תור: ראגנארוק הוא כל מה שציפינו מסרט גיבורי-על והרבה יותר. אין ספק כי זה הסרט הטוב ביותר בסדרה, ולדעתי הסרט הטוב ביותר של מארוול עד כה
ביקורת מאת: דודי קאופמן
בערך מאז "הנוקמים" הראשון, שביים ג'וס ווידון, מארוול זכתה למקום של כבוד, בזכות ההומור העצמי חסר-הבושה שהכניסה לסרטי הקומיקס שלה. גישה זו זכתה לחיזוק בזכות הצופים הרגלים שהצביעו ברגליהם ובארנקיהם, והיא הגיע לשיא ב"שומרי הגלקסיה" הראשון. לעומתה, דיסי, שהמשיכה בקו רציני מדי ואפילו קודר לסרטים שלה, נותרה הרחק מאחור, לפחות עד "וונדרוומן", שהביא למתחרה הגדולה ביותר של מארוול מעט נחת.
צבעוני יותר, חד יותר, שנון הרבה יותר
אולי הייתה זו ההצלחה של "שומרי הגלקסיה" ואולי הייתה זו התובנה שצריך לבוא בגישה קצת אחרת לסרטים, שגרמה לאנשים שמאחורי הקלעים להפקיד את "ראגנארוק" בידיו המוכשרות של טאיקה וואטיטי, במאי ניו זילנדי, שהצלחתו העיקרית מגיעה דווקא מסדרות טלוויזיה קומיות. זו הייתה החלטה מצוינת.
"תור: ראגנארוק" צבעוני יותר, חד יותר, שנון הרבה יותר ומלא בסצנות שגורמות לצופה לחייך בהנאה. הגישה הזו מעניקה לכל הדמויות ולסרט מודעות עצמית, עומק נוסף וזריקת מרץ של אנרגיה וחיוניות. הקצב של הסרט מהיר וסוחף ומלא בקטעי אקשן עשויים היטב, שהפעם גם משעשעים וכל כך נכונים. האפקטים נהדרים ונראים באיימקס ובתלת-ממד הכי טוב שאפשר.
מארוול יצרו בסרט הזה מעין קרוסאובר של דמויות מכותרי קומיקס שונים במסגרת העולם המאוחד שיצרו עבורנו. לצד דמויות מוכרות מסרטי תור הקודמים, כמו תור, לוקי, אודין, היימדאל ועוד, מתארחים בסרט גם הענק הירוק וד"ר סטריינג'. הרוח החדשה של הכתיבה והבימוי מוציאה מרוב השחקנים האלו איכויות גבוהות ומשחק משכנע, ומראה לנו שהם אכן יודעים לשחק, וזו רק ההתחלה. הדמויות החדשות המופיעות בסרט טובות לא פחות ואולי טובות יותר מן הקאסט הרגיל. קייט בלאשנט יודעת לשחק את הנבל המרושע בצורה מדהימה. ג'ף גולבלום, שמשחק את הגראנדמסטר, עושה עבודה מצוינת גם הוא, כשהוא מגלם את מה שמסתבר בא לו בצורה טבעית, דמות של חצי נבל. בכך משתחררת מארוול מבעיה נוספת שאפיינה לא מעט סרטים שלה והיא נבלים שטוחים ולא מעניינים במיוחד (טוב, למעט לוקי 😉 ). בסרט הזה גם הנבלים זכו למחיאות כפיים ולאהבת הצופים. תוספת נוספת היא טסה תומפסון, שמצטרפת לצוות הטובים כוואלקירית, ומביאה למסך כריזמה ואנרגיה ואפילו במאי הסרט בעצמו נותן הופעה שנונה, קומית ומעט פרועה כשהוא מדבב את דמותו של קורג.
קצת פחות טוב
אורך הסרט 130 דקות. אפשר היה לקצר אותו קצת וכך לטפל גם בסוגיות אחרות, כגון עלילה קצת מסובכת מעט יתר על המידה וחוסר עקביות עלילתית. סצנות רבות לא באמת מתחברות בטבעיות ודמויות מהעולם של מארוול מופיעות ללא הצדקה אמתית… מצד שני, ייאמר להגנת הסרט שלמרות אורכו וההיגיון הפנימי שחסר בו, "תור: ראגנארוק" הוא פשוט סרט כייפי מאוד.
לא אפרט הרבה על העלילה, מאחר והיא מפתיעה ומלאה תפניות משונות, וחבל לקלקל את החוויה למי שעוד לא ראה. בקצרה תור יוצא להילחם באלת המוות (אחותו הבכורה) כדי להציל את אסגרד. בדרך הוא מחליף מהלומות עם הענק הירוק שזה תמיד טוב. אבל הפעם, אפילו הענק הירוק משעשע ושנון בדרכו. העלילה מתרחשת ברב-יקום של מארוול ולוקחת אותנו למחוזות רחוקים ונידחים יחסית שלו, חלקים שמעניין לראות ולגלות. זה משהו שהצופה חייב לקחת בחשבון, כי זו לא הקלאסיקה של העולם של מארוול. וטוב שכך.
האקשן
אני רוצה להקדיש עוד כמה מילים לאקשן. סצנת הקרב בין תור לענק הירוק היא אולי סצנת האקשן הטובה ביותר שראית בסרט קומיקס, והסרט הזה רווי בסצנות אקשן טובות שאמנם מחווירות מעט בהשוואה קרב הענקים בין תור לענק הירוק, אבל גם הן כתובות טוב, מצולמות טוב, מבוימות נפלא ומושקעות בכל דרך ואפקט אפשרי. מוסיף להתרגשות פס קול עשוי טוב וצבעוני כמו כל שאר הסרט.
חוויה מושלמת
"תור: ראגנארוק" הוא לא סרט מושלם, אבל הוא חוויה מושלמת. סרטים כאלה הם הסיבה שבגללה הולכים לקולנוע. זה לא סתם סרט גיבורי-על, זו אופרת חלל ואחת מהטובות שבהן. זהו אחד הסרטים הטובים שראיתי השנה, הסרט הטוב ביותר של מארוול ואולי סרט הקומיקס המוצלח ביותר שיצא. הוא לא בדיוק קלאסיקה והוא לא ממשיך את קו העולם של סדרת תור, הוא מספר סיפור שעומד בפני עצמו, וזה עושב לו רק טוב. כאן דרושה אזהרה: אם אתם מאלו שרוצים לקבל קלאסיקה רצינית ועקבית של עולם תור, עם הרבה פחות בדיחות-דעת, יכול להיות שתתאכזבו מהסרט. לעומת זאת, אם אתם לא תקועים על הרצינות והתקינות של עולם מארוול הקלאסי והסרטים הקודמים, אז תיהנו ותגלו שזהו סרט חובה לכל חובב קומיקס, מד"ב ופנטזיה.
לסיכום, "תור: ראגנארוק" מצליח לעשות בלי מאמץ מה שרבים אחרים מנסים ונכשלים, וזה להוציא אותך מאושר ומחויך מן האולם אחרי ההקרנה עם רצון לעוד.
