ביקורת ספר: צ'קו המסכן / מרג'רי ויליאמס ביאנקו

ביקורתה של רותי ורד בר-זכאי על "צ'קו המסכן", קלסיקה משגעת לכל גיל, מאת מרג'רי ויליאמס ביאנקו

ספר פנטזיה הוא כמו בלט: או שהוא מושלם או שהוא פתטי. או שהבלרינה מרחפת כמו פיה חייזרית שמשוחררת מהשפעתם המקרקעת של כוחות פיסקליים מוכרים, או שהיא בת אנוש חביבה ויומרנית משהו, שעושה מאמצים ניכרים להפוך לבלרינה.

"צ'קו המסכן" שייך לסוג המושלם של ספרי הפנטזיה. הוא מספר על קורותיהם המסעירות והמסתוריות של חבורת צעצועים, שמנהיגה הוא צ'קו המסכן. לא ייאמן מה שיכול לעבור על כלב עץ עלוב לכאורה, שמגלה יוזמה וסוחף אתו את כל חבריו: צ'קו המסכן וחברו, הכלב המרוט בולקה, יוצאים לטייל בעיר, צ'קו מתנדב לבצע מופע רחוב מצליח עבור מקבץ נדבות חסר-בית, בולקה כמעט טובע בנהר, שניהם שטים בשצף עד שהם נתקעים בגלל סופה. במזבלה ענקית הם מכירים בובת צוענים שמסתירה סודות ומסבכת אותם. הם רחוקים מהבית. האם ידעו איך לחזור? מטורף!

הגבול בין ספר פנטזיה מושלם לספר פתטי הוא גבול פנטסטי כשלעצמו. קל לראות שהספר מושלם אבל קשה לשים את האצבע על מה שהביא אותו להיות כזה. זה פשוט נראה… קסם.

ננסה לדוג שתיים מהאיכויות שיש ב"צ'קו המסכן" שעושות אותו למושלם.

כמו שהבלרינה מחויבת לחוקים המחמירים ולמרות זאת נראית חופשיה ומלאת תנועה, כך גם הדמויות בפנטזיה. הדמויות בסיפור מוגבלות לחוקים נוקשים שהגדירו אותן, ובכל זאת, הן עגולות ומלאות ויש בהן דקויות. למשל, אנה הכבשה "עם הפעמון סביב הצוואר ופיסת האחו הירק שליוותה אותה לכל מקום, מחוברת לרגליה" (15). אנה היא דמות צדדית ומוגבלת, ובכל זאת, יש גוונים לדמותה. היא עוקצנית, כשהיא נקלעת לצרה היא מאשימה אחרים: "אני תמיד בורחת, ותראה מה יוצא לי מזה? אפילו האחו הירוק שלי כבר לא בטוח בימינו. באתה מדה כבר יכולתי להיות בג'ונגל ולגמור עניין" (147). היא מניפולטיבית, ומרבה להתלונן ולהתחנחן בוא זמנית. היא לא מתמסרת לאריה מתוך שחצנות ריקה. כמו שצ'קו המסכן אמר עליה, "אנה התלבטה לה כל הקיץ, בגלל האחו הירוק המטופש שלה," (153). אנה היא פולנייה מושלמת, למרות שהיא רק צעצוע מהסוג הנחות של כבשה עם פעמון, שקונים בחנות מזכרות.

אם לחזור לדימוי הרקדנית, אנחנו זוכים לצפות בבלרינה רק בהופעה, אבל ברור לנו, ללא ספק, שהיא רוקדת עוד המון צעדים מופלאים באימונים ובהופעות שבהם אנו לא צופים. כזו גם ההרגשה בפנטזיה. העלילה מוגבלת לסדרת התרחשויות, אבל לקורא יש את הרושם שהעולם הפנטסטי בספר התקיים הרבה לפניו וימשיך להתקיים הרבה אחריו. הקורא הוא רק אורח שזכה לביקור קצר בעולם אוטונומי שוקק. בין צ'קו המסכן לחבריו יש יחסים מורכבים וטעונים, ולא נראה הגיוני שיסתיימו עם סיום הקריאה. אחרי שסוגרים את הספר, אי אפשר שלא לתהות… מה יהיה על ג'נסינה הצוענייה? וצ'קו המסכן אינו אחד שישב בשקט בארגז הצעצועים, לאיזה עוד הרפתקאות הוא יגרור את כולם? הייתי מתה לדעת.

עוד מספר הערות:

הוצאת עוץ הוציאה את הספר בתרגום מעולה, שלא מחמיץ שמץ מההומור, החן והמורכבות של המקור. האיורים היו במקור. העיצוב של הספר גם הוא מושלם – הגודל, העימוד, צבע הדפים, אפילו הריח!

"צ'קו המסכן"

מאת: מרג'רי וילאמס ביאנקו

תרגום: גילי בר-הלל סמו

הוצאת עוץ (2014)

155 עמודים