המושכת בחוטים: ריאיון עם אופיר פורמן, מחברת סדרת "נפילת המסדר"

בין הצבא, לאוניברסיטה ולקמפיין ההדסטארט להוצאת ספרה, נפגשנו עם אופיר פורמן לריאיון

אופיר פורמן, מחברת "המושכת בחוטים", הספר הראשון בסדרת "נפילת המסדר" חיה כבר שנים בין שני עולמות – המציאות, בה היא קצינה בצה"ל וסטודנטית לתואר ראשון בספרות, ועולם הפנטזיה שיצרה, בו דרואידים, דרקונים וקסם חיים בהיחבא ליד עולם בני האדם. בדומה לכריסטופר פאוליני (אראגון), פורמן – שאובחנה כמחוננת בילדותה – הוציאה את ספרה הראשון כשהייתה בת 16. אך בבואה להוציא את הספר הבא בסדרה, החליטה, בצעד אמיץ ויוצא דופן, לכתוב את הספר הראשון כמעט מחדש, כדי שיתאים לסטנדרטים וליכולות שלה כיום. בימים אלה, פורמן נמצאת בשלב האחרון של קמפיין מימון ההמונים להוצאת ספרה. שלפתי אותה מהלו"ז העמוס שלה כדי לשוחח אתה כתיבה, הוצאה לאור, וכמובן – על "המושכת בחוטים".

איך נולד הרעיון ל"המושכת בחוטים"?

התחלתי לכתוב בגיל מאוד צעיר ולאורך השנים העולם שלי נבנה תלאים-תלאים, אז אני לא חושבת שאפשר להגיד ש"המושכת בחוטים" נולד אי פעם כרעיון אחד מגובש.

איך ידעת/גילית שמדובר בסדרה ולא בספר יחיד?

למען האמת הכרתי בעיקר סדרות בזמנו ועד היום אני מרגישה שזו ברירת המחדל. מדי פעם אני משתעשעת ברעיון שיום יבוא ואחרי שאסיים את הסדרה הזו אכתוב גם ספרים בודדים וזה נורא מוזר לי. בכל אופן הסיפור מתרחש על פני שש שנים ועוסק באירועים שנפרסים על פני חמישים שנה, אז עדיף שלא לדחוס הכל לספר אחד כנראה.  

מה הביא את אופיר בת ה-9 להתחיל לכתוב?

רציתי להיות מפורסמת. זה נשמע כל כך מטופש בדיעבד אבל כמו כל ילדה רציתי להתפרסם ושכל העולם יכיר אותי – ובזמן שחברות שלי ניסו להיות זמרות אני רציתי להיות "כמו הסופרת הזו שאבא שלי ואחותי ממש אוהבים" שבקושי זכרתי את שמה. רולינג, אם יש לך ספק. אבל אני חושבת שמכל הקריירות לרצות להתפרסם בהן לא סתם בחרתי בכתיבה.

איך זה הרגיש, לשוב לבקר נרטיב שהתחלת לכתוב כשהיית בת 9 וסיימת כשהיית בת 16?

את הנרטיב עצמו אני חיה כל הזמן – התחלתי לרקום את העולם שלי בגיל 9 וזה ממש לא נגמר ביציאה לאור של הספר הראשון המקורי. אבל הבחירה לחזור ולכתוב שוב את תחילת הסדרה הייתה מתסכלת מאוד, סוג של הליכה במקום. רק כשהתמודדתי באמת עם הטקסט וזיהיתי עד כמה האופן שבו אני תופסת את הדמויות והעלילה והאופן בו הדברים באו לידי ביטוי רחוקים אחד מהשני – הבנתי עד כמה חשוב היה לשכתב את הספר הראשון במקום להמשיך לשני.

אם היית יכולה לפגוש את עצמך בת ה-16, מה היית מייעצת לעצמך?

