צפריר גרוסמן מזמין אתכם למסע חדש, והפעם מפגיש אתכם עם ר. א. סלבטורה וגיבורו – האלף האפל
בשנות ה-90, התקופה בה הפנטזיה התבניתית הייתה בשיא הפופולריות שלה, ישנם ספרים רבים שיצאו ונשכחו. אך מנגד, היו כמה דמויות שהיו כה חזקות וטובות, עד שהצליחו להתגבר על הבנאליות של תת-הז'אנר והפכו להיות גיבורות בפני עצמן. אחת מהדמויות האלו הוא גיבורה של סדרה שנכתבת כבר 30 שנה, ולא מראה כל סימן לעצירה. מדובר כמובן, בדריזט דו'אורדן, הבן הסורר של בית דו'אורדן ממנזובראנזן, גיבור סדרת "האלף האפל".
סיפורנו מתחיל בשנת 1987, כאשר סופר צעיר בשם רוברט אנתוני סלבטורה הצליח להשיג משרה כסופר עבור חברת TSR, שבדיוק הוציאה את סדרת הספרים הראשונה שלה בעולם "הממלכות הנשכחות", שנקראת "טרילוגיית מונשיי". TSR חיפשה סופר שיכתוב את הסדרה השנייה של העולם ושלחה לסלבטורה עותק של "מסע האופל באיי מונשיי", הספר הראשון, כדי שיכיר מעט את העולם. סלבטורה חשב שאיי מונשיי הם כל הממלכות הנשכחות וכתב תקציר עלילה שמתרחש באותם איים, ולקח כמה מהדמויות מהסדרה עבור הספר שלו. הוא שלח את התקציר שלו לעורכת הראשית, מרי קירצ'וף, אשר שלחה לו מפה ענקית של הממלכות, הראתה לו את הגודל של העולם ואמרה לו לבחור מקום אחר. סלבטורה בחר מיד ב"עשר הקרתות", אזור קפוא בצפון הממלכות, ושינה את הסיפור שלו כדי שיספר על הקרב הגדול בין שבטי הברברים לבין קוסמים מהדרום. הגיבור הראשי של אותו סיפור היה וולפגאר, ברברי בעל נפש אצילה, שיוביל את עשר הקרתות כנגד כוחות הקוסמים. במהלך תכנון הדמויות, סלבטורה בחר בדארית', דמות משנה מסדרת מונשיי, שיהיה המורה של וולפגאר וילמד אותו כיצד להילחם. הכול היה מוכן לקראת כתיבת הספר, אבל הפעם קירצ'וף תפסה את סלבטורה עם הגב לקיר. היא בדיוק יצאה מפגישת מנהלים והודיעה לסלבטורה כי הוחלט שלא יהיה מעבר של דמויות בין סדרה לסדרה, וכי הוא חייב לשנות מיד את הדמות של דארית'. מבלי לחשוב כמעט, סלבטורה השיב: "בסדר, המורה של וולפגאר הוא דריזט דו'אורדן, אלף אפל מהבית השמיני נ'א'שזבארנון ממנזובראנזן". כך נולדה אגדה, ברגע בודד של הבזק השראה.
טרילוגיית "בקעת רוח-כפור"
הסדרה שנכתבה בעקבות הספר הזה, "טרילוגיית בקעת רוח-כפור", המכילה את הספרים "רסיס הקריסטל", "נהרות של כסף" ו-"אבן החן של בן המחצית", הפכה להיות אחד מרבי המכר החזקים ביותר של TSR בכל הזמנים והייתה אחת הסיבות לזינוק במכירות של הממלכות נשכחות. סלבטורה הפך מיד לאחד הסופרים האהובים ביותר על קוראי הפנטזיה. הסדרה מספרת על קורות חבורה מבקעת רוח-כפור: וולפגאר הברברי האמיץ, דריזט הסייר הנאמן, ברונור הגמד וקטי-ברי, בתו האנושית המאומצת, היוצאים להילחם נגד מכשפים ויצורים מעולמות אחרים וגם נגד המתנקש האימתני, ארטמיס אנטררי. בעוד שגיבור הספר הראשון היה וולפגאר, התברר לאט כי הגיבור האמיתי של הסדרה הוא למעשה דריזט, האלף האפל, שמגיע מתת האפלה אל פני השטח ומגלה כי העולם גזעני כלפיו עקב צבע עורו השחור. בעוד שבני עמו נחשבים ליצורי אפלה, דריזט עצמו הוא אלף בעל כבוד ונאמנות כלפי חבריו. מלחמתו העזה נגד המתנקש ארטמיס אנטררי, שהוא כמעין בבואת מראה של דריזט, גם העלתה אותו למעמד של כוכב ראשי עבור הטרילוגיה. והיה זה רק עניין של זמן עד ש-TSR יבקשו לכתוב המשך לאותה הטרילוגיה. למעשה, עוברים מספר חודשים בלבד. סלבטורה מחליט להקדיש את הטרילוגיה הבאה לדריזט בלבד.
