"ההוביט: קרב חמשת הצבאות" של פיטר ג'קסון מתוכנן להגיע לשיאו בקרב אדירים בן 45 דקות.
פיטר ג'קסון, הבימאי הניו-זילנדי המפורסם, זכה לתהילת עולם בתחילת שנות האלפיים, כשהביא אל המסך הגדול את טרילוגיית "שר הטבעות". אז נכון, לא כולם היו מרוצים מכמה מן החירויות שלקח לעצמו, אבל בגדול ישנו קונצנזוס לגבי הצלחת הסרטים ותרומתם להובלת יצירתו של ג'.ר.ר. טולקין להצלחה גם במאה ה-21. ג'קסון אפילו זכה לתואר אצולה על פועלו זה.
לא כך הוא לגבי טרילוגיית סרטי "ההוביט". לאחר שההקרנות המסחריות האחרונות של "שובו של המלך" הסתיימו, והיה ברור שהקיץ הקץ על השיטוטים המופלאים בארץ התיכונה הקולנועית, הלחץ על הבאת "ההוביט" אל המסך הגדול החל. זאת לא הייתה דרך פשוטה. ניתן היה לצפות שהוליווד תנצל את האווזה מטילת ביצי הזהב, ותדחוף להשיב את הבימאי וצוותו לארץ התיכונה בהקדם האפשרי, אך לא כך היה. מה שהגיע לאחר מכן היה בעיקר הרבה קרבות משפטיים, חוזים ורוחות רעות. לכן, רק כעשור אחרי הטרילוגיה ההיא, זכה ג'קסון לשוב ולצלם את "ההוביט".
"מן הפח אל הפחת"
אבל מה שהחל כאחד הפרויקטים המסקרנים והמבוקשים ביותר, הפך עד מהרה למקור לרגשות כעס, תסכול ואכזבה עבור מעריצים חדשים וישנים, כאחד. תחילה הייתה זאת ההחלטה לפצל את "ההוביט", ספר לא ארוך במיוחד, לשני סרטים. לאחר מכן, הייתה זו ההחלטה לפצל את הסיפור לשלושה סרטים שהציתה דיון לוהט ברשת. רבים מן החובבים חשו, בצדק לא מבוטל, שמבצעים להם מה שנקרא, "Money Grab". כלומר, שמנצלים את אהבתם לז'אנר בכלל וליצירתו של טולקין בפרט, כדי לסחוט מהם כמה כסף שרק ניתן. למען הגילוי הנאות, אני נמנה עם מחנה זה.
לאחר מכן, הייתה גם ההחלטה לצלם את הסרטים בטכניקת צילום חדשנית במהירות כפולה (48 fps), שייקרה את ההקרנות והעניקה לסרטים מראה מלאכותי, ובמקרים רבים, לא כל כך נעים לצפייה. גם בעלי תיאטראות התלוננו על הפורמט החדש שהצריך אותם לרכוש ציוד חדש ויקר מאוד, רק בשביל להקרין את הסרטים כפי שתוכנן. הוסיפו לכך את השינויים הרבים שהתברר שפיטר ג'קסון הכניס לעלילה, והרי לכם מפת דרכים המטווה את דרכו של ג'קסון אל מחוזות שהיו שמורים עד כה רק לג'ורג' לוקאס.
קרב חמשת הצבאות
סביר להניח שג'קסון וצוות ההפקה שלו הבינו שאבדו את הקהל לאחר הסרט הראשון. נכון הוא היה מאוד רווחי, אבל לא הגיע למספרים שאליהם ציפו. רק בשביל קנה המידה, בשלושת הסרטים בטרילוגיה הושקעו למעלה מ-700 מיליון דולר, עד היום (700,000,000!). נדרשים הרבה מאוד הוביטים, גמדים ואפילו דרקונים בשביל להחזיר עלות שכזאת. לכן, למקרה שלא שמתם לב, כל הגישה השיווקית כלפי הסרטים השתנתה. אבל את הנעשה, אין להשיב. פרויקט בסדר גודל כזה, לא ניתן לעצור, או אפילו להסיט ממסלולו. כך יצא שקיבלנו טרילוגיה מנופחת, עם דמויות שלא היו בספר המקורי (או ביצירתו של טולקין, כלל), אירועים ואירועי משנה שלא הופיעו בשום מקום ולקינוח – קרב אדירים בן 45 דקות. למה? כי זה מה שקורה כשמצד אחד טוענים שנדרש יותר מסרט אחד בשביל לא לאבד דבר מן הדקויות הנפלאים של הספר המקורי, ומצד שני נדרשים, אחר כך, למצוא כיצד למלא שלושה סרטים באורך מלא ועדיין לגרום לצופים לגדוש את הקופות.
אבל זה לא הכול. הנשרים הגדולים הם מן הדמויות האהובות בספריו של טולקין, והם ממלאים תפקיד מהותי ברגעי מפתח, הן ב"ההוביט" והן ב"שר הטבעות". כפי שכתבה המתרגמת יעל אכמון באחרית הדבר לתרגומה, "אחד השיאים הרגשיים של ההוביט הוא קריאתו הנלהבת של בילבו בקרב חמשת הצבאות… 'הנשרים באים! הנשרים באים!'", אבל אם לשפוט לפי דבריו ג'קסון ב"האינדיפנדנט", לג'קסון יש בעיה גם אתם ואף עצות שיפור לטולקין:
"טולקין משתמש בנשרים בצורה די מגושמת, כי הם נוטים להופיע משום מקום ולשנות דברים די מהר," אמר. "אז כאן הם רק חלק מהתכנית, לא המושיעים".
לכן, אם ציפיתם בכיליון עיניים לסצנה עם הנשרים, הגיע הזמן להיפרד ממנה יפה לשלום. יש להניח שטולקין, משפחתו ואינספור חובבים ברחבי העולם נושמים כעת לרווחה ומודים לג'קסון על שגאל אותם מן המבוכה שבסצנות הנשרים המסורבלות הללו. הנשרים (או העיטים) כבר לא באים.
חוששים להשתעמם בזמן 45 דקות של גמדים, בני אדם, אורקים ובני אדם נלחמים? ג'קסון מרגיע: "יש לנו חוק שאסור לנו להציג יותר משניים או שלושה שוטים של אנשים אנונימיים נלחמים, מבלי לחתוך בחזרה אל הדמויות המרכזיות". אני כבר רגוע יותר, מה אתכם?
"ההוביט: קרב חמשת הצבאות" צפוי לצאת ב-12.12.14
