ביקורתה של שמרית לאופר על חולצות אדומות, מאת ג'ון סקאלזי
במרכז העלילה של "חולצות אדומות" עומדים חמישה צוערים חדשים וזוטרים המוצבים באינטרפיד – ספינת הדגל של האיחוד האוניברסלי. לכאורה, מדובר בהצבה יוקרתית ומעוררת קנאה. אולם, כבר ביומם הראשון מרגישים החמישה כי משהו מוזר מתרחש בספינה: כל אנשי הצוות הזוטרים מנסים להתחמק ככל האפשר מהקצינים הבכירים; הם מדברים באימה על משימות המחקר, וגרוע מכל – המדע בספינה פשוט לא מדעי. תוך זמן קצר החדשים מגלים כי ההצבה באינטרפיד מקצרת חיים: שיעור המוות בספינה גבוה יותר מכל ספינה אחרת בצי, ויציאה למשימות מחקר עם הקצינים הבכירים כמעט תמיד נגמרת במוות מופרך ואיום של לפחות איש צוות זוטר אחד. התיאוריה היחידה שמסבירה את הכול בצורה הגיונית טוענת שהם לכודים בתכנית מד"ב גרועה. בניגוד לקודמיהם, הצוערים מסרבים להיכנע לגורל כתוב מראש. הם ינסו לשנות את הכללים, תוך שימוש בכמעט כל קלישאת מד"ב אפשרית.
בתור סופר מד"ב מצליח שאף עבד בתכנית מד"ב (סטארגייט יוניברס – אם כי הוא טוען בתוקף שהעבודה בסדרה לא היוותה השראה לספר), סקאלזי מכיר היטב את נקודות החולשה של הז'אנר, ומיטיב להשתעשע על חשבונן. התוצאה המתקבלת לא מעוררת תחושה של זלזול או לעג, אלא של בדיחה פנימית מלאת אהבה. כל כך פנימית, למעשה – הספר מאוד מטא – עד שלא בטוח שאנשים נטולי היכרות עם מד"ב יוכלו להבין או ליהנות לגמרי מהספר.
הספר המצחיק להפליא הזה נכתב בזמן שיא של חמישה שבועות (!), ולמרות קסמו הרב והיותו מהנה מאוד, המהירות הזאת כנראה הייתה בעוכריו של הסופר, והיא ניכרת בתוצאה הסופית. ב"חולצות אדומות" יש משהו קצת גולמי ומחוספס, שמורגש בעיקר בחלק האחרון, בו סקאלזי מנסה לעבור מן ההומור והפארודיה אל מחוזות עמוקים ופילוסופיים יותר. החלק הזה לא מתחבר בצורה חלקה אל שאר הספר, ושינוי הכיוון הזה משאיר את הקורא עם מעין טעם לוואי קל של החמצה. וזה מצער, כי גם אם סקאלזי לא מצליח לפתח אותם במלואם, הוא נוגע ברעיונות מעניינים, וייתכן שמעט יותר ליטוש היה יכול לשדרג את "חולצות אדומות" מספר מצחיק לספר משמעותי.
אך בשורה התחתונה, למרות שהספר איננו קאלט אלמותי, כמו המקור הטלוויזיוני שלו, זו לא סיבה לזלזל בו, שהרי ספרים מצחיקים ושנונים הם מצרך נדיר בימינו. ולכן, על אף שהספר, כאמור, לא חף מפגמים, השילוב בין הומור למד"ב הופך אותו לספר מהנה ומומלץ לקריאה לחובבי הז'אנר.
חולצות אדומות
מאת: ג'ון סקאלזי
תרגום מאנגלית: צפריר גרוסמן
אופוס (2015)
304 עמודים