טרילוגיית "האלף האפל"
הסדרה החדשה, טרילוגיית "האלף האפל", הפכה להיות אחד מנכסי צאן הברזל של הפנטזיה העולמית. בספרים "מולדת", "גלות" ו-"שהות", העלילה חוזרת אחורנית אל חייו של דריזט בעיר התת-קרקעית מנזובראנזן ואל התככים של האלפים האפלים. דריזט מגלה כי הוא לא מסוגל לחיות במקום כה נוראי ומנסה למצוא את דרכו אל העולם העליון של הממלכות. הסדרה הפכה לרב-המכר הגדול ביותר של הממלכות הנשכחות ואחד הגדולים ביותר של TSR. חברת מיצוב, המוציאה לאור בתחילת שנות ה-90 של ספרי הממלכות הנשכחות, הוציאה כמעט מיד את הספר בעברית, כבר בשנת 1993, ושלושת הספרים כולם תורגמו על-ידי בועז וייס. לרוע המזל, מיצוב סגרה את שעריה זמן לא רב לאחר מכן, והמשך קורותיו של דריזט הפכו לאבודים עבור הקורא הישראלי. אבל סלבטורה לא מפסיק כאן.
טרילוגיית "מורשת האלף האפל"
סלבטורה לוקח מעט הפסקה מהאלף האפל על מנת לכתוב סדרה חדשה עבור TSR, אבל עקב דרישה מאסיבית של המעריצים, הוא מתחיל לכתוב באותו הזמן את סדרת ההמשך עבור דריזט, שנקראת "טרילוגיית מורשת האלף האפל", המכילה את הספרים "מורשת", "לילה נטול כוכבים", ו-"מצור האפלה", שבה הוא משלב את הגיבורים משתי הסדרות שלו ויוצר את אחת הסדרות המוצלחות ביותר, שכוללת את המתקפה של מנזובראנזן על אולם המיתריל של חבורת עשר הקרתות. סלבטורה גם מודיע ל-TSR כי החליט לסיים לכתוב את הסדרה ולהתמקד בפרויקטים אחרים, כולל כתיבת סדרת פנטזיה שאפתנית משלו. הוא עשה זאת גם בגלל מהלכים ש-TSR דרשו ממנו לעשות, כולל להחזיר דמויות שכבר נהרגו בספרים קודמים. במהלך זדוני בהחלט, TSR הודיעו לו שאם הוא רוצה לעזוב את הכתיבה, אז אין כל בעיה, אלא שהדמות דריזט דו'אורדן, אותה דמות שעיצב במו ידיו והעניק לה חיים, שייכת ל-TSR, וכי היא תמסור אותה לסופרים אחרים שיכתבו את המשך הרפתקאותיה. במשחק מורט עצבים, שבו רצו לראות מי ימצמץ ראשון, TSR כבר מסרה את הזכויות לכתיבת ספרים עתידיים של דריזט בידי הסופר מרק אנתוני, ואף פרסמה את דבר יציאתו של ספר חדש על דריזט. סלבטורה מצמץ ראשון והסכים לשוב לכתוב שוב על דריזט וגם לפעול לפי הוראותיהם של קברניטי TSR. כך בא לעולם "מסע אל השחר", הספר הרביעי והאחרון בסדרת "מורשת האלף האפל".
המורשת של דריזט דו'אורדן
מאז ועד היום, סלבטורה לא הפסיק לכתוב ספרים באותה סדרה. עד שנת 2019, הוציא הסופר בקביעות ספר כמעט כל שנה. בסדרה פורסמו עד היום 34 ספרים, ועל אף שהמותג של "ממלכות נשכחות" כבר כמעט ולא מוציא ספרים מזה חמש שנים, סלבטורה המשיך להוציא עוד ועוד ספרים על דריזט דו'אורדן. העלילה אמנם התקדמה יותר ממאה שנה, דמויות מתו וחזרו לתחייה, אבל האלף האפל ממשיך במסעו בממלכות הנשכחות, ונלחם נגד אלפים אפלים ויצירי אופל אחרים. בישראל, לאחר שהוצאת אופוס קנתה את הזכויות של הוצאת "מיצוב" בעולם "ממלכות נשכחות", סדרת "האלף האפל" יצאה מחדש בתחילת שנות ה-2000, וגם התחילה לתרגם את המשך הסדרה. משנת 2004 ועד 2008, אופוס הוציאה את הסדרות "בקעת רוח-כפור" ו"מורשת האלף האפל" במלואן, שתורגמו על ידי אורי שגיא (מלבד "אבן החן של בן-המחצית", שתורגם בידי טלי לוטן). נראה שהקהל הישראלי היה צמא לדריזט, אבל לקראת סוף סדרת "מורשת האלף האפל" הארוכה, הפופולריות שלה דעכה, ולכן ספרים נוספים ממנה לא תורגמו עוד. בסך הכול, תורגמו 10 ספרים מתוך 34 הקיימים, אשר נקראים כיום בשם הכולל: "אגדת דריזט".
בעוד שיהיו רבים שיטענו כי מדובר בפנטזיה נוסחתית, הנושאים בהן סדרת "האלף האפל" דנה היו נושאים בוגרים מאוד, כגון שיוך חברתי, גזענות והקרבה. למרות שיש עליות ומורדות בסדרות, סלבטורה רקם בהם מארג נהדר של דמויות בלתי נשכחות ואהובות. הדבר העצוב שניתן להגיד על הסדרה הוא שמרגישים בספרים האחרונים את משיכת החוטים מאחורי הקלעים של חברת TSR, וזה פוגם בקריאה. כמו כן, הספרים שלא תורגמו לעברית הם ספרים בנאליים ורפטטיביים לגמרי, חסרי השראה, ולמעשה מביישים את הספרים הראשונים, שהיו מרתקים, ולכן באמת כיף להיזכר בשלוש הסדרות בהן הכול התחיל.
