שם הכוכב – ביקורת ספר

שם הכוכב, הספר הראשון בסדרת צללי לונדון, מאת מורין ג'ונסון הוא אחת ההפתעות הנעימות של החודש

חובבים של סיפורים על לונדון? אוהבות סיפורים על רוחות רפאים ורפרנסים לתקופה הוויקטוריאנית? מתעניינים במיתוס מאחורי ג'ק המרטש? "שם הכוכב", הספר החדש של מורין ג'ונסון, שראה אור בהוצאת גרף, מציע את כולם.

במרכז העלילה, נערה אמריקאית בשם רורי, שמגיעה מדרום ארה"ב ללונדון, כדי ללמוד בפנימייה יוקרתית. למרבה הצער, בדיוק בזמן שרורי מנסה להתאקלם אל חייה החדשים, רוצח סדרתי מכה בעיר, כשהוא משחזר את רציחותיו של הרוצח המסתורי בן המאה ה-19.

בתוך זמן קצר, גיבורת הספר צריכה להתרגל לא רק אל חיי הפנימייה האנגלית, אלא גם לאופן בו סדרת הרציחות משפיע על הוויי החיים ולפסטיבל התקשורת משולח הרסן שמכה בלונדון כמו צונמי. במידה רבה, ספרה של ג'ונסון עוסק בטבע הצהובוני והמציצני של האדם המערבי במאה ה-21, לא פחות מכפי שהוא עוסק ברוצחים סדרתיים, ואף אחד לא יוצא מהסיפור הזה בזול.

אבל לא שם נגמרות הבעיות של רורי. בעוד עיתונאים ובלוגרים מתרוצצים ברחובות בחיפוש אחר סקופ, והמשטרה, אובדת עצות, מנסה למצוא קצה חוט שיאפשר לה לשים קץ לרציחות ולהרגיע את הרוחות, רורי לא צריכה לחפש. היא היחידה שראתה את הרוצח והוא יודע זאת. כעת חייה החדשים באנגליה עלולים להיות קצרים משחשבה ולהסתיים בצורה אלימה, אלא אם כן תצליח למצוא פתרון.

אם לסכם זאת בקצרה, "שם הכוכב" הוא לא ספר נוער נורמטיבי. חומר הבסיס שלו נוראי במיוחד, ההתרחשויות בו אלימות, וג'ונסון לא מסתירה כלום. אבל יותר חשוב ויפה – רורי, גיבורת הספר היא לא גיבורה טיפוסית בספרים מהסוג הזה. היא לא חנונית, היא לא מרבה לקרוא במיוחד ולא סובלת מהערכה עצמית נמוכה. היא לא מעסיקה את עצמה יתר על המידה בענייני גברים, וכל אלמנט ה"אהבה אסורה וגורלית" נזרק אל המושב האחורי.

תחת זאת, הספר מתקדם במהירות ובאנרגיה מספקות, כשהוא מרפרף-אך-לא-נוגע על פני קלישאות רבות של ספרות ה-YA. למרות שבספר אין נבואות, נבחרים או נבחרות, או מושאי אהבה מרושעים עם לב זהב–ואולי דווקא בגלל זה–לספר יש לא רק אנרגיה של מותחן, אלא גם משקל דרמטי שמבדיל אותו מאינספור ספרים אחרים בסוגה. בהחלט אחכה לספר הבא.

בקרו את מורין ג'ונסון באתר הבית שלה

שם הכוכב
סדרה: צללי לונדון (#1)
מאת: מורין ג'ונסון
הוצאת גרף (2017)
תרגום: חמוטל ילין
325 עמודים