ריאיון עם שירלי גרץ, מחברת 'גילגמש הצעיר'

לכבוד הקמפיין לספר הילדים השני שלה, "גילגמש הצעיר והמסע לשאול", שוחחנו עם שירלי גרץ ונדבקנו בקסם מסופוטמי

שירלי גרץ, דוקטור לאשורולוגיה, פרצה לתודעה של הגיקדום בזכות ספרה הראשון לילדים, "גילגמש הצעיר והגן המכושף". בספר זה, לקחה את האפוס המסופוטמי של המלך גילגמש, אחד הטקסטים הספרותיים הקדומים והמעניינים בהיסטוריה, ודמיינה אותו מחדש. גרץ בחרה לחזור עוד קצת לאחור בזמן ולבקר את גילגמש הנער, בטרם הפך למלך האגדי. התוצאה הייתה ספר ילדים קסום ומקסים, המתאים לילדים החל מגיל ראשית קריאה, או להקראה אפילו קודם לכן.

באופן זה גרץ הנגישה את העולם המרתק של המיתולוגיה המסופוטמית לדור חדש וצעיר של קוראים. היותו מנוקד מאפשר גם לקוראים צעירים מאוד להורידו מן המדף ולצאת בכוחות עצמם למסע הרפתקאות סוחף, המועשר ומומחש על ידי איורים נפלאים פרי יצירתו של המאייר אוריאל זוהר.

אולם המסע של גילגמש הצעיר אל מדף הספרים לא היה פשוט. לדברי גרץ, אף אחת מן ההוצאות המרכזיות לא היו מעוניינות להוציא אותו, על אף שראו בו פוטנציאל. לכן בחרה הדוקטור לאשורולוגיה לקחת את חזונה הספרותי ולהביאו לאוויר העולם בהוצאה עצמית. לשם כך פתחה קמפיין מימון המון, אותו גם פרסמנו בספרייה הפנטסטית. הקמפיין הצליח, "גילגמש הצעיר והגן המכושף" ראה אור והשאר היסטוריה (או שמא מיתולוגיה?).

בימים אלה מקיימת גרץ את הקמפיין עבור הספר השני בסדרה, "גילגמש הצעיר והמסע לשאול," לו נותר עוד שבוע בלבד כדי להשלים את הסכום. בעת כתיבת שורות אלה, הקמפיין עומד על 71% מימון. בשלב מותח זה, פנינו לגרץ כדי לקבל עוד מידע והצצה אל מאחורי הקלעים.

אז, כמה פעמים שאלו אותך – "דוקטורט באשורולוגיה? מה עושים עם זה?"

הרבה! אחרי השאלה הראשונית, מה זה בכלל אשורולוגיה או אשורו-מה? כנראה מרחמים עלי – או שאומרים "מגניב"! וכן, בדרך כלל הגן הפולני אצל השואלים (נשים לרוב) יוצא ואז הן שואלות (אמא ודודה לדוגמה) אז מה עושים עם זה?!

האם עדיין שואלים אותך, ואם כן, מה את עונה?

בהחלט, ורוצים לדעת איך בכלל הגעתי לזה (שאלה שאני שואלת את עצמי כל בוקר…). לכן היום אני קודם מספרת  שאני סופרת ועובדת בספריה הלאומית, ורק בסוף על הדוקטורט באשורולוגיה-בשלב הזה כבר מפסיקים להקשיב…

כיצד קיבלת את ההחלטה שזה מה שאת רוצה לעשות? זה לא בדיוק תחום מקובל בעולמנו החומרי.

האמת, זאת הייתה אהבה ממבט ראשון – במורה שלי, לוסי פליטמן (ז"ל). למדתי בקורס מורי דרך והיא עמדה וסיפרה לנו על האשורים וכתבה על הלוח את כתב היתדות, וזה היה זה, לא הייתה שאלה בכלל! כתב היתדות פשוט כישף אותי! אין לי הסבר אחר כי תמיד רציתי להיות שחקנית וזמרת. אבל עוד יש זמן. אולי בעשור הבא.

איך עלה בראשך הרעיון לכתוב את קורותיו של גילגמש הילד?

