בואו לקרוא את הפרק הראשון מתוך "אוצרות הסיקריקים", הספר השני בטרילוגיית "אדון הטלקינזיס", מאת עידן קנוחן
לפני כשבוע דיווחנו לכם על צאתו של "אוצרות הסיקריקים" – הספר השני בסדרת "אדון הטלקינזיס", מאת עידן קנוחן. כעת, אנחנו שמחים להביא לכם לטעימת קריאה את הפרק הראשון – אבירים על אופניים.
קריאה נעימה!
* * *
פרק 1
אבירים על אופניים
עדיף להיות מוקף במאות אויבים עטויי נשק או בהורים מעוצבנים?
הלילה, אַיידֵן קוֹנֵר היה בוחר חגיגית באפשרות הראשונה.
איידן מעולם לא הצטיין בלהיות ילד רגיל, אולם נראה כי אתמול קבע שיא חדש בכל הנוגע למוזרות. כעת צייר לעצמו במוחו שוב ושוב את הרגעים שבהם שלף את שתי חרבותיו והתפרץ בנפנופים אל תוך מחנה האויב בלב ניו-יורק המודרנית.
לא, הוא ממש לא חשב לפני שעשה זאת.
מאז עבר כמעט יום, אבל אם איידן חשב שבכך תמו תלאותיו ליממה זו, הוא טעה בהחלט.
הוריו המאמצים, זוג נפלא ואוהב במצבי רוגע ושלווה, לא ראו בעין יפה את קורותיו בלילה הקודם. בשעה שפגשם בשדה התעופה של ניו-ארק, איידן חזה באימה כיצד הם שועטים לעברו כשני שוורים העומדים לנגוח בו עד מוות. עד מהרה למד שאין טעם לגמגם במבוכה שהמקרה ההוא כבר מאחוריהם, כי הוא נכתש מיידית תחת צרחות מחרישות אוזניים שלא השתמעו לשתי פנים.
כעת ישבה משפחת קונר במטוס, שעתיים לאחר אותו איחוד משפחתי מרגש. לפני דקות אחדות ביקש איידן מהדיילת בנימוס שמיכה, ולא מפני שהיה לו קר או כי רצה לישון. למען האמת הוא רצה להסתתר מתחתיה ולשקוע בספר שהביא עימו, כדי להימנע מהצורך להסביר ללוסי, אחותו הקטנה שישבה לצידו, מדוע הוא מחזיק ביד את "ספר החוקים לסַייסניק הצעיר".
ובעצם, זו הייתה הבעיה העיקרית בחייו, שכן איידן היה במקרה סַייסניק. או במילים פשוטות: נער שמסוגל להזיז דברים מבלי לגעת בהם, וזה כולל גם מחשבות. ובמילים מדויקות יותר (אם כי הן בכלל ביוונית עתיקה), אדם שמסוגל לבצע טֶלֶקינֵזיס וטֶלֶפַּתיה. לִיאוֹ סטִילי, חברו הטוב של איידן, מצא הגדרה טובה יותר, גם אם מוגזמת, של הסַייסניק: "כמעט סופרמן", והשתמש בה כתמריץ בעיקר כשנכשלו בהנעת המטוטלת בשיעור טלקינזיס וקיבלו נזיפה ממורה רגזן.
אבל עם כל החושים שבהם ניחן ליאו, הוא לא יכול היה לשלוף עתה את איידן מדכדוכו, כי הוא היה הרחק ממנו, בטֶלֶוִוילֵיג', העיירה הסודית הנסתרת שבה חיו סַייסניקים רבים ובה נמצא הטֶלֶסְקוּל, בית הספר לסַייסניקים צעירים שבו שניהם למדו.