אני חושבת שמתבקש להמליץ שלא להוציא לאור את הספר אבל זה דווקא לא מה שהייתי אומרת. אני חושבת שההוצאה לאור הייתה הדבר הכי טוב ונכון גם לי וגם לסדרה בזמנו. אני חושבת שהדבר שאני הצעירה הכי הייתה צריכה לשמוע זה שהיא צריכה לצאת מאזור הנוחות שלה ולהתעסק יותר בשיווק של הספר. אולי ככה החוויה הייתה מעט פחות מתסכלת.

גיבור הספר הראשון, לואי, גדל כשונה מעולמו. מצד שני, גם העולם האחר זר לו. האם  תחושת חוסר השייכות הזאת מגיעה ממך, או שניסיתי לגעת בחוויה אוניברסלית?

אף פעם לא חשבתי על זה ככה, אבל אני מניחה שזו הכלאה בין השניים. גיבורים כמעט תמיד מרגישים נטע זר, אבל במידה רבה גם אני לרוב מרגישה שאני חיה יותר מעולם אחד בכל רגע נתון. בתיכון הקפדתי להרחיב ריאלי והומני, בצבא עסקתי בנושאים לא מאוד קונבנציונאליים, גם עכשיו אני רגל אחת בכתיבה וההוצאה לאור ורגל שניה בלימודים. בו זמנית נמצאת בכל מקום ולא שייכת לגמרי לאף אחד מהם.

למעשה, הכתיבה ליוותה אותך מרבית חייך – מילדות, עבור בנעורים וכיום, כאישה. איך היית מתארת את המקום וההשפעה של הכתיבה על חייך?

תמיד הייתי בת אדם של נרטיבים, מאז שאני זוכרת את עצמי,  אבל הכתיבה חידדה את האופן שבו אני רואה את העולם. מבחינתי החיים שלנו מורכבים מאינספור נרטיבים והיכולת להבין סיפור היא חיונית כדי לבחון את הדברים בצורה ביקורתית. הכתיבה עצמה היא בעיקר תרפיה, כי כשאני כותבת אני מתנתקת לגמרי מהחיים שלי ומקדישה את כל כולי לדמויות. זה כיף לתת לסיפור שבוער בך לצאת החוצה לעולם ולהתחיל לקבל חיים משל עצמו.

כתיבת ספר היא משהו לא קל. איך למדת לכתוב, או איך הכנת את עצמך לכתיבה?

זה בהחלט אתגר לא פשוט. כשניסיתי להתחיל לכתוב הבנתי שאין לי מושג מה אני עושה אז התחלתי לקרוא ספרים וניסיתי לפצח איך הסופרים מעצבים סצנות או מעוררים רגשות שונים. קראתי לזה "קריאה ביקורתית" וניסיתי להתחיל לשחק עם אותם הכלים בעצמי. השתפרתי בהדרגה עם הזמן.

מי ומה מקורות ההשראה שלך?

יש בעולם שלי מבנה חברתי די מורכב אז אני משתדלת לשאוב מכמה שיותר תרבויות בימי הביניים – אבל בעיקר מהתרבות האירית\גאלית. חשוב לי מאוד שהכל יהיה הגיוני מבחינה היסטורית אז לא פעם אני עוצרת באמצע הכתיבה לעשות כל מני מחקרים קטנים.

הבנתי שאת גם לומדת לתואר ראשון בספרות. איך, אם בכלל, זה השפיע על הכתיבה שלך?

עם השנים גיליתי ש"הקריאה הביקורתית" שלי מתחילת הדרך היא למעשה ניתוח ספרותי של יצירות, והעניין הגובר שלי בכתיבה וספרים גרם לי למסד את התשוקה הזו לפיצוח נרטיבים. כמובן שמונחי יסוד וכדומה תמיד עוזרים, אבל מבחינתי הלימודים והכתיבה הם שני אפיקים די נפרדים.

