אד אסטרה (אל הכוכבים) – ביקורת סרט

ביקורתו של צפריר גרוסמן על "אד אסטרה" סרט המדע הבדיוני החדש, בכיכובם של בראד פיט וטומי לי ג'ונס

לרוע מזלם של אוהבי ז'אנר המדע הבדיוני, ישנם רק סרטים מעטים שנחשבים ליצירות מופת של ממש. כששואלים את החובב הממוצע לגבי סרטי המד"ב הידועים ביותר, ואוסרים עליו לבחור באחד מסרטי "מלחמת הכוכבים" או "מסע בין כוכבים", הוא יצביע לרוב על "2001 אודיסיאה בחלל", "סולאריס" או אפילו "בין-כוכבי". זה מאוד מפתיע, בייחוד בגלל העובדה שהמדע הבדיוני הוא אחד הז'אנרים הוותיקים ביותר בקולנוע, עוד מימי "המסע אל הירח" של ז'ורז' מלייה מ-1902 – אחד הסרטים הראשונים שנוצרו אי פעם.

שוב ושוב, סרטי ז'אנר נופלים קורבן למלכודת הפעלולים. בסרטים כאלה, אלמנט המדע הבדיוני הוא רק תפאורה לסצנות קרב ופיצוצים שנועדו למכור כמה שיותר כרטיסים (לידיעת הקורא מייקל ביי), דרך לשזור פעלולים מרשימים, בקרבות מול חייזרים מרושעים, בצורה קוהרנטית למחצה. מנגד, בספרות המד"ב, יש ספרים מדהימים ואפיים שמציגים את עתיד האנושות במלוא תפארתו ועליבותו, ספרים שמעניקים לנו רעיונות מורכבים ופורצים את גבולות הדמיון. "אד אסטרה" מתיימר לתפוס את המקום החדש כמדע הבדיוני האיכותי עבור הקהל המודרני, ולהציג רעיונות פילוסופיים לצד פעלולים מרשימים.

העלילה

לפי מה שכתוב בתחילת הסרט, עלילת "אד אסטרה" מתרחשת בכדור הארץ ב"עתיד הקרוב". זאת למרות שנראה שמדובר לפחות בעוד 70-50 שנה מהיום. בעקבות אסון המתרחש במערכת השמש, האסטרונאוט ריי מקברייד (בראד פיט) מקבל משימה חשאית – ליצור קשר עם אביו האובד (טומי לי ג'ונס), שעקבותיו אבדו לפני 16 שנה. החשיפה כי אביו בחיים, לצד האסונות  הנוראיים, מעוררת תהיות בליבו של ריי, האם אביו אכן הגיבור שיצא לחקור את מערכת השמש, או שמא הרשע שגורם לאסונות הללו.

בחלל, אף אחד לא יכול לשמוע אותך מפהק/ת!

תחילה, נדבר על קצב ההתפתחות של עלילת הסרט, אחד האלמנטים החשובים בו. הסרט מאוד, מאוד, מאוד איטי. זה לא בהכרח רע כמו שזה פשוט מעיד על סגנון הסרט. למרות שהאפקטים שלו טובים מאוד, "אד אסטרה" הוא לא סרט אקשן, ויש לזכור את זה. בעניין זה, יש לציין לרעה את אסטרטגיית השיווק של הסרט, שמפמפמת ללא הרף את העובדה שבראד פיט מגלם את הגיבור, ומדגישה את האלמנטים של האקשן בסרט. אלה מעטים מאוד, וכנראה לא אגזים אם אומר שהם תופסים פחות מ-10 אחוזים מזמן המסך. נכון, יש מרדף מכוניות באגי על הירח, שהוא באמת הברקה יוצאת דופן, אבל יש להבין שמדובר בסרט הגותי ולא סרט אקשן. כל מי שיגיע אליו בחיפוש אחר פעולה בלתי פוסקת, בסגנון "היום השלישי", ייצא מאוכזב מאוד. למעשה, ייתכן שאפילו יצא באמצע, כפי שאכן ראיתי אנשים עושים.

ככל הנראה, סרט הסטודנטים היקר בהיסטוריה

לאחר שביקרתי מספר סרטים, התחלתי לסגל מנהג קטן: אחרי סיום הסרט, במקום לרוץ אל היציאה, כמו רבים מהבאים, אני נשאר לשבת ולהקשיב לחבריי לאולם. כך אני יכול לבחון האם ו/או כמה הציפיות או ההתרשמות שלי תואמות את "חוכמת ההמונים". לפעמים אני קרוב יותר ולפעמים פחות. הפעם הייתי קרוב. רבים מהצופים שקמו אחרי שהסרט הסתיים התלוננו שנרדמו או השתעממו מאוד. יש לכך סיבה.

"אד אסטרה" מנסה להיות שילוב של מספר סרטים ולקחת את הטוב מכל העולמות. הוא פילוסופי כמו "בין-כוכבי", ואיטי כמו "עץ החיים" (עוד סרט של בראד פיט). שובה המפתיע של הספינה שאבדה וצצה שוב ליד נפטון מזכירה את "סיוט בקצה האופק", והאסונות בחלל מזכירים את "כוח המשיכה" (בכיכובם של סנדרה בולוק וג'ורג' קלוני). וכמובן שאי אפשר בלי סצינות בעלות השראה ברורה מ-"2001 אודיסיאה בחלל".

אבל בסופו של דבר, מדובר בסרט הסטודנטים היקר ביותר שנעשה אי פעם. לכאורה, עומדת במרכזו החידה האפית – האם ישנם חיים בעולמות אחרים. אבל עם התקדמות העלילה, התעלומה מתפוגגת בקול ענות חלושה, לטובת מסר פשוט להכעיס.

בעוד שיש אפקטים נהדרים לייצוג המסע בחלל, התפאורות עצמן פשוטות מאוד, ונראה כאילו התקציב נגמר אחרי שסיימו לבנות את המודלים של החלליות. למרות המשחק הטוב של בראד פיט, טומי לי ג'ונס ואפילו דונלד סאתרלנד שמבליח לכמה רגעים, הצילומים של הסרט מלאים בהבזקים המזכירים את חטאו הגדול של ג'יי ג'יי אברהמס לעולם המד"ב, ההבזקים נעים בין ממושכים ודוממים ולבין תזזיתיים כל כך שהם גורמים לאי נוחות רבה לצופה. הסאונד נע בצרחות וחריקות לדממה מוחלטת, וההבטחה לסרט מדע בדיוני גדול עם רעיונות אפיים מתגלה כבלון נפוח מאוד, שמתרוקן בהתמדה.

לסיכום

הסרט "אד אסטרה" לא הולך להצטרף אל היכל הכבוד של יצירות המופת הקולנועיות של המד"ב המודרני. הוא שאפתני ביותר וזה דבר חיובי, אבל הוא לא מקיים את הבטחתו, וזאת כבר בעיה. אם נפשכם חפצה בסרט אקשן רב פעלולים, התרחקו מהסרט הזה. לעומת זאת, אם חשקה נפשכם לצפות בסרט על מערכת יחסים מורכבת בין אב לבן, הגעתם למקום הנכון. הסרט עוסק יותר בנטישת אב. אז מה אם הוא מתרחש על פני כל מערכת השמש, למרות שבאותה קלות יכול היה להתקיים בצריף ישן ומבודד ולא בצריף ישן ומבודד בהרי הרוקי.

האתר הרשמי של הסרט