ביקורת ספר: אל היער / ארין האנטר

ביקורתו של מרדכי כהן על "אל היער" הספר הראשון בסדרת "לוחמי הפרא", מאת ארין האנטר

חומפס הוא חתול בית. הוא לא צריך לחזר אחר מים ומזון, יש לו מיטה נוחה לישון, בעלים שיטפחו וילטפו אותו, חתולים שכנים נחמדים… בקיצור חומפס חי את החיים הטובים. לכאורה, אין לו מה לבקש יותר מזה. אבל משהו משונה מושך את חומפס אל היער המסתורי, השוכן סמוך לבית 'הדו רגליים שלו'. ביער, כך מספרות השמועות, חיים חתולי הפרא, החיים בלהקות, צדים את מזונם בעצמם ונתונים תמיד לחסדי מזג האוויר ועונות השנה. הם גם לוחמים חזקים וחסרי פחד.

סקרנותו של חומפס מובילה אותו למפגש עם שוכני היער, אשר בעקבותיו הוא מצטרף אל "שבט הרעם". הוא מתקבל כחניך לוחם וזוכה לשם חדש, אך נדרש להוכיח את עצמו, פעם אחר פעם, בפניחברי השבט, כדי לזכות באמונם. שני דברים מניעים את חומפס – לבו והנאמנות לשבט, כאשר הראשון מוביל ומנחה את השני. הרבה התלבטויות ומקרי ביניים מאלצים את חומפס לבחור בין מה שהוא מאמין שנכון, ובין מה שמצפים ממנו אחרים.

יחסית לספר ילדים, יש הרבה מוות בסיפור. הסופר לא מהסס להרוג גם דמויות אהובות. יחסם של החתולים למוות הוא זמני. הם מתאבלים, אך ממהרים להמשיך בחייהם, למרות הצער, מתוך מחויבות לחבריהם החיים. אתגרי החיים לא מרפים וצריך להמשיך הלאה. לפעמים, נדמה שאחרי האבל הראשוני הצער נעלם, ומה שנותר הוא זיכרון טכני של חתול פלוני שמת. גישה זו משונה בעיניי. מדוע זה כך? האם זה ההבדל בין בני האדם לבעלי חיים, ביחס למתיהם? או שמא זהו ההבדל בין חברה שחייה תלויים על בלימה, שנמצאת במאבק הישרדות בלתי פוסק בו המוות מצוי ואפשרי יותר, לבין חברה שהחיים בה הם נוחים יותר? חומר למחשבה.

הרקע של הסיפור מזכיר סיפורים אינדיאניים – שמות החתולים – שמש כחולה, טופר טיגריס, ירח רצוץ וכדומה. יש שבטים שביניהם יחסי שלום ומלחמה, מריבות על שטחי צייד, וכן עולם מיסטי מסתורי, תקשורת עם עולם הרוחות, תשע נשמות ועוד. אף על פי כן, ההמרה שעושה הסופרת בין המושגים האנושיים למושגים החתוליים אמינה מאד.

למרות חוזקותיו הרבות, הספר עלול שלא לקרוץ לקורא המנוסה. העלילה נטולת הפתעות: כבר מההתחלה די ברור מי החתול הרע ומי הטובים, מי צודק, מי בצד של מי, וכן הלאה. גם התקדמותו המהירה מדי של חומפס – מחתול בית שכל חייו בילה בסביבה חמה ומוגנת לחתול פרא מיומן – גורעת מן האמינות ומחוויית הקריאה. בקיצור – חמוד, חמוד מאד אפילו, אבל לא החומר ממנו קורצו קלסיקות.

אל היער (Warriors into the Wild)

סדרת לוחמי הפרא (Warriors)

מאת: ארין האנטר

תרגום מאנגלית: ארז אשרוב

הוצאת כנרת (2014)

254 עמודים