סופרי הפנטזיה הטובים ביותר ש(כנראה) לא הכרתם: סטיבן אריקסון

כתבה שלישית בסדרה של צפריר גרוסמן, המציג את סופרי הפנטזיה הטובים ביותר שקוראים רבים מדי מפספסים

כששואלים אנשים לגבי קנדה, הרושם הראשוני שיש להם על המקום, מערב בדרך כלל דברים כמו תעשיות עץ, הגס'טינים (טרודו וביבר), חוסר פשע וכמות לא מבוטלת של קרח. למרות כל זאת, מעניין לגלות שקנדה מייצאת גם הרבה מאוד סופרים משובחים בתחום המד"ב והפנטזיה (וויליאם גיבסון, מרגרט אטווד, קלי ארמסטרונג, צ'רלס דה לינט הם רק מספר דוגמאות). סטיבן אריקסון, הסופר שנדבר עליו היום בכלל לא רצה להיות סופר, אלא ארכיאולוג.

מעט היסטוריה

סטיבן רון לונדין נולד בקנדה ומגיל צעיר התעניין במד"ב, בספרות פנטזיה ובמשחקי תפקידים. בכל זאת, כאשר הגיע זמנו לבחור אפיק פרנסה פרקטי בחר להיות ארכיאולוג ואנתרופולוג, ואף יצא למסעות ארכיאולוגיים ברחבי העולם. את מחוזות הדמיון השאיר להזדמנויות בהן חזר לקנדה, והתייצב למשחקי מבוכים ודרקונים עם חברו הטוב איאן אסלמונט (ארכיאולוג גם הוא). לאחר שנים של משחק וקריאת ספרים בז'אנר, שניהם התרגזו מאוד על הכיוון בו התקדמו הספרות והמשחקים. אלו היו שנות ה-80 ותחילתה של ספרות המו"ד, שהיוותה בעיקר את "רומח הדרקון" ו"ממלכות נשכחות". אלה זכו אמנם להצלחה פנומנלית, אבל אריקסון ואסלמונט חשבו שהספרות פשוטה מדי וכי יש מקום להרחיב ולהפוך אותה למורכבת בהרבה.

אמרו ועשו – אריקסון ואסלמונט התחילו את משחק המאלאזן, שהיה מבוסס על חוקי המבוכים ודרקונים, אבל בסגנון הרבה יותר סיפורי. המטרה הייתה לכל אחד מהאנשים לספר חלק מהסיפור ולאתגר את האדם האחר. באופן הזה, התפתחו ההיסטוריה, הגזעים והעלילה של העולם. בסוף שנות ה-80, אריקסון חשב שיש להם מספיק חומר כדי לכתוב ספר והוא כתב את הספר הראשון שנקרא "גני הירח". מכיוון שסטיבן רצה להתקדם בעולם הספרות ולעזוב את העולם הקודם שלו, הוא הלך לסדנת הכתיבה היוקרתית של איווה והתחיל לפרסם סיפורים קצרים, בעוד שהוא מכין את ספר הפנטזיה הראשון שלו. היה קשה למכור את הספר ועברו קרוב לעשר שנים עד שמצא מוציא לאור שהיה מוכן להוציא לאור ספר כה שאפתני. ככל הנראה, ההצלחה של ג'ורג' מרטין בכתיבת פנטזיה אפלה, קודרת ומורכבת פתחה את השער להרבה אחרים. הביקורות על הספר הראשון היו כה משובחות, שההוצאה החתימה את אריקסון מיד לסדרה של 10 ספרים.

ספר הנופלים של מאלאזן

מרגע זה ואילך, סטיבן אריקסון הקדיש את כל מרצו לכתיבת סדרת "ספר הנופלים של מאלאזן". מאלאזן הוא העולם שבו האימפריה המאלאזנית יוצאת למסעות כיבוש בעולם, בשם הקיסר קלנבד – דמות צללים מאיימת. מסעות הכיבוש מובאים מתוך עיניהם של החיילים, ובמיוחד מחלקת "שורפי הגשרים" בפיקודו של ויסקיג'ק, פלוגה שמטרתה לטפל בבעיות הקשות ביותר ולספוג, כתוצאה מכך, את האבדות הכבדות ביותר. לאחר שקלנבד נעלם במפתיע, שינויים פוליטיים מטלטלים את האימפריה. כמובן שזהו רק תקציר של הפסקה הראשונה של הספר. מדובר בסאגה עשירה ביותר, המכילה עשרות דמויות ראשיות וקווי עלילה מצטלבים, מערכות קסם חדשניות, עולם עשיר והיסטוריה של מאות אלפי שנים.

בניגוד לסופרים אחרים שהופיעו בכתבה הזאת, אריקסון התעקש להוציא ספר כל שנה, מקסימום שנתיים, וכתב את עשרת הספרים בסדרה מ-1999 עד 2011, כאשר אורכו הממוצע של כל ספר כ-1000 עמודים. זאת ועוד, הוא המשיך לכתוב גם סיפורים קצרים באותו העולם. בעקבות הצלחת הספרים, גם חברו של אריקסון, איאן אסלמונט יצא גם הוא בסדרת מאלאזן משלו, המתרחשת במקביל לעלילת הסדרה המקורית ומתארת חלקים אחרים בעולם. גם הסדרה הזאת זכתה להצלח ומאלאזן הפכה להיות תופעה עולמית בעולם הפנטזיה. בישראל, רק הספר הראשון, "גני הירח", תורגם לעברית, והוא מהווה את הצוהר היחידי לעבודותיו של הסופר.