זה הילד הגילגמשי שלי. הבן הבכור שלי הוא ילד גדול וחזק שלא מודע לחוזק שלו. הוא כל הזמן דורך על דברים ושובר אותם. אבל הוא ילד עם נשמה טובה. קצת היפר גם. איכשהו הוא הזכיר לי את חוסר המנוחה של המלך גילגמש, ומשם הדמיון שלי פרח.

למה דווקא ראשית קריאה? איך בחרת את קהל היעד של "גילגמש הצעיר" ואת גילו ולמה?

אני חושבת שזה בחר אותי. אני מאוד אוהבת להדריך וללמד ילדים בגיל הזה (פחות לגדל אותם בבית שלי… הם מבלגנים ועושים רעש). הרבה שנים הדרכתי במוזיאון ארצות המקרא, בדיוק את הגיל הזה.  אני אוהבת לספר להם סיפורים, וללמד אותם על העבר, על מסופוטמיה. עוד אין להם את הציניות של הבוגרים והם מתלהבים ממה שהם לומדים.

דמותו של גילגמש המבוגר היא די אמביוולנטית. האם זה בא לידי ביטוי בבן דמותו הצעיר, ואם כן, איך?

ההרפתקאות וחוסר המנוחה של המלך גילגמש באים לידי ביטוי גם אצל גילגמש הצעיר. הוא לא מסתפק בחיי העיר שלו, הוא רוצה לצאת להרפתקאות ומחפש נפש תאומה לו. הסיפורים של גילגמש הצעיר מתמקדים בחברות בין גילגמש ואנכידו ועולם המיתולוגיה של מסופוטמיה. השארתי את האלימות והמיניות שבמקור לסופרים אחרים. (לא יודעת לגביי ספריי בעתיד, כי כרגע אני מתרכזת בהוצאת הסדרה של גילגמש הצעיר. מה שכן, אני לפעמים מרצה על חיי האהבה והמין של איננה – בשירה שומרית. מוזמנים להזמין אותי (-: מבטיחה שלא יהיה משעמם – תשאלו את מי שהיה בכנס מיתופיה, במודיעין).

מדוע לדעתך מיתולוגיות כגון המיתולוגיה היוונית והרומית, או המיתולוגיה הסקנדינבית מוכרות מאוד, ואילו נרטיב עתיק יותר, כגון "עלילות גילגמש" די נותר מחוץ לתודעה התרבותית?

מכיוון שמצאו ופענחו את כתב היתדות רק במאה ה-19, (לאחר שהפסיקו להשתמש בכתב זה בסביבות המאה הראשונה לספירה) הסיפורים עדיין "חדשים" בעולם המודרני, לעומת המיתולוגיה היוונית והרומאית היותר מוכרות.

חוץ מזה , אשורולוגים (בקושי מניין…) הם אנשים אקדמיים, רציניים מאוד, (כנראה הצורה המרובעת של הכתב משפיעה על המוח), ולכתוב משהו חוץ אקדמאי עם ניחוח של פנטזיה זה כבר לערבב בשר בחלב. כמובן יש כמה יוצאי דופן… אני מאמינה שזה עוד ישתנה ולאחר שאסיים לכתוב את כל הסדרה והיא תתורגם ל-27 שפות ותהפוך לסרט דיסני או פיקסר מעולה. אז המיתולוגיה המסופוטמית תקבל את המקום הראוי לה, וגילגמש ואנכידו יוכלו להילחם בהרקולס. דרך אגב, הסיפור של אנכידו היווה השראה ליוצרי טרזן/מוגלי שעל זה אשמח לספר באחד מהכנסים הבאים של פנטזיה ומדע בדיוני…

האם תכננת מספר מסוים של ספרים ב"גילגמש הצעיר," או חשבת על סיפורים נוספים שתרצי להוציא בסדרה?

בינתיים מתוכננים ארבעה ספרים בסדרה, שבנויים במקביל לעלילות של המלך גילגמש. בספר השלישי גילגמש ואנכידו הולכים להילחם בחומבבה ולהציל את הגורזלים, כשמצטרפת אליהם מכשפה צעירה.  בספר הרביעי גילגמש חייב למצוא את אותנפישתים (הלוא הוא נח המקראי) על מנת להציל את אנכידו ממוות. לגבי החמישיה – עוד נראה, תלוי בסוף של ספר ארבע.

