להב הקיץ, הספר הראשון בסדרת מגנס צ'ייס והאלים של אוסגרד, ייקח אתכם למרדף מטורף ב-9 העולמות וגם… סנאי!
ספרו החדש של ריק ריירדן, להב הקיץ, הוא מסע מטורף, מצחיק ועתיר פעולה, שללא ספק ישמח את חובביו של המחבר ואף יוסיף לו מעריצים חדשים. למרבה השמחה, זהו רק הספר הראשון בסדרת ספרים המתמקדים במיתולוגיה הנורדית. למרות שמדובר בספר ראשון, עליו מוטלת המשימה להציג בפנינו את העולם שבו יתנהלו הספרים הבאים, את חוקיו, ואת דמויות המפתח, ריירדן לא מבזבז זמן על היכרות ומשליך את קוראיו הישר לתוך האקשן שנמשך מן העמוד הראשון ועד האחרון.
מגנס צ'ייס, גיבור הסדרה החדשה, הוא נער בן 16, אשר שורד כהומלס ברחובות בוסטון מזה שנתיים, מאז מות אמו בנסיבות מסתוריות. חבריו הטובים ביותר הם שני הומלסים מבוגרים ותימהוניים, שאחד מהם גוץ והשני חירש-אילם. בניגוד לקלישאות דיסני המוכרות (ספריו של ריירדן רואים אור בהוצאת היפריון של דיסני) מגנס אינו הומלס תמים, בעל לב טהור, שכל דרי הרחוב אוהבים – הוא גונב, משקר, אוכל מפחי אשפה, מקבץ נדבות ועושה כל דבר שדרוש לו כדי לשרוד. די בבחירה המעניינת הזאת בשביל למשוך את תשומת הלב ולתפוס את הקורא.
יום הולדת שמח, אנחנו רוצים להרוג אותך!
הסיפור מתחיל ביום הולדתו של מגנס, עת נודע לו שאנשים שונים מחפשים אותו. כפי שמתגלה עד מהרה, חלקם מחפשים אותו כדי להצילו מן הקבוצה השנייה: אנשים שהיו מאוד רוצים לוודא שהנער לא ישרוד כדי להתחיל את שנתו ה-17. בהתאם למסורת של ריירדן, מגנס מגלה עד מהרה כי הוא בנו של אל נורדי, ושעם הגיעו לגיל 16 הוא זכאי לרשת מאביו את להב הקיץ – כלי נשק רב עוצמה, שבכוחו להביא את ריינרק (ניתן לבטא גם רגנרוק) – סוף העולם ומות האלים. משם והלאה מתחיל מרוץ מטורף בעקבות הלהב, בניסיון להרחיקו מידי לוקי, אל המעל הקונדסאי, ושותפיו ולדחות את ריינרק.
"להב הקיץ" הוא פתיחה מושלמת לסדרה, וללא ספק, אחד מספריו היותר טובים של ריירדן. האפיון של כל הדמויות המשמעותיות מרתק וכובש, האירועים מרתקים; ההומור, שחלקו שחור ומורבידי להפליא – נפלא, והקריאה זורמת וממכרת. אחד הדברים היפים בספר זה, כמו בספרים אחרים של ריירדן, הוא היותו צוהר מצוין עבור הקוראים אל העולם המיתולוגי עליו הוא מבוסס. אף על פי שהספר מלא בהומור שקוטל כל פרה קדושה באופק, בשורה התחתונה הוא עושה המון כבוד לאחת המיתולוגיות המרתקות בעולמנו. כך, עד סוף הספר, קוראיו יכירו חלק נכבד מן הפנתיאון הנורדי, רבים מן המיתוסים המרכזיים בו ואף את הרוח הכללית הניצבת בבסיס המיתולוגיה. בדרכו המיוחדת, ריירדן מצליח אפילו להכניס את מנהגי האירוח בתרבות הגרמאנית, המהווים את אחד מעמודי התווך שלה. כל זאת נעשה כחלק מן הסיפור, ומבלי להכניס פריטי טריוויה באופן מאולץ, כפי שקורה לעתים קרובות בספרים שמנסים לשלב סיפורת ולימוד.
