מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר – ביקורת סרט

7 הוא, כנראה, באמת מספר המזל. הסרט החדש, בבימויו של ג'יי. ג'יי. אברהמס, הוא כל מה שטרילוגיית הפריקוול של לוקאס לא הייתה

יש הרבה דברים שבזכותם פרנצ'ייז מלחמת הכוכבים הפך להיות מה שהוא: ויזואליה מדהימה, מוסיקה סוחפת שקשה לשכוח, דמויות שובות-לב (טובות ורעות כאחד), וכמובן – מרצ'נדייז ממכר וקהילת חובבים נרחבת, כולם כיפיים להפליא. על כל אלה בנה ג'ורג' לוקאס כאשר השיב את "מלחמת הכוכבים" למסך הגדול בתחילת שנות האלפיים. התוצאה הייתה יותר קולוסאלית מפיצוץ של כוכב מוות. בגל הריקושטים שנבעו מן הכישלון המהדהד ההוא (לא הקופתי, התודעתי), לוקאס החליט למשוך את ידיו מן הפרנצ'ייז שבנה אותו.

כאשר הפרנצ'ייז עבר לידי דיסני, וג'יי.ג'יי. אברהמס (שנודע בתור ״האיש שהרס את מסע בין כוכבים״), הרבה התחילו להתאבל ונכנסו לכוננות ספיגה. לכן, כמה נעים לשבת פה, אחרי הסרט, ולומר בפה מלא: הכוח אכן התעורר, ובגדול! "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר" הוא כל מה שטרילוגיית הפריקוול לא הייתה! יותר מכך, בניגוד לטרילוגיית הפריקוול (שלא הייתה) שנעה לקראת סוף ידוע מראש, הסרט החדש נע, לראשונה מאז הסרטים הראשונים, לעבר עתיד פתוח. אף על פי שסרטי "מלחמת הכוכבים" כנראה לעולם לא יהיו בלתי-צפויים, לראשונה חובבי הפרנצ'ייז יכולים לצפות לעתיד חדש מופלא.

ואם לשפוט לפי הסרט הנוכחי, איזה עתיד מופלא זה הולך להיות! כנראה שהפעם הכוח היה עם ג'יי. ג'יי אברהמס, כיוון שמהבחינה הזאת, הוא הצליח לעשות משהו כמעט בלתי אפשרי – גם נתן המון-המון כבוד לסרטים הראשונים ולדמויות מהם וגם להציג לצופים שורה של דמויות חדשות ומעניינות לא פחות מן הראשונות. דמויות שאכפת יהיה לצופים לדעת מה יקרה אתן בעתיד. באופן זה, לחובבי "מלחמת הכוכבים" יש, לראשונה מזה זמן רב, למה לצפות ומה להציע לדורות הבאים, להם אולי נמאס לשמוע כבר על התחושה של הציפייה והצפייה בסרטים על המסך הגדול.

לפני הרבה שנים, בגלקסיה רחוקה…

זה שהסרט נפתח במחיאות כפיים של הצופים זה דבר אחד (ודי צפוי, יש לציין). זה שהוא גם הסתיים במחיאות כפיים ובניפנופי חרבות-אור, זה כבר עניין אחר לחלוטין. על התגובה הזאת אחראים: ויזואליה שחובה לראות על המסך הגדול (עדיף בתלת-ממד), מוזיקה סוחפת פרי עטו של ג'ון וויליאמס, אקשן איכותי ופעלולים מהנים להפליא והופעה מצוינת של כל הקאסט.

עלילת הסרט, עצמה, יש לציין, לא חדשנית במיוחד: המסדר הראשון, הארגון שקם על הריסות האימפריה, הצליח ליצור נשק משמיד עולמות חדש – גדול וחזק יותר מכוכב המוות הישן. על כוחות הרפובליקה והמורדים לאתר את הנשק ולהשמידו. ראינו את זה כבר בסרטים הראשונים, וראינו את זה גם בחידוש אותו עשה אברהמס ל"מסע בין כוכבים". מהבחינה הזאת, אפשר לחשוב שלפי הקלות בה יצורים משמידים כוכבי לכת ברי התיישבות, אין דבר שכיח וזול יותר בגלקסיה מאשר החיים עצמם.