שער גני הירח האימתני

התלונה שנשמעה פעמים רבות היא שקשה לקרוא את "גני הירח", וזוהי תלונה מוצדקת. הקורא מוצג ישירות לתוך העלילה, ללא כל הקדמות. בנוסף, בגלל שהספר מספק את יריית הפתיחה לסדרה של 10 ספרים, לוקח זמן עד שהוא מתניע. כתוצאה מכך, קוראים רבים לא צולחים אותו. מסתבר, שאריקסון תכנן את זה בדיוק ככה. בראיון שנערך אתו במהלך כתיבת הסדרה, הודה כי הספר הראשון בעייתי וקשה לקריאה בכוונה, ונועד, לדבריו, לנפות את הקוראים הסתמיים שמחפשים רק ספרי אקשן מאלו שמוכנים להתאמץ וליהנות מסיפור ארוך ומורכב. וזה נכון – מדובר באחת מסדרות הפנטזיה המורכבות והמוצלחות ביותר שנכתבו מעולם. יש גם לזכור כי הספרים קופצים מיבשת ליבשת, בתקופות זמן שונות ולעתים מתחברים בדרכים לא צפויות. את הסדרה הזאת מומלץ מאוד לקרוא עם מילון מונחים צמוד, כדי לזכור מה לכל הרוחות הדמות שהייתה בספר השלישי פתאום עושה בשביעי, ואיך היא פתאום מדברת עם הדמות הזאת מהספר החמישי. כן, זה קורה.

טרילוגיית קארקאנס

לאחר הצלחת הסדרה, אריקסון התיישב לכתוב טרילוגיה מקדימה לסדרת המאלאזן בשם "טרילוגיית קארקאנס", אבל כמו רבים וטובים, גם הוא נשרף וסובל ממשבר כתיבה, דבר שניתן להבין לאחר כתיבה רצופה של 12 שנה בעולם מסוים. או אז, החליט אריקסון לפנות לעולם אחר שאהב – מסע בין כוכבים, וכתב סדרת מדע בדיוני בשם “Willful Child”, שהיא למעשה קומדיה מטורפת על עולם מסע בין כוכבים. בניגוד ל"חולצות האדומות" של סקאלזי או "האורוויל" של סת' מקפרלן, מדובר בעולם עתידני שהגיבור שלו מעריץ שרוף של קפטן קירק, וכאשר הוא מתמנה לקפטן, הוא עושה הכול כדי לקחת סיכונים מיותרים, לקרוע את החולצה ולהתמזמז עם כל חייזרית אפשרית. ההפוגה אפשרה לאריקסון לכתוב את הספר השני בטרילוגיית קארקאנס, ארבע שנים לאחר קודמו. למרות זאת זמן מה לאחר מכן הודיע הסופר, בצעד לא קונבנציונלי, הוא לא מסוגל לכתוב את הספר האחרון ודחה את כתיבתו לתאריך לא ידוע, אם ישוב אליו כלל.

אריקסון שב למדע הבדיוני עם הספר “Rejoice”, המתאר מפגש בין חייזרים לבני האדם, אבל לא באופן שבו האנשים חושבים שהוא יקרה. זהו ספר עדין על האנושות, ועל האופן בו תגיב אם חייזרים יגיעו ויכפו עליה התנהגות מוסרית. זהו שילוב מודרני מאוד של "קץ הילדות" של קלארק ו"מגע" של קרל סאגאן.

בחזרה למאלאזן

מעריציו של אריקסון כבר חשבו שקורות מאלאזן הגיעו אל קיצן, אבל אז אריקסון הודיע שבכוונתו להמשיך לכתוב ספרים בסדרה. לא זאת בלבד, אלא שהוא כותב סדרת המשך, שהספר הראשון בה צפוי לצאת ב-2019. בינתיים, אסלמונט ממשיך לכתוב ספרים בעולם המאלאזן, בהצלחה רבה, וממשיך לשמור על הגחלת בוערת.

מעבר לעלילות הנהדרות, מעבר לכתיבה השנונה, הדבר שמייחד את אריקסון יותר מכול הן הדמויות. הוא יודע לגרום לקוראים לא רק לחבב את הדמויות, אלא ממש לאהוב אותן. הוא יודע להציג אותן במלוא אנושיותן ובמלוא חמלתן (חוץ מאחת). באותה עת, יש לזכור שהעלילה מתרחשת בזמן מלחמה ולא כל הדמויות שורדות. כל אובדן של דמות, אפילו שולית ביותר, מרגישים כאובדן של חבר קרוב. אכן, קשה לצלוח את הספר הראשון, אבל מי שמצליח לטפס על הקיר הגבוה הזה, מצפה לו אחת מסדרות הפנטזיה הטובות, אם לא הטובה ביותר, של עשרים השנים האחרונות.