מן האולפנים שהביאו לכם את "הדרקון הראשון שלי" מגיעה הרפתקה חדשה, מלאת קסם ויופי
אולפני האנימציה של דרימוורקס לא זקוקים להצגה מיוחדת. ככל הנראה, המתחרים הכי גדולים של דיסני, לדרימוורקס יש ברפרטואר סדרה של קלסיקות פנטסיה, ששבו את לבבות הצופים כבר כ-25 שנה. ביניהן: טרילוגיית "הדרקון הראשון שלי", "קונג-פו פנדה", "טרולים", "בית", "עליית השומרים", "מדגסקר", "שרק" והרשימה עוד ארוכה. אל דרימוורקס חברו האנשים מסטודיו פרל, כדי להפיק במשותף את "קסם של מפלצת" (Abominable באנגלית). הסרט, שמבוים על ידי ג'יל קולטון, לוקח את הצופים להרפתקה אפית בת 2,000 מייל, מרחובותיה של עיר מודרנית בסין ואל הנופים המושלגים ועוצרי הנשימה של ההימליה.
תקציר העלילה (בתרגום חופשי)
כאשר לי בת העשרה (שלו בנט, מסוכני S.H.I.E.L.D של מרוול) נתקלת בייטי צעיר על גג בית המגורים שלה בעיר מודרנית בסין, היא וחבריה השובבים, ג'ין (טנזינג נורגיי טריינור) ופנג (אלברט צאי) מחליטים לקרוא לו אוורסט ויוצאים למסע אפי כדי לאחד את היצור עם משפחתו במקום הגבוה ביותר על פני כדור-הארץ.
אבל כדי להביא את אברסט לביתו, השלושה יצטרכו להישאר תמיד צעד אחד לפני ברניש (אדי איזרד, מ"ג'ונתן סטריינג' ומר נורל), בעל הון אשר נחוש בדעתו לתפוס את הייטי, ולצדו הזואולוגית דר' זארה (שרה פאולסון).
מיהו/ם הייטי
הייטי, אשר נודע גם בשם "איש השלג הנורא", הוא דמות מיתולוגית גדולת ממדים, המתגוררת בהרי ההימלאיה המושלגים (מכן שמו המקושר לשלג). במידה רבה, הייטים מצטרפים לשורה ארוכה של יצורים מיתולוגיים ופולקלוריסטיים מרחבי העולם, ביניהם ביגפוט מצפון אמריקה, נסי המפלצת מאגם לו נס בסקוטלנד והמצטרף הצעיר לחבורה – הצ'ופרקברה מאמריקה הלטינית.
תעלומת היצורים המיתולוגיים הציתה את דמיונם של רבים בעולם המערבי (אך לא רק) במשך מרבית המאה ה-20. יצורים אלו מככבים באינספור יצירות ספרותיות, קולנועיות, טלוויוניות ועוד. אולם עם חלוף המאה ה-20, ולאור התפתחויות רבות במדע ובתרבות, העניין ביצורים אלו דעך. כאשר ניתן לסרוק את מימי אגם לוך נס בדיוק מרבי, ולבצע בדיקות די.אן.איי בממצאים שנחשבו במשך עשורים כעדויות אפשריות לקיום של ביג פוט והייטי, פשוט לא נשאר מספיק מסתורין שיספק דלק לסיפורים.
ככל הנראה, גם מיתוס הייטי נפל קורבן למדע לפני כשנתיים, כשמחקר מקיף של דגימות העלה כי רובן ככולן השתייכו לזנים שונים של דובים מקומיים. אבל אל דאגה. כפי שהסרט החדש של דרימוורקס מעיד, הדמיון האנושי לא זקוק להוכחות וגם לא מתרגש מהיעדרן, או מקיומן של הוכחות למצב ההפוך. אחרי הכול, איש אינו מאמין בקיומם של דרקונים כבר שנים רבות, אך אלה לא מראים סימן לכך שבכוונתם להיעלם מן התרבות, קל וחומר בז'אנר הפנטזיה.
