בין כוכבים – ביקורת סרט

סרטו החדש של כריסטופר נולאן, "בין כוכבים", מזמין אתכם למסע בחזרה אל המדע הבדיוני

כריסטופר נולאן פרץ לתודעה עם סרטו, "ממנטו", וכבר אז משך תשומת לב כיוצר יוצא דופן ושאפתני. אבל מה שהביא לו מעמד של במאי-כוכב, הייתה טרילוגיית סרטי "באטמן" החדשה, בכיכובו של כריסטיאן בייל. משם המשיך ליצור סרטים כגון "היוקרה" (The Prestige) ו"התחלה" (Inception), אך הוא גם מעורב בסרטי "סופרמן" החדשים. נולאן, כך עולה, הוא מסוג היוצרים שמסוגלים לדלג בין השאפתני והניסיוני להוליוודי וההמוני. לאור זאת, רבים מחובבי הבמאי תהו באיזה כיוון יבחר הפעם, איך יוציא אותו אל הפועל, ובעיקר – האם יצליח לגרום לסרט להמריא.

קודם כול – סרט מדע בדיוני

אז קודם כול, למקרה שתהיתם, "בין כוכבים" הוא מעל לכול, סרט מדע בדיוני, למרות שיש בו גם אקשן, אפקטים ודברים אחרים שהורגלנו לראות. על הסקאלה שבין "ארמאגדון" ל"2001: אודיסיאה בחלל", כשבאמצע יש את "כוח המשיכה", סרטו החדש של נולאן קרוב יותר בסגנונו ל"אודיסיאה בחלל". הרעיון לסרט הושפע מעבודתו של הפיסיקאי התיאורטי, קיפ ת'ורן, שגם ייעץ להפקה מבחינה מדעית. עובדה זו כבר מעידה על כך שמדובר בסרט ששואף מעבר למחוזות של סרטי "המדע הבדיוני הרך" של ימינו. שואף, לא אומר בהכרח שהוא מצליח, אבל את בחינת המדע אשאיר למומחים. באופן אישי, אני מעריך את השאיפה עצמה. לא הייתי מציין את כל זאת, אם זה לא היה מורגש ומהותי לתחושה הכללית של הסרט.

המסע בחלל בסרטו החדש של נולאן, למרות שהוא מתבצע באמצעות טכנולוגיות בדיוניות, כולל רובוטים בעלי אינטליגנציה מלאכותית, אינו אותה חוויה נקייה, מוארת ונינוחה, נוסח "מסע בין כוכבים", "מלחמת הכוכבים" ודומיהם. הוא מזכיר יותר מסע בצוללת, כאשר לכל דבר יש תפקיד, החלל הפנימי מתוכנן להיות שימושי והחיצוני נברא להיות קטלני. כמו כן, האנושות אולי למדה לשלוט בכלים כגון הקפאה קריוגנית, אך חלליות אינן נעות במהירות האור ובטח שלא מעליה. בהתאם לזאת, מעבר לתחושה המאיימת של החללית כבועת מתכת נושאת חיים בחלל אינסופי, קטלני ואדיש, הסרט גם מציג היטב את המשמעויות הפיזיקליות של מסע בין-גלקטי. זהו בין הסרטים הבודדים בעשורים האחרונים שמציבים בגאון דגש על המדע ולא רק על הבדיוני.

במקביל, כמו בכל נרטיב מדע בדיוני טוב, "בין כוכבים" אינו סרט על טכנולוגיה, אלא מצע לבחינה של היבטים שונים המעסיקים אותנו כזן, כחברה אנושית. הדמויות הראשיות משדרות אנושיות, עומק ופגיעות. הן טועות, משקרות, מפחדות ואין להן תגובות שנונות לכל מצב. הן מתמודדות עם דילמות אנושיות, כגון: האם עלינו להשקיע את משאבינו בחקר המסע בחלל? האם על הפרט להקריב את עצמו לטובת הכלל? ואם הוא מחליט לעשות זאת, האם מותר לו לשנות את דעתו? האם אנו לוקחים כמובן מאליו את העובדה שכדור הארץ מעניק לנו את כל צורכנו? מה יקרה אם יפסיק לעשות זאת, בלי תקנה ובלי פתרונות קסם? איך יתמודדו האנשים שעל כתפיהם מוטל עתיד האנושות? איך יתמודדו האנשים שלא נותר להם אלא לחכות בחוסר אונים לפתרון?

לא הכול מושלם

למרות כל זאת, "בין כוכבים" רחוק מלהיות מושלם, והוא אינו שעתו היפה ביותר של נולאן. לאחר שהרושם הראשוני מן הבומבסטיות של ההפקה שוקע, הסדקים והפגמים בעלילה מתחילים להתגלות, והם רבים ומשמעותיים. מבלי להסגיר דבר, ישנם אלמנטים בסרט שלוקחים את הפיסיקה התיאורטית הרחק ממחוזות הפיסי ואל מחוזות התיאורטי, המטאפיסי והרוחני. סביר להניח שאלמנטים אלו יקבעו, במידה רבה, את האופן בו אנשים יגבשו את דעתם לגבי הסרט.

כמו כן, אורכו של הסרט קצת עומד בעוכריו. אחרי כמעט שעתיים וחמישים דקות, לא רק הדמויות משלימות אודיסיאה, אלא גם הצופים. בדומה לסרטים רבים אחרים שמגיעים לאורך שכזה, זה לא באמת מוצדק. התסריט פשוט אינו מספיק מהודק ועריכה יותר קפדנית יכולה הייתה לא רק לקצר את "בין כוכבים", אלא גם לשפר אותו משמעותית ולסייע ליוצרים לסגור את הקצוות בצורה יותר אלגנטית. לאחר מסע כה ארוך הסרט מסתיים כמעט בחופזה.

אל בעיות אלו נלווית, מדי פעם, גם פומפוזיות אמריקנית מטרידה – כאילו שמרחבי הקוסמוס המוצגים בהדר מעורר-יראה על המסך הגדול אינם מרשימים מספיק. עם כל הכבוד למשורר דילן תומס ולשחקן מייקל קיין, המראת חללית לא זקוקה לעזרה כדי להיות מרשימה, קל וחומר מסע בחלל, וגם ציטוט אחד של "אל תלך אל הלילה" היה עושה את העבודה.

השורה התחתונה

בשורה התחתונה, "בין כוכבים" אינו מושלם, א-ב-ל, אם אתם חובבי מדע בדיוני וזה מסוג הדברים שמעניינים אתכם, לכו לראות את הסרט על המסך הגדול! יש לכך שתי סיבות: ראשית, זה בסדר להתלונן על כמויות הזבל שהוליווד מנפיקה ושהסרטים של היום הם לא הסרטים של פעם, אבל אם אתם רוצים לראות עוד סרטי מדע בדיוני רציניים מופקים, זה הזמן להצביע בקופות. שנית, לא משנה כמה גדול ומרשים מסך המחשב או הטלוויזיה שלכם, סרט של נולאן על מסע בחלל הוא משהו שצריך לראות על מסך גדול באמת, עם כל התוספות.