיין שם. עצוב לי מאוד שהוא כבר איננו.
סנדק נולד בברוקלין, בן למשפחת מהגרים מפולין. מותם של רבים מבני משפחתו בשואה השפיע עליו בילדותו וליווה אותו במהלך חייו. הוא החליט להפוך למאייר בגיל 12, לאחר שצפה בסרט "פנטזיה" של וולט דיסני. הוא אייר ספרים רבים, ובמיוחד ספרי ילדים, אולם זכה לתהילה בעקבות צאת ספרו "ארץ יצורי הפרא" ב-1963. סיפור אל-מותי זה, על הילד מקס, אשר נשלח לחדרו כעונש על התנהגותו הסוררת ומפליג בדמיונו אל ארץ יצורי הפרא, העניק לסנדק מקום בפנתיאון סופרי הילדים המפורסמים בעולם. כמעט 50 שנה לאחר צאתו, הסיפור שומר על הפופולריות שלו ונחשב לאחד מספרי התמונות לילדים הכי נמכרים.
ב-2008 סיפר סנדק בפומבי על היותו הומוסקסואל, וחלק את חייו עם בן זוגו יוג'ין גלין במשך 50 שנה. יוג'ין הלך לעולמו במאי 2008. מעט לאחר מותו, החל סנדק לסבול מבעיות לב. משהו פשוט נשבר בו מצער, סיפר. עם חלוף הזמן, איבד עוד ועוד מחבריו. "אני פשוט מתגעגע אליהם. זה לא כיף להיות בודד".
בריאיון עמו, סיפר סנדק כי היה רוצה "מוות טעים". לדבריו, וויליאם בלייק קבע את הסטנדרט, כאשר עבד עד רגעיו האחרונים, צייר פורטרט של אשתו, ולאחר שסיים, הניח את כליו ושר מזמורים בטרם השיב את נשמתו לבוראו. "מוות שמח. זה אפשרי", אמר סנדק, "אם אתה וויליאם בלייק ומשוגע לחלוטין".
מוקדם יותר היום הלך סנדק לעולמו, כתוצאה סיבוכים לאחר שבץ שעבר לאחרונה. אני לא יודע אם קיבל את מבוקשו למוות שמח, אך לפחות זכה לעסוק ביצירה אותה אהב, עד ימיו האחרונים. ספרו האחרון "הספר של אחי" – שיר מאוייר אותו יצר בהשראת אהבתו לאחיו המנוח, ג'ק – צפוי לצאת לאור בפברואר, שנה הבאה.
