ביקורת: המכשפות / רואלד דאל

ביקורותו של רמי שלהבת על "המכשפות", ספרו של סופר הילדים הידוע, רואלד דאל (סדרת מרגנית).

המכשפות מסתובבות בינינו בלי ידיעתנו. הן שונאות ריח של ילדים ורוצות לכשף אותם ולהשאיר עולם נקי מילדים מסריחים. ילדה אחת הן הכניסו לתוך תמונה, שם היא נשארה עד שהזדקנה ומתה; אחרת הן הפכו לתרנגולת; מילד שלישי השאירו רק פסל; ורביעי התגלגל והפך לדולפין. הן נראות כמו כולם, אבל רק אם לא יודעים לזהות את סימני ההיכר שלהן – והן מרושעות.

זו נקודת המוצא של "המכשפות" של רואלד דאל. הספר עצמו מתחיל בטרגדיה, אם כי זו מופיעה כמעט כבדרך אגב. במהלך הנסיעה לנורבגיה לביקור אצל הסבתא, המכונית של המשפחה מתהפכת ושני ההורים נהרגים. גיבור הספר, ילד צעיר (שלמרבה הפלא נותר אנונימי לאורך הספר כולו), נשאר אצל סבתו בנורבגיה, עד שצוואת הוריו מאלצת את שניהם לנסוע בחזרה לאנגליה. בינתיים, אולי כדי לנחם אותו ואולי כי כזאת היא, סבתו מספרת לו סיפורים. אבל לא מדובר בסיפורים שלווים עם סוף טוב על ארנבים באחו, אלא בסיפורי אימים על מכשפות שרוצות להרוג ילדים. ומה שהכי נורא הוא שהילד מגלה עד מהרה שהסיפורים אמיתיים ושמעל ראשו מרחפת סכנה איומה – כמו כל הילדים.

רואלד דאל הוא אמנם סופר ילדים, אבל לא מהסוג החינוכי או המטיף. גיבוריו, ובייחוד המבוגרים ה"חיוביים" שבהם, הם אנשים פרועים: פורעי חוק, אפילו לא לגמרי מיושבים בדעתם, ואיש מהם אינו מציית למוסכמות של עולם המבוגרים. בספריו וסיפוריו מוצאים כפריים שיוצאים לצייד לא חוקי בלילות, תעשיין עשיר שמכשף ילדים שהוא לא אוהב ומשעבד גזע שלם של אנשים כדי שיעבדו אצלו במפעל וכן הלאה. התקינות הפוליטית היא ממנו והלאה, וכך גם המוסר החברתי. ויחד עם זאת, הלב שלהם נמצא בדרך כלל במקום הנכון – הם אנשים אמיתיים שדואגים לקרוביהם ומשתדלים לעשות את הדבר הנכון לדעתם.

כזאת היא גם סבתו של הילד, שרחוקה מלהיות דמות חיקוי אימהית: היא מעשנת, היא מפחידה, היא מזהירה את הילד שלא יתרחץ יותר מדי כדי שהמכשפות לא יריחו אותו, וברגע של היסח הדעת אף מציעה לו סיגר. ועם זאת, היא גם רבת תושייה ואוהבת. והיא יודעת כל מה שאפשר לדעת על מכשפות, אחרי שבצעירותה הייתה בין אלה שנלחמו בהן.

דאל אינו סופר ילדים "טיפוסי" גם מבחינה חשובה נוספת – הוא לא חס על קוראיו הילדים, ובוטח בכוחם להתמודד עם המכות שהוא מנחית עליהם ועל גיבוריו. וכשקורים לגיבורים דברים רעים, אל תצפו שבסוף הכול יהיה לטובה. הורים שמתו לא יחזרו, כשפים שנעשו לא בהכרח יבוטלו וכך הלאה. אבל גם כשהדברים הלא נעימים קורים, הדמויות יודעות להתמודד אתם ולהוציא מהם את המיטב.

"המכשפות", אם כן, מציג עולם מוזר ומסוכן שמסתתר ממש מתחת לאפנו. במיוחד הוא מסוכן לילדים, כפי שהגיבור נוכח על בשרו, כשבמהלך חופשה בבורנמות' הוא נתקל בכנס מכשפות גדול וחושף את מזימתן המעמידה את כל ילדי אנגליה בסכנה. רק התושייה שלו ושל סבתו תמנע אסון נורא, אך לא בלי מחיר…

לצד האירועים המפחידים האלה, מדובר גם בספר מצחיק, שנון וחינני, כרגיל אצל דאל. המתכון להפיכת ילדים לעכברים למשל, שמובא באמצע סצנה מותחת מאוד, הוא גם מתכון עתיר דמיון ומשעשע להפליא. היצירתיות של דאל פורחת כאן כתמיד. האיורים הנאים של קוונטין בלייק, שאייר רבים מספריו של דאל, משלימים היטב את הטקסט ומוסיפים לו ממד נוסף.

אם לא די לכם בספר, הוא זכה לעיבוד קולנועי הוליוודי בשנת 1990 בכיכובה של אנג'ליקה יוסטון, גם אם בגרסה הרבה יותר רכה ונאיבית מהספר המקורי. באנגלית אפשר למצוא עיבודים שלו גם לגרסת אודיו, מחזה ותסכית.

המכשפות (The Witches)

רואלד דאל

תרגום: טלי נתיב-עירוני

הוצאת זמורה ביתן – סדרת מרגנית (2003)

220 עמודים