חסרי מוח – ביקורת סדרת טלוויזיה

חסרי מוח היא מעין שילוב של מותחן מד"בי מרענן לקיץ, ללא יומרות, ומסר חתרני, ומציעה הסבר לכך  שדונלד טראמפ יכול להיות מועמד לנשיאות

השנה, ארצות הברית חווה קמפיין בחירות שנראה כאילו הוא עצמו יצא מתוך סרט. לרוע המזל, נראה שמדובר בסאטירה עצובה מאוד על הממשל. מצד אחד, מתייצבת אחת הנשים השנואות ביותר בארה"ב – אשתו הנבגדת של נשיא לשעבר, ומצד שני ליצן החצר – שכל אמירה סנסציונית שלו גורמת לאנשי מפלגתו לבדל את עצמם ממנו יותר ויותר. בדיוק לאותה קלחת פוליטית לוהטת, מופיעה סדרת טלוויזיה חדשה, בשם "חסרי מוח" (BrainDead), שעוסקת בפוליטיקה של הבית הלבן, ובאופן יותר ספציפי, במאבק בין הרפובליקנים והדמוקרטים. אבל הפעם יש טוויסט קטן, שאולי מסוגל להסביר איך בעצם ארצות הברית הגיעה לנקודה הזאת.

עלילת הסדרה

"חסרי מוח" מספרת על לורל הילי, יוצרת סרטים דוקומנטריים שמאבדת את המימון לסרטיה, ונאלצת לעבוד עבור אחיה הסנטור, המשמש כמצליף עבור המפלגה הדמוקרטית (פרנק אנדרווד מאחוריך), ולטפל בבוחרים שלו שבאים לפגוש אותו. במהלך שהותה הקצרה בתפקיד זה, היא נקלעת לתוך משבר פוליטי שגורם לשיתוק הממשל, למריבה בין שתי המפלגות, לשערוריות מין ולנטישה הדדית של הסנאטורים ממפלגה אחת לאחרת.

רגע אחד, אתם בטח שואלים את עצמכם. מדוע הביקורת הזאת מופיעה כאן, באתר המוקדש לעולם הפנטזיה והמד"ב, הרי נראה כאילו זוהי סדרה פוליטית מבית היוצר של "בית הקלפים" ו"הבית הלבן". ובכן, על מנת לענות על השאלה הזאת, יש להבין כי הסיבה לכל האנדרלמוסיה הפוליטית הזאת היא, למעשה, איום חייזרי מהחלל החיצון, המתגלם כחרקים שנכנסים לתוך מוחותיהם של המחזיקים במושכות השלטון, וכך שולטים בהם למטרותיהם שלהם.

דמוקרטים VS רפובליקנים

כבר מסוף מלחמת העולם השנייה, ארה"ב חששה כל הזמן מחדירת גורמים עוינים אל צמרת השלטון. חשש זה התבטא, בין היתר, בוועדה לחקירות פעילות אנטי-אמריקאיות. אותו פחד התבטא גם בספרות ובקולנוע, ובמיוחד בספר "השליטים" משנת 1951 של רוברט היינליין, המספר על יצורים דמויי זוחלים שנתפסים על מארחים מקרב בני האדם ועושים בהם כרצונם, וגם בסרט "פלישת חוטפי הגופות" משנת 1956, שבו בני אדם מוחלפים על-ידי חייזרים המשכפלים את מראם. באותן השנים, אולפני הקולנוע נשלטו על-ידי שמרנים, שהביעו את רחשי השלטון ואף העצימו אותם. אך בימינו אנו, בעוד אולפני הקולנוע עדיין נשלטים בידי אותם שמרנים, יוצרים ליברלים יותר מצליחים למצוא דריסת רגל בערוצי הטלוויזיה הרבים. בשנים האחרונות, נראה כי בטלוויזיה, נשיאים אמריקאים דמוקרטים הופכים להיות מושא הערצה, בעוד נשיאים רפובליקנים הם הסיבה לכל הצרות עלי אדמות. דוגמאות פשוטות הן ג'ד ברטלט מ"הבית הלבן" (דמוקרטי), דיוויד פאלמר (דמוקרטי) ומחליפו המושחת צ'רלס לוגן (רפובליקני) מ-"24". גם כעת אנחנו רואים כיצד הדמוקרטים באים להציל את העולם בעוד הרפובליקנים, לכאורה או שלא לכאורה, הורסים אותו.

צוחקים, כדי שלא נבכה

למרות כל זאת, אל תתנו לתקציר העלילה הרציני לשטות בכם. "חסרי מוח" היא סדרה סאטירית וכיפית מאוד, שלא לוקחת את עצמה ברצינות. בעוד היא עוסקת ברובה בפוליטיקה, הממד המד"בי אינו נעלם, ובאופיו מזכיר את "תיקים באפלה" בימיה הטובים, כולל חוקר עצמאי דמוי מולדר, שמזהה כבר מראש את איום החייזרים על העולם. הסדרה עשויה באופן מקצועי, ואין זה מפתיע, כי יוצריה הם מישל ורוברט קינג, צמד היוצרים שהביא לעולם את "האישה הטובה". ועל אף ששני הפרקים הראשונים מעט מקרטעים, מהפרק השלישי, קשה מאוד להפסיק ולראות, ונאלצתי להפסיק רק מכיוון שהסדרה עדיין רצה והסתיימו לי הפרקים.

הסדרה היא מעין שילוב של מרענן קיץ, מותחן מד"בי ללא יומרות, ועדיין נושאת בתוכה מסר חתרני, שמציע הסבר (הגיוני למדי) איך למעשה אדם כמו דונלד טראמפ יכול להיות מועמד לנשיאות. כמו כן, אני מאמין שהעיתוי של הסדרה – כה בסמוך לבחירות בארה"ב, אינו מקרי כלל וכלל. אבל כל זה לא צריך למנוע מכם ליהנות מסדרה טובה ומושקעת.

ימי רביעי בשעה 22:00

בערוץ yes Drama וב-yesVOD

https://www.youtube.com/watch?v=HWSWVPbqqSc