וורלדקון 2019 הסתיים, ולראשונה, ספרן הלילה היה שם בשביל לתעד ולחלוק חוויות
בסוף אוגוסט, השנה, התקיים כנס וורלדקון 2019, הוורלדקון ה-77 במספר, וה-11 המתקיים מחוץ לארה"ב. צריך להבין את הגודל הבלתי נתפס של הכנס ואת כמות ההשקעה הבלתי אפשרית שנכנסת אליו. לפחות שנה של עבודה – כל זאת, יש לזכור, יוזמה של חובבים. כיאה לכנס עולמי, הכנס התקיים במרכז הכנסים של דבלין, באירלנד, ומשמעות הדבר גודל, והרבה ממנו. למעשה, 5-6 קומות של מד"ב-פנטזיה.
ומה עושים עם כל כך הרבה שטח? את התשובה לשאלה הזאת קיבלתי כשנכנסתי לשטח הכנס וקיבלתי לידיי את התוכנייה. תוכניית הכנס מתפרסת על פני ספרון באורך הלא ייאמן של 188 עמודים, עמוסים בכל טוב, מהרצאות ופאנלים ועד השקות, מסיבות וכמובן אירועי פרס ההוגו. אם תרצו לוודא שתוציאו מן הכנס את המיטב, יהיה עליכם לשבת עם התוכנייה ולהכיר אותה על בוריה. זאת בהנחה שלא עשיתם זאת באינטרנט, טרם הגעתכם למתחם.
מדע בדיוני ופנטזיה שייכים לכולם
אחד הדברים המפתיעים בביקור בוורלדקון הוא שלמרות גודלו, המארגנים הצליחו ליצור תחושה מאוד אישית וידידותית. מבחינות רבות, הביקור בכנס הוא כמו ביקור בעתיד אוטופי, בו כולם מתקבלים בברכה. ראשית, בניגוד לקהילת החובבים הישראלית, הקהילה הבינלאומית כוללת חובבים וחובבות מכל הגילאים. זאת כנראה ההוכחה החיה המרשימה ביותר לכך שפנטזיה ומדע בדיוני אינם שייכים לילדים ואינם משהו שאמורים להתבגר ממנו ולנטוש.
בהתאם לכך, בלטה העובדה שהכנס לא הפנה את עורפו לקהילה המתבגרת והמזדקנת. המתחם נגיש ברובו המכריע ותשומת לב רבה ניתנת לשמירה על זכויותיהם של בעלי מגבלות כאלה ואחרות. כאשר קהילת הכנס מונה אנשים שמגיעים אליו בקנאות כבר עשרות שנים. זה אומר משהו על כנס, כשהוא לא דוחק אל השוליים ומסתיר את חבריו הפחות צעירים ובריאים.
זה גם אומר משהו על כנס, כשאנשים רבים כל כך מגיעים אליו במשך כל כך הרבה שנים, משקיעים זמן, כסף ומאמץ ועדיין לא נמאס להם.
מרצ'נדייס, ספרים ומרצ'נדייס וספרים!
לפני שבכלל מגיעים אל האירועים הרבים בתכניה העשירה, שמילאה את כל קומות מרכז הכנסים של דבלין, יש לעבור את המשימה הלא בלתי-נעימה, אך המאוד-מאתגרת, של צליחת אולם המכירות. את פני המבקרים קיבלה לא פחות ממכונית הדלוריאן, הלוא היא מכונת הזמן מטרילוגיית "בחזרה לעתיד" הקלאסית, שאותתה לכל המבקרים מעל לשנתון מסוים, שהגיעו למקום הנכון (ובזמן הנכון).
מעבר לדלוריאן המתינו למבקרים אינספור דוכנים עמוסים כל טוב, ממרצ'נדייס של הפאנדומים השונים ועד פריטים מעולם הסטימפאנק, תכשיטים, יצירות אמנות וכל הדברים שבית גיקי יכול לרצות. אבל גולת הכותרת היא ללא ספק דוכני הספרים, בהם הוצאות מובילות בספרות הז'אנרית הציגו את מרכולתן – ואילו ספרים… גן העדן של כל גיק חובב קריאה הגיהינום של חשבון הבנק שלו. ואם לא די בכך, גל התרגשות חלף בחלל, כשבין הדוכנים התגלה מסתובב – ג'ורג' ר.ר. מרטין. זהו אות של בגרות ואיפוק שלא נצפו תקריות של חובבים מתוסכלים שניגשו להציק לסופר הפנטזיה המפורסם.
אבל וורלדקון אינו רק המקום לפגוש סלבריטאים ספרותיים. שמחתי לגלות בין הדוכנים גם כאלה של הוצאות קטנות וסופרות וסופרים בראשית דרכם. בין אלה ראויים היו לציון הדוכן של The Swan River Press, שהציע מגוון רחב של ספרי אימה ופנטזיה אפלה, במהדורות מושקעות ויפהפיות. כך, למשל, מצאתי אסופה יפהפייה של כתבי בראם סטוקר – הוגה דמותו של דרקולה המודרני, שלא הסכימה לעזוב את ידי ונאלצתי לקחת. זו הייתה גם הזדמנות נפלאה לפגוש את האדם שמאחורי ההוצאה ולהודות לו אישית על הספר שלקחתי ועל כל אלה שנאלצתי להשאיר מאחור בצער רב.
דוכן נוסף ראוי לציון היה זה של סופר הסטימפאנק בילי או'שיי. מלבד הספרים ותצוגת הסטימפאנק המרשימה, המתינו למבקרים בדוכן טריילר מרשים ומרתק על העולם בו מתקיימים הספרים של או'שיי ואפילו חוויית תלת-ממד. כל כך התרשמתי מן ההשקעה ומן השיחה עם הסופר עצמו, שלמרות שהציע לי מספריו בחינם, להתרשמות, בחרתי לשלם מכספי ולהביע את תמיכתי. ככה זה, אנו, חובבי הסטימפאנק, צריכים לשמור זה על זה!
אבל ללא ספק, גולת הכותרת של הסיבוב באולם הדוכנים היה הביקור בדוכן של מייקל א. ג'ייקוב, וההזדמנות לשיחה מרתקת עם הסופרת, שמרבית סיפוריה כוללים דמויות שיכולות לשנות את המין והמגדר שלהן ספריה מביאים את נושא המגדר אל המדע הבדיוני בדרך מרעננת ונפלאה. אילו יכולתי, הייתי יוצא מן הדוכן עם כל ספריה. לרוע מזלי, או למזלי, ידעתי שכל ספר שאקח לידיי, יצטרך לעשות איתי את הדרך באוויר, בחזרה הביתה. כך יצא שעזבתי את הדוכן כשבידיי רק Origins, הספר הראשון בסדרת Curve of Humanity. מצפה בקוצר רוח לחזור הביתה ולהתיישב עם הספר הזה.
המשך קורותיי בכנס וורלדקון 2019, בהמשך…
