בלארוס, מאת לי הוגן – ביקורת ספר

"בלארוס" היא אופרת חלל בה גם מי שלא אוהבים אופרות חלל יכולים ליהנות מקריאה מהירה ורוויית אקשן.

חשוב להבהיר משהו על ההתחלה. בלארוס של לי הוגן (שם העט של אמילי דבנפורט) לא באמת קשורה למדינה הנושאת את אותו השם בעולמנו. בלארוס מעולם לא ייצגה את "רוסיה החדשה" או הישנה. לאורך ההיסטוריה היו היחסים בין רוסיה לבלארוס מתוחים בלשון המעטה, כאשר המדינה הקטנה יותר התמרדה לא אחת באימפריה, וזו האחרונה לא היססה להשקיט התמרדויות אלו באמצעים צבאיים אלימים. אף על פי שבלארוס הייתה חברה בברית המועצות, בשנות התשעים, עם נפילת מסך הברזל, נפרדה ממנה והכריזה על עצמאות. גם כיום, כשרוסיה ובלארוס משתפות פעולה בתחומים רבים, עדיין יש מתיחויות תכופות בין המדינות.

אם נסספנד את חוסר הדיוק ההיסטורי, ופשוט נקבל את זה שהוגן התכוונה לרעיון רומנטי ומופשט של רוסיה, הספר הרבה יותר קל לקריאה, והופך לאופרת חלל מהירה ומהנה.

העלילה

בעתיד הרחוק, האנושות התפשטה לכוכבים ויצרה רפובליקה גלקטית מרובת עולמות, כ-19 אלף שנה לאחר מכן. האנושות נשלטת על ידי מספר משפחות בעלות הון, שעלו לגדולה בזכות בעלות על פטנטים שחיוניים לחברה במתכונתה המתוארת. כה עשירות המשפחות הנ"ל, שהונן מאפשר להן למצוא כוכבי לכת ראויים ליישוב ובעצם ליצור עולמות שלמים בבעלותם.

כזהו אנדריי, נצר למשפחת מירוננקו. הנ"ל בחר לעצמו כוכב לכת מבטיח, שנראה בלתי מיושב ובתולי. אבל את הכוכב מקיפים ארבעה עצמים משונים, המתגלים כשרידים של תרבות קדומה, בעלת טכנולוגיה מתקדמת בהרבה מזו העומדת לרשות האנושות. אולם נראה שיוצרי השרידים אינם בנמצא עוד, וככל הנראה נכחדו. חרף החששות והאזהרות של צוותו, אנדריי משקיע את הונו ביישוב העולם ובשחזור כדוה"א, על ארצותיו ותרבויותיו, וממנה את עצמו לצאר כוכב הלכת.

אלא שהקמת עולם חדש לא אומרת שכולם מוכנים לפתוח דף חדש. סכסוכים בתוך משפחת מירוננקו ומלחמות המערבות את שאר האנושות מוצאים את דרכם גם אל בלארוס. אם לא די בכך, מתברר כי תושבי כוכב הלכת המקוריים לא נכחדו והאנינות הקולינרית שלהם התרחבה לכלול גם בשר אנושי. ואם גם זה לא מספיק, מסתבר שבין מתיישבי העולם החדש, נמצא גם רוצח סדרתי מזוויע וחמקמק. למעשה, לא "סתם" רוצח סדרתי, כי אם רוצח-על, שמצליח לשטות בכל מערכות המעקב וההגנה. כך מוצא עצמו אנדריי מירוננקו מתמודד עם אויבים מן השמיים, מכוכב הלכת עצמו ומהבית.

הרעיונות בבסיס העלילה

הוגן/דבנפורט מצליחה להעביר מספר רעיונות במהירות וביעילות.

