תפסת מרובה לא תפסת – ביקורתו של צפריר גרוסמן על 'יחידת המתאבדים', סרט הדגל החדש של DC
לפני כשנה יצא הסרט "דדפול", אחד מסרטי הקומיקס הבודדים שקיבלו דירוג R. למי שאינו יודע, דירוג R אינו מאפשר לצופים מתחת לגיל 17 לצפות בסרט בבתי הקולנוע. חברות הסרטים חוששות מדירוג זה, מכיוון שהוא חותך באופן חד את אחת הדמוגרפיות שלהן מיועדים סרטי קומיקס (13-17). למרות כל זאת, מארוול החליטו להמשיך עם הסרט ולא לקצץ אותו בכלום, והתברר שזאת הייתה אחת ההחלטות הנכונות ביותר שלהם. הסרט הפך להיות שובר קופות היסטרי, הכניס 135 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון שלו בבתי הקולנוע, ועד היום הכניס 360 מיליון דולר. זהו סכום נאה לכל הדעות, ודי בו כדי להפוך את "דדפול" לאחד הסרטים הרווחים ביותר של מארוול. לשם השוואה, אקס מן אפוקליפסה הרוויח רק 150 מיליון דולר ואילו "מלחמת האזרחים", גולת הכותרת של מארוול הרוויח 400 מיליון דולר.
מה כבר יכול להשתבש?
חברת DC, שמנסה ללא הצלחה לכרסם ברווחים של מארוול, ראתה כי טוב והחליטה לחקות אותם. הם פשפשו עמוק בתוך המגירות וחיפשו גם הם אנטי-גיבור שיכול לקחת את מקומו של דדפול בעולם של DC. באותו זמן, תקוותם הייתה שסופרמן, באטמן ו-וונדר וומן, שיוצאים להקים את ליגת הצדק, יצליחו להיות המקבילה שלהם לסרטי "הנוקמים". הרעיון לסרט החדש היה לא פחות מגאוני, לקחת את “חוליית המתאבדים" של DC, קבוצה סטייל "תריסר הנועזים", אסופה של דמויות חתרניות ואנטי ממסדיות שנאלצת לעבוד עבור הממסד. בעוד שיחידת המתאבדים הופיעה פעמים רבות בסדרות הטלוויזיה של DC, החל מ"סמולוויל" וכלה ב"חץ", זאת הפעם הראשונה שהיא מופיעה על המסך הגדול. כדי לחזק את הסרט, לוהקו אליו שחקנים מהשורה הראשונה כמו ויל סמית' ורובי מרגו הזכורה לטוב מ"הזאב מוול סטריט" ונראה כאילו הדרך אל שובר קופות קיץ מגניב הייתה בטוחה. מה היה יכול להשתבש? מתברר שהרבה.
דברים משתבשים
הסרט מספר על אמנדה וולר, סוכנת חרש של ארגון "ארגוס" החשאי, שמבינה כי העולם אחרי בואו של סופרמן אינו אותו עולם, וכי המלחמה הבאה שתתרחש על פני האדמה לא תהיה בין בני אדם, אלא בין חייזרים מטורפים ומטא-אנושיים. כתוצאה מכך, מתחיל מרוץ חימוש בין כל המעצמות לגבי מי שיצליח לאסוף יותר מטא-אנושיים. בעוד שהממשל מתקשה להבין את העובדה, אמנדה כבר יוצאת מראש ומתחילה לאסוף לעצמה מגוון של מטא-אנושיים וכולאת אותם בבית כלא שמור ביותר. כאשר אחד המטא-אנושיים מתחיל להרוס את אחת הערים בארה"ב, יחידת המתאבדים נשלחת לחסל את האיום. ביחידת המתאבדים יש את דדשוט, מתנקש שמסוגל להרוג אנשים ממרחק של ארבעה קילומטרים ולעולם אינו מחטיא, הארלי קווין, החברה המוטרפת של הג'וקר ועוד כמה פושעים מסוכנים אחרים.
