ביקורתה של רעות לביא-פלג על "ארץ האגדות – קסם המשאלה", הספר הראשון בסדרה, מאת כריס קולפר.

מעשה בצב שמאוד רצה לעוף. יום אחד סיפר על רצונו לידידיו הברווזים, והם אמרו לו שיקחו אותו איתם. אחזו הברווזים בשני קצוות של מקל עבה, והצב תפס בשיניו את אמצע המקל ונאחז בו היטב. פרשו הברווזים כנפיים ועפו עם הצב לשמיים. ראו אנשים את הצב וקראו "הנה צב מעופף!". שמח הצב ואמר "אני באמת צב מעופף!", אבל ברגע שפתח את פיו – נפל ארצה והתרסק.

לה-פונטיין כתב את המשל הזה, והנמשל – אל תנסו להיות משהו שאתם לא. תסתפקו ביכולות וביתרונות שלכם ואל תחמדו את הכישרונות של אחרים.

בתחילת הספר "ארץ האגדות – קסם המשאלה", כריס קולפר כותב על אגדות ומשלים, שהם "לא רק מעשיות טיפשיות המסופרות לפני השינה… אגדות הן, למעשה, לקחי חיים המוסווים בעזרת דמויות ומצבים ציוריים…". אני מסכימה מאוד עם האמירה הזאת, ולדעתי האגדות הקלאסיות מכילות בתוכן כמה רבדים, והן יכולות לגרום לנו לחשוב ולראות את חיינו בצורה שונה. קולפר מוסיף וכותב "למרבה הצער, הסיפורים הנצחיים האלה כבר אינם רלוונטיים לחברה שלנו… יש ילדים שנחשפים לאגדות רק דרך הגרסאות המעוותות שמפיקות חברות הסרטים. אלה עיבודים של אגדות שבדרך כלל עוקרים מהן את מוסר ההשכל שנועדו ללמד, ומחליפים אותו בחיות מזמרות ומרקדות (עמודים 19-20)".

חבל שקולפר לא פעל לפי העצה שהוא עצמו הטיף לה – והשאיר את האגדות והמשלים כפי שהם. "קסם המשאלה" מספר על תאומים, אלכס וקונר, אשר נכנסים באופן קסום לארץ האגדות, שם הסיפורים המוכרים לנו ממשיכים מאיפה שהפסיקו – זהבה היא פושעת נמלטת, צאצאי הזאב הרע נחושים לנקום בכיפה אדומה, וסינדרלה מצפה ללידת ילדה הראשון. התאומים צריכים למצוא את הדרך לחזור הביתה, לעולם שלנו. הגרסאות של המחבר לאגדות ולמשלים מוציאות מהם את כל היופי, המסתורין והסמליות שיש בגרסאותיהם ה"מקוריות". התאומים קופצים מאגדה לאגדה, בלי שום מסתורין ובלי שום קסם. כל פעם שהם צריכים להיחלץ מצרה – הפתרון הוא "דאוס אקס מכינה" – מגיע יצור טוב כלשהו שעוזר להם להיחלץ. כך גם כל פעם שצריך איזושהי התקדמות בעלילה – מופיע יצור רע כלשהו שמפחיד אותם ומזיז אותם לפעולה. למשל, אחת המשימות שלהם היא להשיג דמעה של פיה – משימה שכתוב עליה שהיא קשה מאוד לביצוע. אך ברגע שהם נכנסים לממלכת הפיות, הם רואים על הדרך פיה יושבת ובוכה בכי תמרורים. לא בדיוק משימה מסתורית ומורכבת.

נחזור לצב והברווזים. קולפר רצה לעשות מחווה למעשיות האהובות עליו, כגון זהבה ושלושת הדובים, כיפה אדומה, סינדרלה, והילד שצעק "זאב!". אך היה עדיף אילו היה לומד מהן, ולא היה שואף, כמו הצב, לנסות להיות משהו שהוא לא. הוא שחקן טלוויזיה מוכשר, ובגב הספר כתוב עליו שהוא זכה בפרס גלובוס הזהב על גילום דמותו של "קורט האמל" בסדרת הטלוויזיה המצליחה "Glee". לא סתם זוהי המחמאה הגדולה שכתובה עליו בגב הספר. הוא מוכשר מאוד וכדאי לו לאמץ ולפתח יכולת זו – ולהיות שחקן גדול, ולא סופר בינוני.

ארץ האגדות – קסם המשאלה (The Land of Stories – The Wishing Spell)

מאת: כריס קולפר

תרגום מאנגלית: נעה שביט

הוצאת אריה ניר (2013)

367 עמודים