היוהרה האנושית

כיצד בעלי כוח ושררה טועים לחשוב שהכוח לשלוט מעניק להם את היכולת והזכות לעשות זאת. ובמקרה של אנדרי מירוננקו, גם להתעלם מאזהרותיהם המומחים שבצוותו ואפילו זו של באבא יאגה, יישות מסתורית בת-אלמוות וחכמה, שמלווה את העם הרוסי עוד מראשיתו. אבל כשבני אדם משחקים בקנה מידה גלקטי, מחיר היוהרה משולם בדמם של מילונים ואף מיליארדים של אנשים תמימים.

תאוות בצע

אלמנט נוסף המופיע לכל אורך הספר היא תאוות הבצע, שגורמת לבני אדם לפנות נגד בני מינם, ואף לחברי אותה משפחה לפנות זה נגד זה, במטרה לשים ידיים על הממון, הנכסים המשפחתיים והכוח שמגיע איתם. בדומה ליוהרה, גם תאוות הבצע מעוורת את עיני המעורבים ויוצרת תפיסות מוסר מעוותות. לפי אותן תפיסות, המטרה מקדשת את האמצעים, גם כשהאמצעים כוללים השמדה של כוכבי לכת שלמים (בניגוד לחיסול תושביהם בלבד).

זוועות המלחמה

בנוסף לאלה, מציג הספר יפה את זוועות המלחמה וכמה היא מיותרת. בספר, הקידמה הטכנולוגית האנושית מעמידה לרשותה את כל הגלקסיה, או אפילו היקום. גודל ה"עוגה" הוא למעשה אינסופי. אין בעיה של צפיפות, אין בעיה של משאבים, בעלי ערכים ודתות שונים יכולים לחיות בעולמות שלמים המאוכלסים באנשים שחושבים כמותם. בתנאים כאלה, ניתן היה לצפות שמלחמות תהפוכנה למיותרות. תחת זאת, נראה שעם ההתרחבות האנושית לכוכבים, חלה גם התרחבות בממדי המלחמות. החזיתות יכולות לכלול כעת כוכבים שלמים וכלי הנשק וההשמדה ההמונית השתפרו בהתאם.

המסר הברור שעולה מן הסיפור הוא שכל הכסף והטכנולוגיה לא ישנו את יצר ההרס הטבועה בטבע של המין האנושי. לכל מקום אליו בורחים בני האדם, שם הם נמצאים. הם לא יכולים לברוח מעצמם.

החייזרים

לכאורה, החייזרים ילידי כוכב הלכת אליו פלשו בני האנוש שונים מאוד מהם. הם מפלצתיים. הם נלחמים אלא כנגד אלה לשם ההנאה שבקרב. הם רוצחים חסרי רחמים ועכבות. הם קניבלים ואוכלים את בשר אויביהם. הם תוקפים את בני האדם ומחסלים את חסרי הישע והבלתי מוגנים. אבל כשמסתכלים על מעשיי החייזרים ומשווים אותם להתנהגות האנושית העקובה מדם וההרסנית, האם הם באמת יותר גרועים? האם הם חסרי מוסר, או שונים מאתנו כל כך?

לסיכום

בשורה התחתונה, "בלארוס" הוא ספר מהיר, מהנה ומעורר מחשבה. כיאה לספרי מדע בדיוני בכלל, ואופרות חלל בפרט, הוא מעלה לפני השטח סוגיות שרלוונטיות לעולמנו אנו, במאה ה-21 (וסביר להניח שהיו לא פחות נכונים בכל תקופה אחרת). למרות כל מיני צורות ומספרים שמופיעים בטקסט, אי אפשר להגיד שמדובר במדע בדיוני קשה. הספר מציע קריאה שוטפת ומותחת לפרקים וסיום מספק. זאת על אף שיצאו לו המשכים באנגלית. ניתן לקוות שגם הם יזכו לטיפול ההוצאה. טוב עשתה אופוס כשהשיבה אותו אל המדפים.

קראו את הפרק הראשון

בלארוס

מאת לי הוגן

תרגום מאנגלית: יעל סלע-שפירו

הוצאת אופוס (2021)

326 עמודים