ביקורת: קדחת אפלה

ביקורתה של מאיה מרמרי על "קדחת אפלה", הספר הראשון בסדרת "קדחת", מאת קארן מארי מונינג

הספר "קדחת אפלה" הנו הספר הראשון בסדרת "קדחת", מאת קארן מארי מונינג, והוא מגולל את סיפורה של מקיילה ליין. מקיילה, או מק כפי שהיא אוהבת להיקרא, חיה ברוגע בדרום-אמריקה ונהנית מחייה הטובים והשלווים. סצנה אוטופית זו נקטעת באיבה כאשר אחותה אלינה, שנסעה לאירלנד לצורך לימודיה, מתה ברצח אלים בסמטה אפלה. זאת ועוד, למשטרה המקומית אין שום מושג מי רצח אותה, או אפילו בעזרת מה. מוכת אבל ומתוסכלת קשות מקבירת תיק הרצח של אחותה במחלקת הלא-פתורים, מק נוסעת לאירלנד בניסיון למצוא תשובות – צעד שכמובן לא מתקבל באהדה מצד הוריה, שלא רוצים לאבד בת נוספת. בודדה ונחושה, מק מנסה להיאחז ברמז היחידי שאחותה השאירה לה לגבי מותה. הודעה קולית היסטרית בנייד, שמעלה שאלות נוספות ולא מציגה שום פתרון קל אפשרי. קצה החוט היחיד שמק מצליחה לחלץ הוא ה"שיסא דו". חפץ או אדם שאלינה מעוניינת שמקיילה תמצא ועליו היא משעינה את מרכז הכובד בהודעתה.

באירלנד הכול משתבש למן הרגע הראשון. לא רק שהמשטרה דוחה שוב ושוב את ניסיונותיה להכניס רמזים נוספים לתמונה, הגיבורה מתחילה להזות. כלומר, היא חושבת שהיא הוזה, כאשר לנגד עיניה מתחילים להיראות יצורי גיהינום, תחת מסווה של אנשים מסנוורים. מבולבלת יותר מתמיד, מק מועדת אל ידיו של ג'ריקו – דמות אפלולית ומלאה סודות. ג'ריקו משתמש בה ובכישוריה למטרותיו, ובראשן מציאת השיסא דו, לא ברור לאיזו מטרה. בתמורה, הוא פורש עליה את חסותו, הגנתו ומדי פעם זורק לה אי אילו פיסות מידע, הסדר שלא הוא או היא מאושרים ממנו. בהמשך, היא פוגשת גם בן פיות מזן שונה, הסילי. בעוד שמפגשיה הראשונים עם פיות היו עם גזע האנסילי, גזע מכוער שמקור יופיו באשליה, מפגש זה, עם ו'ליין – נסיך פיות מגזע הסילי, יעמיד את כוחה במבחן ההתנגדות. בניגוד לאשליית יופיים של האנסילי, גזע הסילי הנם מהפנטים כשלעצמם. הבדל נוסף וקריטי בין המינים הוא השימוש שלהם בבני אדם; האנסילי ימצאו תועלת רק במוות או סבל של בני אדם ואילו הסילי משחרים למין עם בנות אדם, בעיקר באמצעות הילת התאווה שאופפת אותם. מק, טובעת בתוך העולם החדש שנכפה עליה וחמושה בעיקר באהבתה לאחותה ובנחישות, מכניסה את עצמה לצרות ויוצאת מהן לסירוגין. כל זאת למען מטרה אחת: לנקום את מות אלינה.

הספר עצמו כתוב בצורה רהוטה. הפנטסיה האורבנית הנפרשת לפנינו בספר מקפידה להיות עמוקה ובעלת רבדים רבים. יש הישענות רבה על המיתולוגיה האירית המקומית, מה שנותן נופך נוסף לכל הסיפור. מונינג אינה נופלת להגדרות הקלות של טוב ורע ומקפידה לצבוע את הדמויות בגווני אפור רבים. הספר נעים מאוד וקולח, וברגע שנכנסים אליו, הוא לא מרפה בכלל. אהבתי מאוד את השקיעה ההדרגתית של הדמות הראשית לתוך המציאות שנפרשת מולה. בניגוד לסדרת פנטסיה אחרת שלא אציין את שמה, (רק ארמוז שהיא סאגת "דמדומים"); מק לא מקבלת כמובן מאליו את הקיום של הפיות בעולמנו ואת העובדה שהיא חלק מן המארג הקסום בעולם הזה. כתוצאה מכך היא תסכן את עצמה לא פעם, ואף תינזף ע"י ג'ריקו – המעוניין בה חיה (לפחות בינתיים). חוסר הקבלה שלה נותן לה נופך אמין, כי בינינו, מי מכם היה מאמין לו הייתי אומרת לו שפיות בצורת מפלצות ממלאות את עולמנו?

לספר עצמו, כמובן, יש גם מספר מגרעות, והראשונה שבהן היא הנטייה של מקיילה לדבר הרבה יותר מדי על בגדים ועל סטייל. אמנם אין לנו תיאורי לבוש באורך של שני עמודים כמו בספר "אייבנהו" של וולטר סקוט, אך גם תיאור של חצי עמוד הכולל את צבע סנדלי הדמות, שמתאימים ללק זה יותר מדי. תחושה זאת מתעצמת לנוכח התכיפות של תיאורים בסגנון זה. בנוסף, ישנו שימוש מוגזם בפרולפסיס, או בעברית פשוטה יותר – התרמה (גילוי חלק מהעלילה לפני שזה מתרחש). זהו כלי נחמד כאשר משתמשים בו פעם פעמיים ותו לא. למרות זאת, מונינג עושה בו שימוש נרחב, מה שמעיק על רצף העלילה וכמעט לא תורם לה.

לסיכום, נהניתי מאוד מ"קדחת אפלה", בייחוד מהדמויות אותן מצאתי עשירות ומהנות. העולם הנפרש לפני הקוראים הוא עולם רב-ממדי, שלא מגלה לנו את כל סודותיו על ההתחלה, אלא מושך אותנו לגלות עליו עוד. אני ממליצה על הספר לכל חובבי הפנטסיה האורבנית לסוגיה וסגנונותיה, אם כי אני מוסיפה לזה אזהרה: ספר זה מיועד בתוכן למבוגרים בלבד (אשאיר לכם את הגדרת הגיל המדויק). הוא מכיל לא מעט תיאורים של אלימות וארוטיקה, ויש לקחת את זה בחשבון בעת בחירתו. שיקול נוסף שיש לקחת בחשבון, הוא שמדובר בספר ראשון בסדרה, שהמשכיה טרם תורגמו. הסופרת מצליחה להשאיר אותנו באיזון עדין על נקודת מתח. מצד אחד הספר זוכה לסיום נאה ושלם של הפרק בו הוא עוסק ובה בעת הסיום משאיר מספיק מתח באוויר כדי שאני ארצה לקרוא את ההמשך בהקדם האפשרי, אז אם אתם לא חזקים באגף הסבלנות, כדאי לכם לקחת זאת לתשומת לבכם.

קדחת אפלה (Dark Fever)

סדרת קדחת (Fever)

קארן מאיר מונינג

תרגום: ורד טוכטרמן

הוצאת יניב (2012)

280 עמודים