יותר ויותר סופרים נעזרים במימון המוני כדי לעשות מעין "מכירה מוקדמת". את נמצאת בימים אלה במהלך קמפיין כזה. איך הרשמים עד כה, והאם היית ממליצה על זה לאחרים?

לא סתם כולם אומרים שזו רכבת הרים רגשית. זו התמודדות לא פשוטה וזה לא מתאים לכל אחד – צריך הרבה כח רצון, התמדה, יציאה מאזור הנוחות וסבלנות. אני מאמינה שהשבוע הזה יסתיים בטון חיובי, אז אולי אחריו התשובה שלי תהיה יותר אופטימית.

שאלה שהרבה כותבים בתחילת דרכם מתחבטים לגביה – איך מצאת ובחרת את אנשי המקצוע שיעבדו איתך?

בספר המקורי טעיתי קצת ונכוויתי והפעם החלטתי להשקיע יותר בחיפוש ובסקר שוק. התגלגלתי אל בית העורכים בלי לדעת שהם מוציאים לאור, רק חיפשתי עורך ספרותי בזמנו – והדליקה אותי המחשבה על עריכה עם צוות ייעוץ ולא רק עורך אחד. אחר כך החלטתי להמשיך איתם לכל התהליך והשאר היסטוריה.

כעת שהוצאת הספר מתקרבת, מה גילית לגבי תהליך הכתיב והוצאתו שלא ידעת או ציפית לו קודם?

הופתעתי כמה אני לא יודעת למרות שכבר הוצאתי לאור בעבר. מצד אחד חלק מהחוויות דווקא כן היו לי מוכרות, ומצד שני היו המון דברים שלא הייתי מודעת שצריך לעשות או שעשיתי אותם לא כל כך טוב (בלשון המעטה). החלק הכי מפתיע היה רמת הירידה לפרטים של העורכת הספרותית שלי, עם העורכת הקודמת עשיתי עריכה רדודה יותר משמעותית ואפילו לא העזתי לחלום שתהיה לי עורכת עד כדי כך מעורבת.

את עובדת על הספר הזה כבר שנים רבות. איך את נמנעת משחיקה ושומרת על רעננות הכתיבה?

אני כותבת את הספר כבר שנים אבל עדיין לא הגעתי לסוף של הסיפור, והרצון לחלוק אותו כבר עם כל העולם בוער בי. כאמור, החזרה אחורה הייתה מתסכלת אבל גם קיבלתי הזדמנות נדירה לעצב את הסיפור שלי מחדש ולראות את הדמויות שלי פורחות וזה הפיח בי רוח חדשה.

מדי פעם נופל לי איזה אסימון חדש וכל פעם אני מופתעת מחדש שזה בכלל אפשרי. לפני כמה חודשים הבנתי מחדש את אחד הפלוט-טוויסטים המרכזיים בסדרה, לא שיניתי שום דבר מהמתרחש פשוט נפלה עליי ההבנה למה זה מה שצריך לקרות ואיך בניתי את הכול מושלם ואפילו לא הבנתי שזה מה שאני עושה. לא הצלחתי לכתוב יומיים אחר כך מרוב הלם.

מה הדבר הבא שנוכל לצפות לו מאופיר פורמן?

אני מקווה להצליח לפרסם את שאר הסדרה בקצב מהיר, אני כבר לא יכולה לחכות שתגלו יחד איתי את הסוף! ובין לבין? אולי אחלוק עם העוקבים שלי גם את התזה שאני מקווה לכתוב בשנים הקרובות.

מסר לאומה לפני סיום?

ההדסטארט נגמר ביום שישי הקרוב ה-2.12 וחוץ מזה שאתם רוצים לקרוא את הספר הכי מגניב שייצא בארץ השנה ראשונים, יש גם מלא תשורות מגניבות ממש כמו בניית דמות משנה בספר השני, בובת "פופ" סרוגה ומלא דברים שווים. תעיפו מבט, קטעים שם.