לרוע המזל, הסרט לא מרגש כמו שהוא נשמע. הבה ונתחיל בכמות הגיבורים שעל המסך. יחידת המתאבדים מורכבת ממספר רב של גיבורים, ולרוע המזל, למרות שעתיים של סרט, לא כולם מקבלים זמן מסך או עומק זהה. כתוצאה מכך, ויל סמית', המגלם את דדשוט, מקבל זמן מסך רב מאוד יחד עם מרגו רובי, המגלמת את הארלי קווין. שאר חברי יחידת המתאבדים זוכים לדקות מסך קטנות, כמעט נטולות עיבוי, ולכן נשארות קרטוניות, במקרה הטוב, וטיפשיות במקרה הרע. בעוד שהמטא-אנושי דיאבלו, בגילומו של ג'יי הרננדז היא הדמות המפותחת ביותר בסרט, עדיין לא הבנתי מה בדיוק תפקידו של קפטן בומרנג האוסטרלי החביב בגילומו של ג'יי קורטני, שמלבד הטלת בומרנגים, שתיית בירה וסיפור בדיחות במבטא אוסטרלי כבד (פול הוגן מאחוריך!) לא עושה הרבה.
האם פושעים מסוגלים לחזור בתשובה? שאלה טובה…
הסרט מעלה את השאלה האם פושעים מסוגלים לחזור בתשובה, והוא מציב את השאלה באופן קיצוני, כאשר האנשים שהוא מגייס לקרב הם הפושעים מהסוג הגרוע ביותר: רוצחים ושודדים שלא מביעים חרטה על המעשים שלהם. אותם פושעים מקבלים הזדמנות לחזור לרחוב ולכפר על המעשים שלהם על-ידי כך שהם ממשיכים לרצוח, אבל הפעם עבור הממשלה. אבל במקום לחקור יותר את הנושא הזה, הסרט עסוק יותר לצחוק על הפשעים האלו, כאילו מעשי רצח הם עניין שבשגרה, ומי שרוצח יותר טוב הוא מגניב יותר. על מנת לנסות ולגרום לנו לסימפתיה לרוצחים, הוא מגייס את ויל סמית', אחד השחקנים הכריזמטיים ביותר, שיגלם רוצח מקצועי עם לב זהב, ובכך מאבד את המסר שלו, כי אנחנו מיד אוהבים את ויל סמית' ומזדהים אתו ושוכחים כי מדובר בעצם בדמות נאלחת שמתייחסת לרציחת אנשים כמו לפיצוח גרעינים.
להוסיף חטא על פשע, DC עסוקים בזמן האחרון בהריסת כל הרשעים שלה. לאחר הופעתו המבישה של ג'סי אייזנברג כלקס לותר דוחף סוכריות שגורמת בוודאי לג'ין הקמן להיאנח בקול רם, ג'ארד ליטו מנסה לקחת את הג'וקר לכיוון של גנגסטר אכזרי ומקועקע כדוגמת טוני מונטנה ב"פני צלקת". ההופעה המוחצנת של ג'ק ניקולסון או השקטה והמבעיתה של הית' לדג'ר נעלמו לטובת מניירות מוזרות וחסרות משמעות של ליטו, כך שאפילו סיזו רומרו מסדרת הטלוויזיה הישנה נראה הרבה יותר אמין ממנו. הארלי קווין היא אישה צווחנית ומעצבנת, כך שלקראת סוף הסרט כבר לא יכולתי להתמודד עם הקול שלה. נראה שגם הקהל מסביבי הרגיש כך, ובעוד שבהתחלה הוא צחק מכל מה שהיא אמרה, לאחר 30 דקות של התמודדות עם צווחנות היסטרית, הבדיחות שלה נענו בדממה מוחלטת.
לא הכול אבוד ביחידת המתאבדים
אבל לא הכול שחור. החצי הראשון של הסרט מצוין וקצבי, ויולה דיוויס הנפלאה מגלמת את אמנדה וולר בצורה מעולה, יש הופעות אורח מצוינות והפסקול נהדר. לרוע המזל, הטריילרים שעשו לפני הסרט טובים יותר מהסרט עצמו. מי שמחפש סרט אקשן, ללא מחשבה ועם אפקטים טובים, אולי ייהנה ממנו. אבל מי שמחפש קצת עומק בסרטי הקומיקס שלו, לעומת זאת, ככל הנראה לא ייהנה. הסרט מנסה לתפוס יותר מדי מכל העולמות, גם להציג סרט אקשן, גם לחקור את הנושא של גאולת הרשעים וגם להכניס את הג'וקר לעלילה שממש לא רוצה אותו שם. DC לא השכילה לאחר "באטמן נגד סופרמן" וככל הנראה רק "ליגת הצדק" יוכל לגאול את הפרנצ'ייז מייסורי הלידה הנוראים האלו. אם DC לא יתעשתו במהירות ויצליחו עם ו"וונדר וומן" ו"ליגת הצדק", יהיה ניתן לקבור את הסרטים האלו סופית.