איידן העיף מבט זהיר הצידה. לוסי שקעה בשנת ישרים וקוקיותיה הבלונדיניות נדבקו ללחייה הוורדרדות. איידן תמיד קינא ביכולתה לשקוע בתנומה עמוקה וחסרת דאגות בקלות כזאת, בכל מקום. הוא לצערו לא חונן ביכולת הזאת ולאחרונה זה ניכר היטב בשקיות שהצטברו מתחת לעיניו. אבל לפחות כעת הוא היה רגוע מפני הסכנה שלוסי תוכל להציץ לספרו, והוא טמן את ראשו מתחת לשמיכה הכחולה, וקרא:
התופעה הבעייתית הידועה ביותר מכונה בשם "הסַייסניק הבודד". מדובר בסַייסניק שמקיים הופעות על-חושיות ברחבי העולם, ומדגים יכולות טלקינטיות וטלפתיות בפני קהל צופים. אף כי חוקי הסַייסניקים אוסרים על כך, אין החקיקה המדינית של ארצות-הברית מגבילה הופעות מסוג זה. בתשובה לתופעה זו, הקְלֵרְווֹיָאנטים (סַייסניקים בעלי יכולת חישה מרחוק), עמלים רבות כדי לסתור את יכולותיו של הסַייסניק הבודד ועושים כל שביכולתם כדי לחבל בניסיונותיו החוזרים ונשנים להפגין את כוחותיו בציבור. דוגמה מובהקת לכך הינה תופעת אורי גלר, הסַייסניק הסורר מכולם, אשר ביצע מאות הופעות בעלות נופך על-חושי, גרם לקְלֵרְווֹיָאנטים כאבי ראש ואילץ אותם להקים פלוגה מיוחדת שתעקוב אחר מהלכיו, במטרה לטרפד אותם…
איידן התקשה שלא להרהר באפשרות שעליה דובר בספר, ולו לרגע סורר אחד. אומנם לחיות כסַייסניק בודד לא נשמע כאפשרות חלומית, אך זה עדיין היה עדיף בעיניו על פני חזרה לחייו הקודמים והמשמימים, נטולי היכולות המיוחדות, החיים שהיו לו טרם התוודע להיותו סַייסניק. אך האם פירוש הדבר שלעולם לא יוכל עוד להיכנס לשום מחוז של סַייסניקים?
איידן הצטמרר, וברגע שעמד להתחיל לחשוב על כך ברצינות, חש טלטלה פתאומית, שכן המטוס חלף בתוך ענן גדוש והתנודד בפראות במשך שתי שניות ארוכות, כשהשמיכה נופלת וחושפת את ראשו של איידן.
הוא לא טרח לשוב ולכסות את ראשו, כי בהשתקפות החלון הרטוב ראה את לוסי שקועה עדיין בשינה עמוקה. טיפות הגשם נמרחו על החלון בשל מהירות הטיסה, ופרצופו של איידן עצמו נראה מעוות ומפחיד. לצערו הרב, בהשתקפות נראו גם הוריו שהחלו להתעורר בשני המושבים מצידו הנגדי של המעבר, מפוחדים הרבה יותר ממנו, רגע שאיידן קיווה בכל מאודו שלא יגיע כלל. אביו העגלגל, ג'ונתן, ישב סמוך למעבר. ברגע זה הוא הזכיר בלון שמתנפח ומצטמק לקצב נחירותיו. אימו הדקיקה מרי ישבה לצידו ישֵנה, כמעט זקופה, מתוקתקת במיטב מחלצותיה ותכשיטיה עד הפריט האחרון. איכשהו היא נראתה קפדנית גם בעיניים עצומות.
עיניו המשוטטות של איידן נדדו מעצמן אל איש גדול ועב בשר שישן מעבר למושבים של הוריו. איידן הבין מייד מדוע בחרו עיניו להתמקד בו: על זרועו היה קעקוע של צמד חרבות מוצלבות ומעוקלות. לאיידן היה צמד חרבות כזה בדיוק, וזה היה אחד מן הדברים שעשו אותו מיוחד, שכן הוא באמת היה מיוחד, גם במונחים סַייסניקיים, מרגע שנולד.
לפני ארבע-עשרה שנים נולד איידן במרתפיה האפלים של חבורת סַייסניקים ידועה לשמצה. מנהיגם היה אָמֶרְפֶל, סַייסניק מרושע ורב-עוצמה אשר שם לו למטרה לשדרג את יכולותיהם של הסַייסניקים על פני אלה של האנשים הרגילים בעזרת ניסויים מדעיים מחרידים. כאשר הצליח אמרפל לגרום לאיידן להיוולד עם הילה סגולה מיוחדת, בעלת קצוות אדומים, הפך איידן להיות הניסוי המדעי המוצלח שלו. הסַייסניק נמדד תמיד בצבע הילתו (השדה האלקטרו-מגנטי שנפלט אל סביבות העצם), ואיידן סימן בעבורו פריצת דרך.
מאז הספיק איידן להיחטף מידי אמרפל ואף ללכת לאיבוד בעולם האנשים הרגילים. משהתגלגל בחזרה אל עולם הסַייסניקים, גילה שהוא מיוחד, ואף נושא נטייה משונה של העדפת צמד חרבות על פני חרב ומגן, שהם הגיוניים יותר, כפי שנהג להטיף לו נַפַּח הנשקייה של הסַייסניקים, דוֹנקֶן פינצ'וּס.
