ביקורתה של רעות לביא-פלג על "הספרייה המוזרה" מאת הרוקי מורקמי
"הספרייה המוזרה", מאת הרוקי מורקמי הוא סיפור קצר על ילד שמבקש לשאול ספר בספרייה הציבורית. בקשה תמימה לכאורה זו מובילה אותו לחוויה סוריאליסטית ומסוייטת בסגנון האופייני כל כך למורקמי. מדובר בעצם בסיפור קצר אשר פורסם במקור ב-1982, ונהפך לספר ב-2005 בזכות האיורים הרבים של המאיירת קאת מנשיק, שאיירה גם את הרומנים הגראפיים של מורקמי. אבל "הספרייה המוזרה" איננו רומן גראפי, אלא סיפור קצר, והאיורים לדעתי אינם ממש מוסיפים לו. הם אפילו קצת גורעים ממנו – למשל כשמתוארת בסיפור נערה "כל כך יפה, שעיני כאבו רק מלהביט בה" (עמוד 29), אין צורך ואפילו רצוי שלא לצייר אותה, כי איזה איור יכול לעשות צדק עם נערה כל כך יפה?
מעבר לכך, החוויה הסוריאליסטית שבסיפור מוכרת מספרים אחרים של מורקמי. וכמו תמיד אצלו, אני מרגישה שמבעד לשורות חבויות איכויות נסתרות, משמעויות נוספות, ורמזים תרבותיים – אבל אני לא מצליחה להבין אף אחד מהם. אולי זה מפני שמדובר בסופר יפני ואני לא מכירה כל כך את התרבות היפנית, ואולי צריך להתעמק בספרים שלו יותר כדי להבין אותם. אמנם ההבטחה הניתנת לקוראים בתחילת הסיפור מתממשת. ההתחלה השגרתית והבנאלית – ילד שהולך לשאול ספר בספרייה – היא למעשה הקדמה לסיוט מופרע – "למרות שדפקתי על הדלת באופן רגיל לגמרי, הדפיקה הידהדה בקול רם מבשר רעות, כאילו הלמתי על שערי הגיהנום במחבט" (עמוד 7). אבל בסוף הסיפור נשארת אצלי תחושת ההחמצה, כאילו היה פה משהו מעניין שלא ירדתי לסוף דעתו.
חובבי הספרים, ושואלי הספרים מהספריות הציבוריות בפרט, יתענגו על העולם הנסתר שמתחבא באופן פוטנציאלי בכל ספרייה עירונית רגילה. כל מקום שקט ומלא ספרים כאילו חייב להיות מלא בפלאים ובמסתורין (ראו למשל את "צלה של הרוח" מאת קרלוס רואיס סאפון, המספר על הספרייה הסודית – בית הקברות לספרים נשכחים). אכן מפתה מאוד לצלול לתוך העולם המופרע והמוזר של מורקמי, כמו שהוא מזמין אותנו הקוראים לעשות בכל הספרים שלו. אבל אולי מפני שמדובר בספר כל כך קצר (רק 63 עמודים, כאשר יש איור כל עמוד שני בערך), אנחנו לא מספיקים לצלול וכבר מוצאים את עצמנו מהצד השני שלו. אם הסיפור הזה היה נשאר כחלק מאוסף סיפורים קצרים של מורקמי, אולי הרושם המתקבל היה יותר שלם ויותר מורגש. אבל כך, בפורמט של ספר שצריך לעמוד בפני עצמו, למרות האיורים המרשימים, הוא מרגיש דל מידי והחוויה המורקמית מתפספסת.
הספרייה המוזרה
מאת: הרוקי מורקמי
תרגום: עינת קופר
הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר (2015)
63 עמודים