כבר לא בגדר שמועות: ניל גיימן כותב את "שבע האחיות," ספר המשך לספרו הפופולרי, "לעולם-לא עולם" (Neverwhere).
ספרו החדש של ניל גיימן, "המיתולוגיה הנורדית" (Norse Mythology) זה אך יצא אל חנויות הספרים וכבר הכריז סופר הפנטזיה המפורסם על הפרויקט הבא שלו. ספר המשך ל"לעולם-לא עולם", יותר מ-20 שנה לאחר צאתו של הספר המקורי. למי שזקוק לתזכורת, המדובר בספר פנטזיה אורבנית שעלילתו מתרחשת בלונדון, בשלהי המאה ה-20. גיבור הספר, ריצ'רד מייהיו, הוא גבר צעיר שעוזב את ארץ הולדתו, סקוטלנד, ועובר לבירת אנגליה במטרה לבנות את חייו. לאחר שהוא מצליח להעלות על המסלול (גם אם זה מסלול משעמם ולא-מספק להחריד), כל הקלפים נטרפים כאשר מייהיו נקלע אל משעוליה של "לונדון תחתית" – עיר קסומה המתקיימת במקביל לזו המוכרת לנו, ובה אתרים מפורסמים מקבלים משמעויות אחרות לחלוטין. אך לונדון תחתית אינה ארץ פלאות חביבה, אלא מקום אפלולי ומלא תככים, בו מה שאינך יודע עלול בהחלט להביא למותך.
במקור, נועד הספר להיות סדרת טלוויזיה של ה-BBC, פרי עטו של גיימן, בשנות ה-90 (בה מככב גם פיטר קפלדי, מי שלימים יגלם גם את הדוקטור ה-12 בסדרת הקאלט "דוקטור הו"). אך בעקבות חילוקי דעות בין הסופר למעסיקיו, החליט להוציא את הסיפור שמאחוריה במתכונת של ספר, שהיה ללהיט מידי. ב-2005 הפך הסיפור גם לסדרת קומיקס קצרה, אותה כתב מייק קארי ואייר גלן פברי. למרות שגיימן עצמו סמך את ידיו על העיבוד, אספתי את הסדרה כשיצאה וקראתי אותה, ולדעתי, היא לא משתווה לספר. עיצוב הדמויות של פברי והרצף הסיפורי של קארי פשוט לא התיישבו לי עם "לעולם-לא עולם" שקראתי מספר פעמים ולמדתי לאהוב.
ב-2013 יצא הסיפור גם כתסכית רדיו מושקע ועתיר כוכבים של ה-BBC, ועליו אני דווקא כן ממליץ בחום.
גיימן כבר כתב בעבר על ספר ההמשך שהיה כותב ל"לעולם-לא עולם", אם היה כותב לו כזה. אך בד בבד, תמיד טען שאין לו עניין מיוחד לשוב ולבקר בלונדון תחתית, כי הוא מעדיף להתקדם הלאה וליצור דברים חדשים. כל זאת השתנה, ככל הנראה, כאשר בזמן אירוע שהתקיים בלונדון מוקדם יותר השבוע, גיימן בישר למבקרים שהוא כבר נמצא שלושה פרקים אל תך הספר, ושהנ"ל מתעתד להיות ספרו הבא.
אז למה לי פוליטיקה עכשיו
כל הנאמר לעיל טוב ויפה. כמישהו שעבורו "לעולם-לא עולם" הוא אחד מספריו האהובים ביותר של גיימן, אלו חדשות שחיכיתי להן ה-מון זמן, ואם להודות באמת, כבר די השלמתי עם הרעיון ש"שבע האחיות" לא הולך לקרות. אך האופן בו הספר מגיע כעת לכדי מימוש מעורר לכל הפחות הרמת גבה. לדברי גיימן, הסיבה שהביאה אותו לכתיבת ההמשך היא השינויים שחלו בעולם ב-20 השנים האחרונות והדברים שראה במהלך פעילותו עבור האו"ם לטובת הפליטים בסוריה.
"כאשר לני הנרי ואני חשבנו על הרעיון המקורי ל'לעולם לא עולם' לפני כ-25 שנה," סיפר גיימן, "מה שמשך אותנו היה הרעיון שנוכל לדבר על מחוסרי הבית, על העקורים, על האנשים שנפלו בין הכיסאות, ולעשות זאת בצורה מרגשת ומהנה ומעניינת וגם רלוונטית, שתוכל לשנות את האופן בו אנשים חושבים.
