צפריר גרוסמן, מתרגם ועורך תוכן בהוצאת אופוס, מספר על הספרים שעשו או הרסו לו את 2016 בספרות הפנטזיה והמדע הבדיוני, עם שפע המלצות ואזהרות
אנחנו נמצאים כשבוע לקראת סוף שנת 2016, הידועה כאחת השנים הקטלניות ביותר אם אתה אדם מפורסם. בעוד ששנת 2015 לא הייתה שנה מבריקה במיוחד, קיבלתי הרבה ביקורות לגבי הסיכום של השנה שעברה בכך שנתתי רק המלצות מה לא לקרוא במקום מה כן לקרוא. אז השנה אביא את הדברים הטובים שקראתי בשנה האחרונה, אבל תסלחו לי אם ישתחלו גם דברים אחרים. אז לפני הרשימה השנתית, עוד כמה דברים קטנים שלא קיבלנו השנה. כמובן, יש לזכור שזוהי דעתי האישית, בלבד, ואני מבין שלסופרים האלו יש חיים משלהם, אבל עדיין, מישהו צריך להגיד את זה:
- רוחות החורף – ג'ורג' מרטין: גם השנה מרטין החליט לדפוק ברז, להתלונן על דונלד טראמפ ולהמליץ בחום לקרוא את סדרת גיבורי העל שלו. אני חושב שאילו הוא היה משקיע יותר זמן בכתיבת הספר ופחות בבלוג, הסדרה הייתה מסתיימת לפני מספר שנים.
- דלתות האבן – פטריק רותפס: השנה יצא ספר ההמשך של "שם הרוח" לאחר שנים של סאגה מתמשכת, אבל נראה שפטריק עצמו לא מתכוון לכתוב את הספר השלישי והמסיים של הטרילוגיה. מתברר שהוא מעדיף לשחק במחשב, לוותר באופן מכעיס על סכין הגילוח ולבלות זמן בצפייה ב"המילטון", בעוד בני תמותה כמונו יכולים רק לחלום על זה. מתברר שבערך משנת 2011 רותפס כמעט ולא נגע בספר השלישי, אבל לפחות קיבלנו הודעה שהולכים לצאת סרטים וסדרות טלוויזיה בעולם של "קוטל המלך" בהפקת לין-מנואל מירנדה. לפי השערתי, ההשהיה היא מכוונת והספר השלישי ייצא ככל הנראה לאחר הסרט הראשון. האם זה אומר שנצטרך לחכות עוד שנתיים-שלוש? ככל הנראה.
- חרב השבועה – ברנדון סנדרסון: תראו, אני לא אומר שסנדרסון מצטרף לחבורה הנהדרת הרשומה לעיל, אבל כשיש לך סדרה טובה, בן אדם, אז תכתוב אותה. נכון, כל ספר מכיל 1200 עמודים ולוקח זמן לכתוב את זה, אבל באמת, הבן אדם כותב ספר בנסיעת רכבת והוא נתקע יותר מדי בספרות הנוער שלו. אז השנה לא יהיה לנו ספר נוסף של גנזך אורות הסער, אבל לפחות הוא כבר סיים לכתוב אותו והוא יצא לאור בנובמבר 2017.
- הספר הבא בסדרת הג'נטלמנים הממזרים – סקוט לינץ': … טוב, על זה אני ממש לא רוצה לדבר. 10 שנים? באמת?
אז עכשיו, לאחר שכתבתי מה לא היה השנה, אספר מה כן היה. ובכן, מילת המפתח בתשובה היא: המשכים. השנה כמעט ולא היה ספר גדול שלא היה המשך, או חלק מסדרה או חלק של חלק. מעבר לכך, זאת הייתה גם השנה הגדולה של הקיקסטארטרים, ואנשים הבינו שכדי להתפרנס אפשר גם לקנות את הספרים עוד לפני שהם נכתבים ובכך להפוך את העסק לרווחי. אז הרבה ספרים יצאו בהוצאות עצמאיות, חלקם טובים יותר, חלקם טובים פחות וחלקם היה עדיף לזרוק לפח מבלי לקרוא. להלן חמש הקטגוריות המעניינות של הספרים שהיו השנה.
נפרדים מ-2016
הספר המתוק של השנה:
The Long Way to a Small, Angry Planet מאת בקי צ'יימברס – בספר המד"ב הזה, הקוראים מתוודעים לקורות ספינת החלל Wayfarer, שהיא למעשה ספינת קידוח בין כוכבית. הקידוח של הספינה הוא למעשה חפירה בתוך מרקם החלל וחיבור שתי נקודות זמן שונות באמצעות חור תולעת. זוהי עבודה סיזיפית, אבל מישהו צריך לעשות אותה. הספינה Wayfarer מקבלת חוזה שמן ויוקרתי לקידוח אל מרכז הגלקסיה ויוצאת לדרך הארוכה אל נקודת השיגור. במהלך המסע הזה, אנחנו לומדים להכיר את אנשים הצוות, היקום, הפוליטיקה וגם נתקלים במספר דילמות מוסריות.
