ביקורת: לב פלדה / ברנדון סנדרסון

ביקורתה של אראל מיכאליס על "לב פלדה", הספר הראשון בטרילוגיית "מלחמת הנפילים", מאת ברנדון סנדרסון

הספר, "לב-פלדה", נפתח במשפט שנראה כאילו נלקח מתוך סרט אקשן הוליוודי: "ראיתי את לב-פלדה מדמם. זה קרה לפני עשר שנים." כך, בלי הקדמות מיותרות, מכניס אותנו הסופר ברנדון סנדרסון לעולם החדש והמופלא שבנה עבור טרילוגיית "מלחמת הנפילים".

גיבורו של "לב-פלדה" הוא דייוויד צ'רלסטון, בן ה-18. דייוויד מגולל את העלילה מנקודת מבטו, החל מאותו יום טראומטי ששינה את חייו לנצח: היום שבו הנפילים עלו לשלטון. הנפילים הם אנשים רגילים שבורכו (או קוללו, תלוי את מי שואלים) בכוחות-על, בעקבות אסון מסתורי שפקד את העולם. חלקם מסוגלים לעוף באוויר, אחרים מסוגלים ליצור אשליות, או אפילו להרוג אדם בהינף אצבע. לא ניתן לפגוע בהם באמצעים רגילים והם תאבי-כוח ושררה. בעיר הולדתו של דייוויד, שיקאגו, עלה לשלטון נפיל בשם לב-פלדה. ביום שבו הנפילים הופיעו, הוא הפך את שיקאגו כולה לפלדה והרג מאות חפים מפשע, ביניהם גם את אביו של דייוויד.

על רקע התפאורה הדרמטית הזו מתפתחת העלילה של "לב-פלדה" בקצב מסחרר. דייוויד מתכנן את נקמתו בלב-פלדה כבר יותר מעשור, אך כדי לממש אותה, הוא זקוק לעזרה. הוא פונה לקבוצה חשאית של בני אנוש רגילים הקוראים לעצמם "הנוקמים", שמטרתם איסוף מידע על נפילים ורציחתם. העלילה כתובה בצורה מותחת, הנופים מתוארים בבהירות, הדיאלוגים קצרים ושנונים. פלא שסיימתי לקרוא את הספר תוך פחות מ-48 שעות?

אך לצד הביצוע המוצלח, קיים ב"לב-פלדה" חסרון רציני מאוד: הוא צפוי. כמו כל סרט הוליוודי מצליח, גם "לב-פלדה" מתנהל לפי מוסכמות עלילתיות מסוימות. מלבד העריץ הכול-יכול והאב שנהרג מול העיניים (מישהו אמר "באטמן"?), ניתן למצוא בספר גם את הפאם פטאל הנצחית (שמתוארת, איך לא, כ"גבוהה, חטובה ובעלת שיער זהוב (…), עם שמלה בעלת מחשוף נדיב"). כך נלוותה לקריאה שלי תחושה קלה של החמצה: לשם מה ההשקעה בקונספט ייחודי באמת, התקוממתי, אם בסופו של דבר הסופר יוצק לתוכו את אותו סיפור שכבר קראנו וראינו אינספור פעמים?

החוויה הייתה צורמת במיוחד משהבנתי שלאורך כל הספר סנדרסון שוזר מחשבות ורעיונות לא שגרתיים בעליל לגבי מהותו המשחיתה של הכוח. כך, למשל, הוא לא שוכח להתייחס אל האנושיים המקורבים לבעלי השררה, אותם פקידים וכספרים המניעים את גלגלי השלטון של לב-פלדה: "הם אשמים כמעט כמו הנפילים בדיכוי שלנו, אבל לא כעסתי עליהם. בעולם של היום כל אחד עושה מה שהוא צריך כדי לשרוד." קראתי את השורה הזו שוב ושוב בצמרמורת, וחשבתי לעצמי שבוודאי ניתן היה להגיד את אותו הדבר גם בעולמנו.

לסיכום, "עם כוח גדול מגיעה אחריות גדולה," כפי שאמר פעם דודו של פיטר פארקר (הלוא הוא ספיידרמן). ברנדון סנדרסון בהחלט ניחן בכוח להעלות על הכתב עולמות ייחודיים ולרבד את סיפוריו בעומק פילוסופי. הוא גם מצליח לשמור על קצב סוחף לאורך כל הסיפור. אבל העלילה, מה עם העלילה? כאן הסיר סנדרסון את האחריות מקוראיו, שכן בתוך המעטפת היפה שיצר הוא בחר להגיש סיפור מוכר וצפוי. פלא שזכויות הספר כבר נמכרו להסרטה?

לב-פלדה (Steelheart)

טרילוגיית מלחמת הנפילים

מאת: ברנדון סנדרסון

תרגום מאנגלית: צפריר גרוסמן

הוצאת אופוס

332 עמודים