מדוע בחרת דווקא בהוצאה עצמית כאפיק לפרסום ספרייך? ולמה באמצעות מימון המון? זו לא מעט מחויבות.

את הספר הראשון אף הוצאה לאור (גדולה) לא רצתה  להוציא לאור – למרות שקבלתי גם תגובות חיוביות שמדובר בסיפור עם הרבה פוטנציאל. אבל קבלתי כל כך הרבה תגובות טובות של הילדים וקוראים אחרים, שהחלטתי שאני הולכת על זה. התייעצתי עם כמה סופרים שעשו הדסטארט ופרסמו לבד וממש עשיתי על זה דוקטורט. יצאתי לדרך, ואני נהניתי מכל רגע. בספר השני כבר לא פניתי לשום הוצאה בכלל. אולי בספר השלישי כן אפנה…

אבל אני חייבת לציין שזאת דרך קשה וצריך אורך רוח, לקח לי בערך שנה להחזיר את ההוצאות על הספר הראשון. אני בעיקר מרוויחה נחת…

מה התגובות הכי מעניינות שקיבלת לספרך הראשון?

ילדים פשוט נגנבים מכתב היתדות בספר. קבלתי פתקים בכתב יתדות, והורים סיפרו לי על ילדים שמתחילים לכתוב  אחד לשני בכתב יתדות. בכיתה אחת אפילו כתבו את ברכות סוף השנה להורים בכתב יתדות. זה פשוט מגניב!

והכי אני אוהבת לשמוע שילדים אומרים לי שהספר סוחף והם קראו אותו "בשוונג" אחד, ומתי יוצא השני…

האיורים של אוריאל זוהר הם ללא ספק חלק מקסמו של "גילגמש הצעיר." איך חברתם זו לזה? איך התחושה לראות את הדמויות והסיפורים שלך מקבלים פנים וצורה?

העבודה עם אוריאל זוהר היא תענוג צרוף. אני הכרתי את אשתו, ושבת אחת נפגשנו באקראי בפארק עם הילדים. הם הכירו את הספר הראשון שלי. קשקשנו קצת וספרתי להם שאני עובדת על ספר ילדים. אוריאל ספר שיש לו חלום לאייר ספר ילדים, אבל הוא עוד לא מצא סיפור שידבר אליו מספיק. מיכון שכבר חיפשתי שעות מאיירים באינטרנט  ידעתי מה מתאים לי ומה לא.  הוא שלח לי כמה איורים וידעתי שזה זה. למזלי הוא התחבר לגילגמש וככה יצאנו לדרך. הניסיונות הראשונים של גילגמש ממש לא היו לטעמי (היה להם סגנון של קריקטורה יפנית) ולי היה חשוב שיהיה לאיורים ניחוח של העולם המסופוטמי (בכל זאת אני אשורולוגית…). אז התחלתי לשלוח לו חומרים ויזואליים של מסופוטמיה ומשם התקדמנו. על כל איור ישבנו שעות- ואני חייבת לומר שלאוריאל היה המון סבלנות כי אם משהו לא יצא 100 % לטעמי, הוא היה צריך לאייר מחדש. עד כדי כך, שאת האלה  לא הכנסנו לספר הראשון כי לא הסכמתי על איור.

אני חייבת לומר שזה היה מדהים – אוריאל ממש הבין אותי ואת מה שאני רוצה ורוב הפעמים הביצועים שלו אפילו עלו על הדמיון שלי.

מסר לעולם, לרגל מימון ההמון החדש?

לא לבעלי קוצר לב, ולא למי שנעלב מהר. צריך לקחת בחשבון שלא תמיד מצליחים. אבל, מי שמאמין במה שהוא עושה, חייב לנסות.

וזה הרגע לומר שכמובן אשמח מאוד אם תבחרו להשתתף ולעזור לי בהוצאה של הספר השני בסדרה (-:

המון תודות!

שלכם, גילגמש, אנכידו ושירלי

תודה רבה!