הספר הוא שילוב של פיירפליי ומסע בין כוכבים (במיוחד פיירפליי), אבל במובן הטוב של המילה. מדובר במד"ב קליל ביותר, ששם דגש חזק מאוד על דמויות ועל בניית עולם. כתוצאה מכך, העלילה שלו היא די שטחית ואפיזודית ברובה, מה שמאפשר לכם לקרוא פרק אחד בכל פעם כאילו זוהי סדרת טלוויזיה, אבל התוצאה טובה מאוד. הספר הצליח מאוד בקיקסטארטר שפתחה הסופרת, ולאחר הצלחתו הוא גם יצא בהוצאה לאור מוכרת. הספר השני יצא לאחרונה וככל הנראה מדובר בטרילוגיה. הספר הזה הוא חדש בתת-ז'אנר שאני קורא לו "Feel Good Sci-fi", שזוהי ההרגשה שאופפת את הקוראים לאחר שסיימו לקרוא אותו. בכלל, כל הדמויות כל-כך מקסימות בספר שאתה רוצה לחבק כל אחת ואחת מהן. בזמן שבו ספרי המד"ב כה קודרים, כיף לקרוא גם על עולם שאמנם אינו מושלם, אבל שיש בו אנשים טובים.
הספר המדובר ביותר של השנה (ויש סיבה טובה לכך):
רק אם חייתם מתחת לאבן בשנתיים האחרונות, אז לא שמעתם על נורה ק. ג'מיסין. ספרה – The Fifth Season (העונה החמישית) הוא אחד הדברים הטובים ביותר שתקראו בזמן האחרון. בעולם שנקרא "הדממה" (באופן אירוני כמובן) יש בעיות גיאולוגיות חמורות ומדי פעם מתרחש אסון קטסטרופלי כך שאימפריות הן רק עניין של זמן וכך גם ערים. בעולם למוד סבל זה, אישה יוצאת למסע אחר בתה הנעדרת בעולם שסובל מאחד הקטסטרופות האלו. בעוד שהתיאור לוקה בחסר, כל מידע נוסף יהרוס את ההפתעות של הספר רב-התהפוכות הזה. מעבר להיותו ספר פנטזיה נפלא, זהו אחד הספרים היחידים שבהם כל הגיבורים הראשיים הם למעשה… גיבורות. בעוד שהגברים ממלאים תפקיד משני בלבד בספר הזה ורובם מתקבצים לקטגוריות הרוצחים והרעים, בספר הזה יש גיבורות חזקות מאוד ועולם חדש ומהנה. הוצאת גרף פרסמה כי היא מתכוונת להוציאו בעברית ב-2017, אז לכל מי שלא קורא באנגלית יש סיבה למסיבה.
הספר שבוודאי לא שמעתם עליו (וכדאי מאוד לקרוא):
שאלו את ג'ורג' מרטין פעמים רבות אם הוא הוסיף את שני הרי"שים שלו על מנת שיהיה דומה לטולקין והוא ענה שזה באמת השם שלו. אז הנה סופר הפנטזיה עם השם הכי מוצלח כיום: סבסטיאן דה קסטל. הספר Traitor’s Blade בסדרת Greatcoats של סבסטיאן דה קסטל מספר, לכאורה, את הסיפור הישן והמוכר ביותר, אבל עושה את זה בצורה מהנה מאוד שממש לא לוקחת את עצמה ברצינות. פלסיו הוא ראש מסדר האבירות של המלך פאליס, אך המלך מודח על ידי ברית דוכסים מרושעת בעוד מסדר האבירות עומד מהצד והם מתפזרים לכל עבר. בעוד הממלכה ממשיכה להידרדר תחת שלטונם המושחת של הדוכסים, האבירים נאלצים לשרוד בעוד פלסיו ממשיך לחלום לאחד אותם מחדש, אך לא נראה שיש מישהו שרוצה בכך. למרות הנושא האפל, זהו ספר שמראה שאפשר לטפל בפנטזיה אפלה עם הרבה הומור.
