הנוקמים: מלחמת האינסוף – ביקורת סרט

ביקורתו של צפריר גרוסמן על "הנוקמים: מלחמת האינסוף" – הסרט החדש בפרנצ'ייז גיבורי-העל של מארוול

הלם. רק במילה הבודדה הזאת ניתן לתאר את הקהל בבית הקולנוע לאחר שהסתיים הסרט. אני רגיל מהקרנות מעריצים רבות לשמוע מחיאות כפיים, דיבורים, שיחות במהלך הקרנות בהן העוסקים במלאכה ממתינים לאיזה סטינגר מעניין אחד או שניים. אבל הפעם הייתה רק דממה. לא היו מחיאות כפיים. היו רק אנשים שהביטו במסך ולא ידעו כיצד לעכל את מה שהתחולל לפני עיניהם.

תחילה, זהו סרט אפי מכל הבחינות. כשמדברים על אפוס גדול מהחיים, על מלחמה שעוברת גבולות ועולמות, מתכוונים לסרטים כאלו. הסרט לא קצר (קרוב לשעתיים וחצי), אבל עדיין היה אפשר להוסיף עוד חצי שעה ואיש לא היה מתלונן, להפך. כמו כן, הסרט הזה שונה מכל סרטי מארוול שהיו עד היום. מלבד הקאסט האדיר (וכמה שחקנים בודדים שדפקו נבצרות) מכל הסרטים של עולם המארוול, הוא לוקח צד לכיוון האפל ש-DC כל-כך אוהבים ולא יודעים לנצל בצורה הטובה ביותר.

מהרגע בסוף הנוקמים הראשון שראינו לראשונה את תאנוס, הבנו לאיפה הסיפור הולך: מלחמת האינסוף. תאנוס העריץ מנסה להשליט סדר בעולם באמצעות השמדת פלנטות ורצח עם של גזעים רבים. על מנת להשלים את המשימה שלו, הוא זקוק לכל שש אבני האינסוף, ובכך יצליח להשמיד מחצית מאוכלוסיית היקום בין רגע. כדי להתמודד מולו, הנוקמים, שומרי הגלקסיה ושאר החברים, מתאחדים ומנסים למנוע ממסע ההרג של תאנוס ובני המסדר האפל שלו ברחבי הגלקסיה, בניסיונם למצוא את האבנים. מהרגע הראשון, הסרט מתחיל באקשן חסר מעצורים שיסתיים רק כאשר מסתיים הסרט. הצופים מדלגים ברחבי הגלקסיה בעקבות הגיבורים שנאבקים לעצור את תאנוס ונתיניו (מעין קבוצת הנוקמים שלו) בקרבות אפיים.

רבות דובר על דמויות הנבלים בסרטי מארוול, מאלו שהיו טובים מאוד ועד המגוחכים, אבל נראה שמארוול הפנימו זאת ובסרטים האחרונים, החברה מציעה נבלים עם מניעים עמוקים והסברים למעשיהם. הוולצ'ר של ספיידרמן, אריק קילמונגר מהפנתר השחור היו נבלים שניתן להזדהות אתם וגם המניעים שלהם היו מובנים, אבל תאנוס לוקח את זה צעד אחד קדימה. תאנוס לא פועל ממניעים אנוכיים, אלא מרצון להשליט סדר ומוכן להקריב את הכול על מנת להגשים את מטרותיו. כמו כן, בניגוד לשאר סרטי מארוול, תאנוס הוא אחת הדמויות שמקבלות זמן מסך רב ביותר, הרבה יותר משל מספר דמויות מוכרות, ולמעשה הסרט הזה הוא הצד שלו במאבק. אנחנו לומדים להזדהות עם תאנוס, לחלוק את לבטיו, ואפילו, רחמנא לצלן, להזדהות אתו, עד שניתן לחשוב שזהו סרט על תאנוס, ואילו הנוקמים הם הרעים בסיפור.

ומה בנוגע לנוקמים, באמת? אין הרבה זמן לכולם. מדובר על קאסט רחב מאוד של שחקנים, שלא כולם יכולים לתפוס שורה ראשונה. ישנן דמויות שזוכות לזמן רב יותר, וכמה שמבליחות ממש לרגע. כמו כן, לא ניתן לשתף את כולם, ולכן הסרט זז ממקום למקום, אבל אנחנו זוכים לראות שיתופי פעולה נהדרים. המשחק מצוין בכל הצדדים והכתיבה מעולה. יש הרבה מאוד הומור, יחסית לסרט כה אפל ומלבד לאמצע שקצת אטי, הסרט מתנהל בקצב מצוין.

זהו הסרט הבוגר ביותר של עולם המארוול ואולי אפילו הטוב ביותר שלו. השחקנים מכירים את הדמויות וכיף לראות כיצד הן משלבות פעולה במלחמה על גורל היקום כולו. מומלץ מאוד ולהיזהר מספויילרים.

הנוקמים: מלחמת האינסוף

ארה"ב, 2018

148 דקות