הוצאת אופוס חזרה בזמן והחזירה את ספר יום הדין של קוני וויליס לדפוס, במהדורה חדשה ומשופרת
ספר יום הדין של קוני ויליס ראה אור, לראשונה ב-1992. זהו סיפור מסע בזמן של היסטוריונית מהמאה ה-21 אל 1348 – תקופת המוות השחור באירופה. מאז צאתו, זכה הספר כמעט בכל פרס בינלאומי אפשרי. הוא ראה אור בהוצאת אופוס ב-1999, בתרגומה של עידית שורר, ומאז הוא עושה חייל גם בישראל. כעת, במלאת 25 שנה למהדורה הקודמת, אופוס מוציאים את הספר שוב, עשו לו מתיחת פנים והוסיפו הקדמה מאת הסופר אדם רוברטס. זאת הזדמנות מצוינת לחזור בזמן בעצמנו ולהכיר את אחד מספרי המסע בזמן, שהיה שם לפני שזה היה קול (וגם אחרי).
תקציר העלילה (מגב הכריכה)
קיוורין אנגל, סטודנטית צעירה להיסטוריה באוניברסיטת אוקספורד של המאה ה-21, חשבה שהיא מוכנה לחלוטין למסע בזמן אל המאה ה-14. היא בילתה שנתיים מחייה בלמידת השפה והמנהגים: היא למדה לרכוב ולבצע את עבודות הבית המקובלות; היא קיבלה חיסונים כנגד כל המחלות הנפוצות, ונאמר לה שננקטו כל אמצעי הבטיחות האפשריים. אך הדברים אינם מתרחשים על פי המתוכנן, וכשמשברים דומים מכים בעבר ובעתיד, קיוורין מוצאת את עצמה מנותקת מנקודת המפגש שלה ללא דרך חזרה. בעוד חבריה נאבקים להצילה בתנאים בלתי צפויים, מגלה קיוורין, בתקופה של אמונות תפלות ושל אימה, שהיא נהייתה מלאך של תקווה באחת משעותיה הקודרות ביותר של ההיסטוריה.
"ספר יום הדין", שכתיבתו ארכה חמש שנים, הוא הישג סיפורי כביר. קוני ויליס שואבת מהבנתה את הטבע האנושי כדי לברר סוגיות נצחיות כרוע, סבל ומקור כוחה של הרוח האנושית הבלתי מנוצחת.
על המחברת
קוני ויליס (שם העט של קונסטנס איליין טרימר ויליס) היא סופרת מדע בדיוני אמריקנית. זכתה בין היתר בעשרה פרסי הוגו ובשישה פרסי נבולה. בשנת 2009 היא הוכנסה למוזיאון היכל התהילה של המדע הבדיוני בארצות הברית.
היא ידועה בעיקר בזכות סדרת "נוסעי הזמן מאוקספורד". ספרה "ספר יום הדין" שזכה בפרסי ההוגו, הנבולה והלוקוס הוא הראשון בסדרה. ספרי ההמשך הם מלבד הכלב: או איך מצאנו את גזע הציפורים של ההגמון למרות הכול (כנרת זמורה דביר, בתרגומו של עמנואל לוטם), Blackout ו-All Clear (המהווים, לדברי המחברת, ספר אחד). למרבה הפלא, שני האחרונים לא תורגמו עדיין לעברית.
