האגדה של טרזן 2016 – ביקורת סרט

יולי 1, 2016

האגדה של טרזן - ביקורת סרט - הספרייה הפנטסטית

גילי טייכהולץ נשלחה אל לב הג'ונגל של ראשון, כדי לכתוב על "האגדה של טרזן". מסתבר שטרזן, קשישא, אולי בן 104, אך עדיין חי ובועט

אחרי מסע פרסום נרחב בכל רחבי האינטרנט וטריילרים לרוב, הגעתי סוף סוף לראות את "האגדה של טרזן". ויש לי רק מילה אחת לומר – שאפו.

"האגדה של טרזן" נותן לצופים מכל העולמות. עלילת הסרט שבה לבקר את מלך הקופים בחייו הבוגרים, כשהוא נושא את התואר ג'ון קלייטון השלישי ונשוי באושר לגבירה ג'יין פורטר. טרזן עזב את הג'ונגלים של אפריקה כדי לחיות בלונדון ולנהל חיים רגילים ומשמימים כלורד גרייסטוק. לאחר שכנוע קל, באדיבות של ג'ורג' וושינגטון, הוא חוזר לקונגו כשליח סחר של הפרלמנט, ומכניס את עצמו, שלא ביודעין, למלכודת הקטלנית של לאון רום. זה האחרון מתכנן לתת לראש שבט אפריקני לקרוע את טרזן לגזרים תמורת מספר רב מאוד של יהלומים שיעשו אותו ואת הבלגים עשירים כקורח.

 

קצת מכל העולמות

"האגדה של טרזן" הוא סרט עמוס בפוליטיקה סבוכה וסכנות, שמחלק לצופיו ממתקים בצורת פלאשבקים אל חייו של טרזן כילד בין הקופים. כך הצופים חוזים בכל העולמות שיוצרים את האיש והאגדה – טרזן כג'ון, איש בוגר, זקוף ומחושב, וטרזן כילד הג'ונגל, נער רזה וסבוך שיער שהולך על ארבע וכולם אוהבים. הפלאשבקים עשויים בדיוק מרשים ובכמות אידאלית – לא מספיק בשביל להשתלט על הסרט ולהכביד עליו, אבל מספיק כדי למלא את הרעב של הצופים לטרזן המוכר שמתגורר בג'ונגל. ניכר שהתסריט נבנה בהקפדה יוצאת דופן, בניסיון לשמור ככל הניתן על הסיפור המקורי של טרזן, לפי ספריו של אדגר רייס בורוז. פרטים רבים וחשובים הודגשו בסרט, הוסיפו עומק והרחיבו בבירור את ההיכרות של כל מי שלא קרא את כל הספרים, עם דמותו של טרזן.

 

עשו לי אופנה

דבר נוסף שאני רוצה לציין לטובה במיוחד בסרט הזה, הוא ההשקעה בדיוק ההיסטורי והתרבותי. החל מתלבושות, סוגי בד ואופנה ועד למנהגי שבטים באפריקה, רואים שהושקעו מחשבה רבה ותקציב גדול להכניס את הצופים לאווירה תקופתית הולמת. הכול היה מדויק כל כך, מוקפד בכל כך הרבה רמות. לכך ניתן להוסיף את צוות הצילום המקצועי שהעניק לסרט זוויות צילום מרעננות ויוצאות דופן, ומה שמתקבל הוא לא פחות מחוויה שהיא תאווה לעיניים.

 

אזוקה למעקה

עם כל הדברים הטובים שיש לי לומר על הסרט, חבל שהדברים הרעים מתרכזים בעיקר בדמות הנשית החשובה היחידה בסרט – הלוא היא ג'יין.

ג'יין, על אף היותה דמות עגולה למדי, יושבת עמוק מדי תחת הכותרת המבטיחה של "עלמה במצוקה". עם העיניים היפות והתלתלים המושלמים שלא נפרעים לעולם, ג'יין מבלה 80% מהסרט אזוקה לספינה. כן, היא נלחמת, כן, היא מנסה להיחלץ. אבל הניסיונות שלה כל כך נואשים, כל כך עלובים ונעצרים בכזו קלות, שזה פשוט מאכזב. על פי סיפור הרקע של הסרט הנוכחי, ג'יין גדלה בשבט אפריקני יחד עם אביה. היא הכירה את השפה, את העולם. הג'ונגל היה הבית שלה לא פחות משהוא היה של טרזן, רק שהיא לא הייתה קוף רוב חייה. לאור זאת, הציפייה שלי הייתה לדמות נשית חזקה ומשפיעה, ולא ליפהפייה השבלונית שהגיבור יוצא למסע כדי להציל אותה מידיו של הרשע שמשתמש בה כפיתיון.

 

לסיכום

הסרט נהדר, עשוי באופן יפהפה. הקרבות מהירים וחדים, מצולמים מזוויות חדשות ונהדרות, האפקטים עשויים בתשומת לב ודיוק, ומלבד מנת-יתר של קלוז-אפים על שריריו הרוטטים של טרזן ועל עיניה המעונות של ג'יין, הוא היה תענוג גדול לצפייה. מומלץ.

תמונה של ספרן הלילה

ספרן הלילה

ספרן הלילה הוא חובב, חוקר ואספן של ספרות פנטסיה, פולקלור ומיתולוגיה. במהלך היום הוא עובד כעורך ספרות, מתרגם ומרצה. הוא גם משתדל שלא להתייחס לעצמו בגוף שלישי. אבל בלילה הוא עמל על תפעול הספרייה הפנטסטית.

אולי תאהבו גם

הלבוי: האיש העקום - תמונה של הלבוי מחזיק אקדח גדול
סרטי פנטזיה חדשים

הלבוי: האיש העקום (2024)

הלבוי שב למסך הגדול בדיוק בזמן להאלווין ומבטיח להיות מפחיד מתמיד לאחר שני סרטים מצליחים בבימויו של של גיירמו דל

רוחות מלחמה - פוסטר הסרט
סרטי אימה

רוחות מלחמה – (2024) – Refuge

הדג'ין פוגשים את העולם המודרני בסרט רוחות מלחמה, והם לא מחפשים להגשים משאלות הסרט "רוחות מלחמה" הוא החלאה בין ז'אנרים: