קאת'רין קרופילד: ציידת הלילה / ג'אנין פרוסט
מאת: מיכל מוסאי
מכירים את המשפט, "אין לשפוט ספר על פי כריכתו? כשאני מסתכלת על הכריכה של "קאת'רין קרופילד: ציידת הלילה", המשפט לגמרי מיותר. הכריכה מעוצבת באופן יפהפה ומעורר סקרנות כל כך גדולה, עד שצריך להפגין סבלנות עילאית מבלי לחטוף את הספר ופשוט להתחיל בקריאה. בנוסף, התקציר מאחור משדר משהו אפל ומסתורי שמעלה את רמת הסקרנות לשלבים היסטריים. כשמצרפים לזה גם את נוסחת ה-ערפדים+רומנטיקה, כבר אי אפשר לעמוד על הרגליים… אני אישית התמוטטתי על המיטה כשהספר בידיי, והתחלתי לקרוא במרץ רב.
גיבורת הספר, קאת'רין קרופילד (או בקיצור, קאת'), גדלה בעיירה קטנה שבה כולם מכירים את כולם, וכולם יודעים הכול על כולם… זו הסיבה העיקרית לכך שהיא חשה מנודה בחברה. אתם מבינים, קאת' נולדה מחוץ לנישואים, ובעיירה השמרנית בה היא חיה (או הפרימטבית, כמו שבונז טורח לציין), לא רואים זאת בעין יפה, בלשון המעטה. רק בגיל 16 אמה של קאת' מספרת לה את האמת בנוגע לאביה – קאת' נולדה כתוצאה מאונס שביצע ערפד באמה, ומכאן שהיא בת כלאיים – חצי בת-אנוש וחצי ערפדית. היא חזקה יותר מבני אנוש, ראייתה טובה יותר ועיניה זוהרות בירוק בוהק כשהיא מתרגשת. כדי לכפר על מעשי אביה, קאת' מחליטה לצאת למסע-הרג בערפדים, בתקווה שיתמזל מזלה, ויום אחד היא עוד תמצא את אביה ותהרוג אותו. באחד מלילות הצייד, קאת' נתקלת בבונז, וזהו מפגש שישנה את חייה. בונז הוא ערפד ותיק, שלמרבה הפלא, מתגלה כצייד ערפדים, גם כן. כשבונז וקאת' מחליטים לשתף פעולה ולצאת לצייד ערפדים זה עם זו, מתחיל האקשן והכיף האמתי והעלילה מקבלת טוויסט רציני…
אחד הדברים שמהם הסתייגתי בספר, הייתה האלימות שמתוארת שם והשפעתה על אמינות העלילה. כבר בתחילתו של הספר, בונז וקאת' נלחמים זה בזה על מנת להרוג, ופשוט ל-א התחבר לי שבונז מרשה לעצמו להיות כל כך פראי ואלים כלפי קאת' (גם אם היא חצי ערפדית). בהמשך הספר, כשבונז מתוודה בפני קאת' שאפילו אז, בקרב המאולתר הנ"ל הוא היה מאוהב בה, לא יכולתי שלא לפלוט נחרת צחוק ולהמשיך הלאה, בתקווה שאי-האמינות שהוא מפגין לא תחזור שנית. בנוסף לכך, הרגשתי מוזר שהספר משדר שכל חייה של הגיבורה סובבים כביכול סביב הערפד האפלולי – 24 שעות ביממה. יש חוסר אדיר בתיאורים של משפחתה של קאת'. כמעט ולא ניתן למצוא אפילו שיחה נורמלית אחת איתם לכל אורך הספר. קצת מאכזב, כי הרגשתי שמשהו גדול מתפספס שם.
אבל… בהשוואה לעלילה המצוינת בספר, שממנה הופתעתי רוב הפעמים (בעיקר בסופו), ההסתייגויות שציינתי מתגמדות, והופכות לכמעט חסרות-חשיבות. לכל אורך הספר יש מתח שרק גובר וצובר תאוצה. דמויות חדשות מופיעות וחושפות לנו עוד מידע לגבי הערפדים שמשחקים תפקיד מכריע בעלילה. למרות האווירה האפלה יחסית, היו קטעים שסיפקו צחוק, שהפיג את המתח וגרם לכך שהאווירה לא כבדה ולחוצה מדי. כמו כן, איכות הכתיבה של הספר השתפרה פלאים מתחילתו ועד לסופו. בתחילת הספר הרגשתי שאני קוראת עוד רומן ילדותי-משהו לבנות מתוסכלות בנות 14, אבל ככל שהתקדמתי, חשתי שחל שינוי ניכר ברמת הכתיבה של הסופרת.
לסיכום:
"קאת'רין קרופילד: ציידת הלילה", הוא רומן על-טבעי מהנה ביותר לקריאה. הוא יהפוך לכם כמה שעות שגרתיות ביום לחוויה מרתקת של ממש. אז אם אתם חובבי ערפדים מושבעים, שלא יכולים לומר לא לסיפור אהבה, זהו הספר המושלם בשבילכם. קריאה מהנה.
קאת'רין קרופילד: ציידת הלילה
ג'אנין פרוסט
תרגום מאנגלית: לינדה פניאס-אוחנה
הוצאת ענתות ספרים (2012)
445 עמודים
