ביקורתה של רעות לביא-פלג על "ביטרבלו", הספר השלישי בסדרת ספרי "שבע הממלכות", מאת קריסטין קאשור.

"ביטרבלו" הוא האפל מבין שלושת הספרים (שיצאו עד כה) בסדרת "שבע הממלכות". אם הרוע אודותיו נרמז בספר הראשון קיבל מקום קצת יותר גדול בספר השני, הרי שבספר הנוכחי הוא נמצא בכל פרק ופרק. עם זאת, הוא נמצא בין השורות, מבעד לכתוב, ולכן הוא מפחיד ואפל אפילו יותר מאשר אילו היה נכתב עליו ישירות. גיבורת הספר, ביטרבלו, הופיעה בחלק קצר מהספר הראשון, "מחוננת", שהתרחש כשמונה שנים לפני עלילת "ביטרבלו". אז, היא הייתה רק ילדה בת עשר, שנמלטה מאביה המאיים, בסיועה של קטסה, גיבורת "מחוננת". בסיום הספר הראשון, ביטרבלו הוכתרה למלכת ממלכת מונסי. כיום היא בת שמונה-עשרה, מוקפת ביועצים הוותיקים אשר שירתו את אביה בחייו, וכיום מנסים לעזור לה להבין כיצד לנהל את ממלכתה. אולם נראה שניהול זה מסתכם בהררי ניירת ובהליכים בירוקרטיים, וביטרבלו אינה חופשיה לעשות בממלכה כראות עיניה. מעבר לכל הפעילות השגרתית הזאת, רוחשים וצפים מדי פעם סודות מכאיבים מתקופת שלטונו של לק, וכל פעם שביטרבלו מנסה לגשת אליהם כדי להתמודד עם העבר, היא נתקלת בשתיקה רועמת ובתגובות מפוחדות ומבולבלות.

כספר העומד בפני עצמו, הוא מעניין מאוד, וכולל שוב את המוטיבים האהובים מספריה האחרים של קאשור: כוחות מיוחדים, גיבורה נשית חזקה, ומאבקים פנימיים. הבעיה היא שהציפיות ממנו, כהמשך לסדרה, מראש היו כנראה גבוהות מדי. הוא אמנם מחזיר לחיינו את קטסה ופוֹ האהובים, אבל במידה כל כך קטנה ולא מעמיקה, שאולי היה עדיף אם לא היו מופיעים בספר כלל. בנוסף, הספר הראשון והשני הציגו בפנינו אופל גדול – המלך לֶק, ובספר השלישי הייתה ציפייה שסוף סוף אנחנו עומדים להתעמת אתו. בספר הראשון רק נרמז על הרוע שלו, והמפלה שלו הייתה מהירה, ועבורי לפחות, לא מספקת. בספר השני, שמתרחש בנקודת זמן מוקדמת לראשון, הכרנו עוד צדדים אפלים ומאיימים בדמותו של המלך. לכן בספר השלישי הציפייה הייתה "לסגור אתו חשבון", להפסיק לפחד ממנו ולראות שהחיים יכולים להמשיך גם אחרי הטראומה שהוא המיט על הממלכה. אבל המשימה הזאת מתבררת כלא פשוטה כלל.

בסופו של דבר, "ביטרבלו" עוסק בהתאוששות מטראומה של התעללות במשפחה.מכיוון שלרוע המזל, מדובר במשפחת המלוכה של ממלכת מונסי, השפעת הטראומה חורגת אל מעבר לגבולות המשפחה והארמון, ומתפשטת עד לכל קצות הממלכה. דרך ההתמודדות של ביטרבלו היא באמצעות ידע. היא רוצה להבין מה קרה בתקופת שלטונו של אביה, וכך לדעת כיצד לנסות ולתקן את הנזק. "המלכה מנסה לנווט ממלכה שמתעוררת מהשפעה בת שלושים וחמש שנה של אדם מטורף" (עמוד 143). זהו אינו נושא קליל או שכיח בספרות נוער, ההתמודדות עם טראומה קולקטיבית. והטיפול של קאשור בו הוא רגיש ואמיץ, לטעמי. האם חשוב לזכור את העבר, גם אם הוא מכאיב? האם כדאי להתעמת עמו, או לנסות לשכוח אותו ולהמשיך הלאה? איך אפשר להמשיך לחיות חיים "נורמליים" אחרי חוויות טראומטיות?

גם בספר זה קאשור לא מהססת להתעסק בנושאים מורכבים כמו טראומה, חתרנות, הומוסקסואליות וטירוף. היא מצליחה שוב לעשות זאת באלגנטיות ובהצלחה, ויוצרת ספר שהוא בראש ובראשונה קריא וזורם. נושא הטירוף עובר כחוט השני לאורך כל הספר, ונוגע למגוון רחב של דמויות. לא ברור מהו הטירוף הזה, מאיפה הוא התחיל אצל כל דמות והאם יש קשר בין כל מקרה ומקרה. זוהי אחת התעלומות שביטרבלו מנסה לפענח, בנוגע לאנשי הארמון, לפשוטי העם, לאצילים וגם ליועציה שלה. היא מנסה למצוא היגיון בעולם לא הגיוני בעליל.

לביטרבלו אין כוחות מיוחדים, בשונה מקטסה ואֵש – והספר הזה הוא אף פחות "הרפתקני" משני קודמיו. יחד עם זאת, הוא לא פחות (ואולי יותר) מותח מהם. הוא יכול לעמוד בפני עצמו, אבל כחלק מסדרה, הוא מקבל כוח ומשמעות נוספת. אולי העלילה שלו פחות סוערת, אבל במקרה הזה, מים שקטים חודרים עמוק, ואם אפשר לשים בצד את הציפיות ממנו לאחר הספרים שקדמו לו, הוא מעניק חוויית קריאה מהנה ומורכבת. ביטרבלו, כגיבורה, עוד יותר נגישה לקוראות ולקוראים מאשר אֵש וקטסה, כי הכוח שלה הוא ידע – סוגייה שאפשר להזדהות אתה מאוד בעולם שלנו. "ככל שאני מרבה לראות ולשמוע, כך אני מגלה דברים רבים יותר שאיני יודעת. אני רוצה לדעת הכל" (עמוד 66).

ביטרבלו (Bitterblue)

סדרת שבע הממלכות (Graceling Realm Series)

מאת: קריסטין קאשור

תרגום מאנגלית: יעל אכמון

הוצאת כנרת (2013)

544 עמודים