הספר המפתיע ביותר של השנה:
האם אי פעם חשבתם לעצמכם, מה יקרה אם תיקחו את "האיש במצודה הרמה" ותשלבו אותו עם פסיפיק רים? אז לכל מי שחשב, תדעו שכבר חשבו על זה קודם. הספר United States of Japan מאת פיטר טייריאס משווק את עצמו כספר של רובוטי ענק בעולם אלטרנטיבי שבו יפן ניצחה במלחמת העולם השנייה. אך אל תתנו לחזות התמימה להתל בכם, מדובר באחד הספרים האפלים, הקודרים ומעוררי המחשבה שראו אור בזמן האחרון. הוא מעין גרסה מודרנית לאיש במצודה הרמה, אבל מגיע לכל הפינות האפלות שהספר ההוא לא רצה לעסוק בהן. ארצות הברית, לאחר ההפסד במלחמת העולם השנייה, היא מדינת חסות של יפן, אבל מדובר ביפן אימפריאלית ואכזרית ששולחת את אחד מסוכניה לגלות את מקורו של משחק מחשב חתרני. ספר שניגשתי אליו בסקפטיות גבוהה ויצאתי ממנו המום לגמרי.
הסדרה שלא ידעתם שהסתיימה (וטוב שכך):
מי שמכיר את עולם "הממלכות הנשכחות" בוודאי שמע על דריזט דו'אורדן, האלף האפל ממנזובראנזן שמגיע אל עולם הקרקע מעירו התת-קרקעית ונלחם באורקים, מתנקשים ודעות קדומות. מזה שלושים שנה, הסופר ר. א. סלבטורה כתב על האלף האפל והמשיך את הרפתקאותיו אפילו כשנראה שאין לאיפה להוביל אותן והשנה, כמיטב המסורת של 2016, נראה שהחגיגה הסתיימה. חברת WotC אמנם לא פרסמה דבר רשמית, אך כל הסופרים המוכרים שלה קיבלו הוראה שהם לא מקבלים יותר ספרים וכך הגיע עידן לקיצו. לאחרונה יצא הספר Hero, שהוא הספר האחרון בטרילוגיית Homecoming, שזאת הטרילוגייה המסיימת את דרכו של האלף האפל. זהו הספר ה-31, לא כולל ספין-אופים שיצאו מהסדרה הראשית. הסדרה הפסיקה להיות רלוונטית לפני קרוב ל-15 ספרים והמשיכה למחזר שוב ושוב את אותו הדבר, אבל לקוראים הוותיקים יש בוודאי איזה עקצוץ קטן בלב, אותו עקצוץ שהרגשנו כאשר הבנו שרייסטלין לא ישוב אלינו, שבילבו ופרודו כבר לא יצאו לעוד הרפתקאות, שקורווין לא יהלך שוב על התבנית, שהארי פוטר לא יפקוד יותר את ספסל הלימודים (אבל הבן שלו כן).
שלום 2017!
ונעבור לספרים שצריכים להגיע אלינו בשנת 2017 ולעשות לנו את השנה. כמו בשנה הזאת, רוב הספרים יהיו המשכים, אבל הנה כמה פנינים שכדאי ללקט:
- Assassin’s Fate – רובין הוב: זהו הספר האחרון בסדרת פיץ והליצן, וגם הסדרה האחרונה בה הדמויות האלו יופיעו (כך לפי דברי המחברת). לאחר הספר השני והמעולה בסדרת פיץ והליצן, נראה שהחלק האחרון יעורר רגשות רבים בקרב הקוראים (והקורא הזה במיוחד), כאשר פיץ והליצן יוצאים לקראת קלרס ומעוזם של הנביאים הלבנים.
- The Collapsing Empire – ג'ון סקאלזי: כל ספר של ג'ון סקאלזי הוא חגיגה, וכעת מדובר באופרת החלל הראשונה שלו. באימפריה בין כוכבית שבה העולמות המיושבים קשורים זה לזה באמצעות תופעה פיזיקלית בשם "הזרם", מתגלה כי התופעה עומדת להסתיים וכי האימפריה עומדת להתפצל בעל כורחה. אם סקאלזי יביא את אותה האנרגיה מספרי האדם הזקן לספרים האלו, תהיה זאת סיבה למסיבה של ממש.
- The heart of what was lost – טד וויליאמס: טד וויליאמס הוא אחד מסופרי הפנטזיה הוותיקים ביותר בתחום והסדרה שלו Memory, Sorrow, and thorn הפכה להיות אחת מאבני היסוד של הפנטזיה (גם מרטין הושפע ממנה מאוד). כעת, לאחר 30 שנה, וויליאמס חוזר לטרילוגיית המשך והוא מוציא ספר ביניים קצר (200 עמודים), המגשר בין שני חלקי הטרילוגיות. שווה לראות האם הקסם נשאר אחרי כל השנים הללו.
מי ייתן ו-2017 תהא שנת ספרים מוצלחת!