החצי האנושי של החצי-אל
מצד שני, אמנם "להב הקיץ" הוא ספר קריא ומהנה עד מאוד, אבל הוא אינו מושלם. לעתים, ריירדן לוקח את ההומור והחירות האמנותית קצת רחוק מדי. כך, למשל, לאפיין את אל הרעם, ת'ור כמכור לסדרות טלוויזיה עדכניות, זה לא מצחיק, לטעמי, לא תורם דבר לעלילה וסתם צורם. ולקירית מוסלמית, זה אולי מאוד עדכני, אבל מעורר… אתגרים תאולוגיים מסוימים. קשה להאמין שאדם כלשהו יהיה מסוגל להאמין באל מדת אחת, שאינו מראה כל נוכחות, ובאותה העת, ישרת בנאמנות אל מדת אחרת לחלוטין, אשר נוכח בחייו בצורה מוחשית לגמרי. במילים אחרות, קשה מאוד להתייחס ברצינות לוולקירית מוסלמית המשרתת את אודין, ראש האלים הפגניים של האמונה הגרמאנית.
ניתן להבין מדוע ריירדן יצר דמות מוסלמית בספרו. כיום, יותר מתמיד, מוסלמים מעורבים במרקם החיים המערבי בכלל והאירופי בפרט. הגיע הזמן שמישהו יכיר בכך, ירים את הכפפה ויביא אותם לידי ביטוי גם ביצירה הספרותית. ואכן, אחת מן התכונות הבולטות ביותר ב"להב הקיץ" היא העדכניות שלו. רפרנסים תרבותיים לספרי נוער, לסדרות טלוויזיה, לסרטים ולמוסיקה שזורים בו לכל אורכו. מצד אחד, אין ספק כי בני נוער רבים כיום ישמחו לראות את עולמם משתקף מבין דפי הספר שהם קוראים. מצד שני בדיוק ההיפר עדכניות הזאת מסמנת את הספר כבר חלוף. הוא כה נטוע בכאן ועכשיו, שספק אם נוער בעוד חמש שנים, בלבד, יזהה רבים מן הרפרנסים הללו.
חולשה נוספת של הספר היא שהוא קצת ארוך מדי ונקרא כסדרה של קווסטים מסוג Go Fetch (לך תביא). אם לסכם את העלילה במלים ספורות ולא מחמיאות: מגנס וחבריו פשוט עוברים ממקום למקום, נשלחים להביא משהו, מביאים אותו ואז נשלחים להביא משהו נוסף. למה? ככה. אולי בספרים הבאים דברים יתבהרו, אבל לחלק מן המשימות אליהן הגיבורים נשלחים אין משמעות של ממש לקידום העלילה, פרט למילוי החלל בין נקודות הציון המשמעותיות שאכן מקדמות את העלילה.
יחד עם זאת, קל לראות שריירדן הוא לא פחות מאשף בסיפורי Go Fetch, ומרבית הזמן ההומור, התיאורים והדמויות בעלילות המשנה שהוא טווה אל תוך מארג העלילה מצדיקים את העיקופים מן הדרך הראשית, גם אם הם לא בהכרח מובילים לאנשהו. הם כן עובדים כאמצעי להרחבת תמונת העולם שריירדן בונה ומציג. יחד עם זאת, טוב היה עושה ריירדן אם היה מפחית ממספר השליחויות לטובת הידוק העלילה ונמנע מלשחוק את הטכניקה עד דק.
בשורה התחתונה, גם אם לא קראתם שום ספר אחר של ריירדן, "להב הקיץ" הוא יופי של מקום להתחיל, כיוון שהוא עומד בפני עצמו. אלים, ענקים, גמדים, אלפים, וליקיריות, בני אדם, אל-מתים ואפילו סנאים מפלצתיים – זהו פשוט ספר שיש בו הכול. הוא מומלץ בחום, בקור ובכל מה שביניהם.
