מרשעת – ביקורת ספר

בשביל ספר שנקרא "מרשעת", ספרו של גרגורי מגווייר התגלה כספר ממש טוב – יצירה גדולה, מעוררת מחשבה ומומלצת בחום

מכירים את סיפורי האגדות של המסע לגילוי דבר מה? (אהבה, קסם, אושר, עוצמה נפשית), מסע שמתחיל במקום בו הדמות מרגישה כלואה, או בו היא נאלצת לצאת ולנסות את מזלה בעולם, בדרך פוגשת את הנסיך (או נסיכה) ואז… מעגל של סיפורי אגדות שיושב לכולם בתת-מודע וקיים כמעט בכולן. מכירים? אז לא – מרשעת, מאת גרגורי מגווייר, הוא לא סיפור מהסוג הזה.

לאלה שבאו מוכנים – מכירים את המחזמר האגדי של ברודווי? זה עם השירים הנפלאים שגרף כל כך הרבה פרסים? אז לא, הספר הוא גם לא תמליל ארוך ומעט יותר מפורט של המחזמר. ולפני שמעריצי המחזמר נאנחים וממשיכים הלאה יש לי רק דבר אחד לומר לכם: קחו אותו לידיים, כי זה הרבה יותר ממה שאתם יכולים לדמיין!

בשונה מהמחזמר האהוב של ברודווי הספר אינו תמים כלל, הוא עמוק ועמוס, מעורר מחשבה ושנון, זמן רב עבר מאז נתקלתי בספר שגרם לי לצחוק כל כך הרבה.

הספר אינו מתמקד רק באלפבה, ואף לא בסיפורן של אלפבה (המכשפה הרעה מהמערב) וגלינדה (המכשפה הטובה מהצפון), כפי שברודווי הציג זאת.  'מרשעת מתמקד בכול ובכלום, הוא עוסק בשאלת הדת והאל, בשאלת מהותם של הטוב והרוע, בשאלת היצרים המניעים את בני האדם, במוסכמות חברתיות, בחברה ובגזענות ועוד היד נטויה.

פילוסופיה

מגוויר החל לכתוב את הספר בתגובה ליחס התקשורת למותו של סדאם חוסיין ורצח של ילד מלונדון. כך שהספר לא תמים בדעותיו וזה מתבטא כבר מהעמוד הראשון. הוא מעלה לנו שאלות רבות על טוב ורע, על יחסים בין בני אדם ודעות קדומות –אם אתה עושה מעשה מוסרי, אבל הולך נגד הזרם ונגד החברה בה אתה חי, האם מה שעשית הוא באמת טוב?

עלילה

הספר מחולק לשישה חלקים, כשכל חלק מוקדש לאזור אחר בעוץ ובסביבתה. כמו החלוקה לאזורים, כך גם שפת הכתיבה משתנה בין חלק לחלק. קשה לשים אצבע במדויק על ההבדלים בין צורות הכתיבה, אבל הוא קיים והוא מרתק. כל חלק מדבר על שלב אחר בחייה של אלפבה. העלילה מרעננת ולמי שלא שמע על הסיפור יותר מדי, בעיקר מפתיעה. הספר לא צפוי בשום צורה, והוא הצליח להפתיע אותי מחדש בכל שלב ושלב.

דמויות

אולי הדבר האהוב עליי ביותר במרשעת היה הדמויות. כל אחת מהן—ולו הקטנה ביותר—בעלת עולם שלם, גלוי או נרמז; עם היסטוריה וחלומות לעתיד. הקשרים הנרקמים בין הדמויות אמתיים ומעניינים.

נקודת הדעיכה

בערך במרכז הספר יש נקודת משבר השוברת גם את רוחה של אלפבה, וזה ניכר גם באופייה של הכתיבה. מנקודה זו, האנרגיה של קו העלילה משתנה והייתי צריכה קצת יותר להתאמץ לקרוא אותו ולסיים את הספר. החלק השני לא היה קליל כמו ההתחלה, אבל מצד שני, הוא פיצה על כך בהיותו יותר עמוק ורגשי.

לסיכום

נהניתי ממש. חמושה באוזניות בהן נשמעים שירי המחזמר ועם הספר ביד, שקעתי ביצירה גדולה ומעוררת מחשבה. ממליצה בחום לקרוא אותו, ואז לקרוא אותו שוב.

קריאה מהנה,

הילית לסרי.

מרשעת – פרק-ראשון לקריאה

מרשעת
סדרת מרשעת
מאת: גרגורי מגווייר
תרגום מאנגלית: אסף ברקת
הוצאת אוקיינוס ומודן (2016)
412 עמודים