"לעולם-לא עולם היה בשבילי מן כלי מופלא באמצעותו יכולתי לדבר על דברים עצומים ורציניים וליהנות בטירוף תוך כדי. הגלגל הענק הסתובב במהלך השנים האחרונות, ובמבט לאחור על העבודה שעשיתי עבור ה-UNHCR עבור הפליטים, המצב… שבו לונדון נמצאת היום, האופנים שבה היא שונה היום מכפי שהייתה לפני 20 שנה, הם כאלה שהחלטתי שהגיע הזמן שאעשה משהו.
"עכשיו היו לי דברים שהכעיסו אותי. נהייה לי אכפת לגבי הדברים שרציתי להכניס ואני עכשיו שלושה פרקים טובים אל תוך ספר בשם 'שבע האחיות'".
שם הספר לקוח מאחת הסצנות ב"לעולם-לא עולם," המתרחשות בחבל הארץ העתיק בו מתעתדת לונדון להיבנות. הפתיע אותי, בתחילת המאה ה-21, שדווקא האלמנט הזה בסיפור הוא זה שמעניין את גיימן עבור ספר ההמשך. מדובר בסצנה די זניחה, בסופו של דבר, מבין אינספור הסצנות הבלתי נשכחות בסיפור המקורי. אלא שבימים ההם, כשהעלילה עוד הייתה טרייה בראשי, חשבתי שמי שכתב את "לעולם-לא עולם" ודאי ידע כיצד לכתוב לו המשך לא פחות מעניין.
אבל עכשיו? כ-20 שנה אחרי? וכשלוקחים בחשבון את דבריו של גיימן לגבי המניעים הפוליטיים העומדים מאחורי כתיבת ספר ההמשך, אני מודה שאני סקפטי. אין לי שום דבר מיוחד נגד ספרות מגויסת, אבל גם אם זו מגויסת למטרות טובות, זה לא אומר שהיא עצמה יוצאת טובה. למעשה, פעמים רבות מדי בדיוק ההפך הוא הנכון. ולא רק לונדון והעולם השתנו ב-20 השנים האחרונות. גם גיימן עצמו השתנה. בשנות ה-90, כשכתב ופרסם את הספר המקורי, היה גיימן עצמו מעין יוצר שוליים – פופולארי, אבל אאוטסיידר. כיום? הוא מן הסופרים הבכירים והמבוססים בתעשייה. גיימן של היום הוא סופר אמריקאי לא פחות מכפי שהוא בריטי ומעולם לא היה רחוק יותר מאותם "חרכים" במרקם המציאות שעליהם כתב לפני שני עשורים. האם עובדה זו תשפיע על כתיבת "שבע האחיות"? ואם כן, כיצד?
נקודה נוספת היא אותו מטען פוליטי, שאותו הסופר מציין כמניע לכתיבת ספר ההמשך, ולדעתי היא שלובה עמוק בנקודה הראשונה. אם להודות באמת, לא ידעתי על אותה מחשבה חברתית סדורה שהביאה את גיימן לכתוב את היצירה המקורית. אבל גם אם הדבר נכון, יש הבדל בין ביקורת חברתית, כפי שהיא משתקפת בלונדון תחתית, ובין ביקורת פוליטית, שחוצה את הגבול שבין לונדון תחתית לעלית, את גבולות אנגליה, את גבולות אירופה ומגיעה כל הדרך אל המזרח התיכון.
דברים נוספים שקרו בשני העשורים שחלפו מאז "לעולם-לא עולם":
- "בני אנאנסי", ה"לא-המשך" של גיימן ל"אלים אמריקאים" ראה אור וקראתי אותו. לדעתי, זוהי יצירה נחותה בהרבה בהשוואה ליצירה ממנה שאבה את השראתה. "בני אנאנסי" הוא אחד מאותם ספרים שאני מעמיד פנים שמעולם לא קרה.
- גיימן עשה את הלא-יאומן ושב ליצור מעין המשך ל"סנדמן", אותה סדרת קומיקס מופתית שהעניקה לו את תהילתו הראשונה. המיני-סדרה החדשה התקבלה באהדה בקרב החובבים, אבל קשה להגיד שהצליחה לשחזר את הצלחת קודמתה. בסך הכול, היא הגיעה וחלפה מבלי לעורר יותר מדי הדים או השפעה.
האם "שבע האחיות" יצליח לעשות את מה שגיימן לא הצליח לעשות קודם? האם הוא יצליח להיות ההמשך שחובבי לונדון תחתית ציפו לו? נחכה ונקרא, ועד אז, נמשיך לעקוב ולדווח!