לא משם בא היופי שמעניק לסרט החדש את קסמו, אלא מן המתרחש בחזית "הכוח" שאחראי על האיזון. מאז אירועי הטרילוגיה המקורית, נראה שהכוח ומשרתיו, משני צדי המתרס, נעלמו מן המפה, עד שהפכו כמעט לאגדה. אלא שכעת, מישהו העיר את הכוח בצד האפל, וכתוצאה מכך, על כוח מקביל להתעורר גם בצד המואר שלו. תהליך הגילוי של זה מעניין בפני עצמו, ומראה כי שוב – הכוח בוחר את שליחיו במקומות הכי לא צפויים.

אברהמס, תעשה לי אנדרואיד!

במקביל, זוכה הליינאפ של הדמויות והיצורים לחידושים מרנינים, כשמעל כולם, ככל הנראה, הוא BB8, אנדרואיד חדש ומשופר שמתאים כמו כפפה לחבריו הוותיקים ומתאים לסרט כמו כפפה – פיצוי ראוי לתוספת הגועלית של הטרילוגיה הקודמת שלא נזכיר אפילו את שמה. גם החברים החדשים שהסרט מציג לעלילה משתלבים בה היטב ומושכים מאוד את העין ואת הלב, ואין ספק שאנו צפויים לראות עוד תחפושות חדשות רבות בפורים ובכנסי פנטסיה ומד"ב בעתיד.

שאלה נוספת שנשאלה על ידי רבים, היא מי יוכל לתפוס את מקומו של דארת' וויידר האייקוני והאימתני. ובכן, התשובה לשאלה מגיעה בדמותו של קיילו רן. האם הוא משתווה לדארת' וויידר? לא. האם הוא עושה את העבודה? בהחלט. יש לו סיפור מעניין ועצמאי משלו וניכר שהושקעה מחשבה על מנת לתת לו עומק מעבר ל"זהו דארת' וויידר החדש".

מה לגבי הצד האפל

האם "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר" הוא סרט מושלם? ודאי שלא. במקומות רבים הוא צפוי, יש בו תפניות עלילתיות שמותחות את "השהיית חוסר-האמונה" לקצה. לעתים הרצון לעשות עוד מחווה לדמות עבר מסרבלת את הזרימה של הסרט ויוצרת רגעים מאולצים. בנוסף, לג'יי.ג'יי אברהמס יש איזה קטע כזה, שהוא אוהב לשמור בקנאות את כל הקלפים אצלו ביד עד שהסרט יוצא. לטובת מיסוך העלילה האמתית, הוא הותיר אי-אילו רמזים מטעים (לא נרחיב מעבר לכך כדי להימנע מספויילרים). אבל בסופו של דבר מי שנפגע מכך הן הדמויות עצמן (שהבמאי רצה לחלוק להן כבוד) והצופים (אותם צופים שעליו לרצות ולהלהיב). בנוגע לסרט "מסע בין כוכבים" האחרון אותו ביים, הוא כבר הצטער על הבחירה הזאת. חבל שהוא לא השכיל ללמוד את הלקח לגבי הסרט הנוכחי. זה אולי נשמע כמו ג'יבריש עכשיו, אבל רבים יבינו את הכוונה לאחר הצפייה בסרט.

בשורה התחתונה:

לכו לראות! אם אתם אוהבים מד"ב, אוהבים אקשן, אוהבים את "מלחמת הכוכבים", אוהבים סרטים גדולים ומרשימים – בכל המקרים הללו, לכו לראות את הסרט, ועדיף גם בתלת-ממד, על גבי מסך IMAX איכותי. זהו אחד מאותם סרטים שבשבילם כל הטכנולוגיות הללו נוצרו מלכתחילה.

מי ייתן והכוח יהיה בעזרכם, עד שניפגש בסרט הבא!