ריאיון עם סופרת הפנטזיה לנוער – הולי בלק

ספרן הלילה ישב עם סופרת הפנטזיה האמריקאית הולי בלק לשיחה על ספריה, על פיות, על הקריירה הענפה שלה ועוד

הולי בלק, סופרת הפנטזיה לנוער האמריקאית, היא לא אדם שקל להשיג. גם תג עיתונאי לא עזר הרבה. בסופו של דבר, אחרי ארבעה ימים בוורלדקון (כנס מד"ב ופנטזיה בינלאומי שהתרחש השנה בסקוטלנד), הצלחתי לאתר אותה ולתאם ריאיון. בלק זכתה לתהילה ולהצלחה בישראל בעקבות סדרת עלילות ספיידרוויק,¹ אותה כתבה בשיתוף פעולה עם טוני דיטרליצי. הצלחת הספרים הביאה אפילו ליצירת סרט לא רע בכלל באורך מלא. בנוסף, יצאה בארץ סדרת מגיסטריום,² אותה כתבה עם קסנדרה קלייר. בשנים האחרונות, היא זוכה לעדנה מחודשת בארץ, בעקבות סדרת בני הערפל,³ ולאחרונה גם מעשיות מודרניות⁴ (בתרגומה הנפלא של יעל אכמון).

בלק חייכנית ולבבית, אך תשושה אחרי מספר ימי כנס עמוסים ואחרי אירוע החתמות מול תור אינסופי של מעריצים ומעריצות. איתרתי מראש פינה שקטה ונוחה במתחם העצום, בה נוכל לשבת על קפה ולשוחח בניחותא. אף על פי כן, אני יודע שהזמן שלי קצוב, ואני נחוש להוציא ממנו את המיטב. אז לאחר מספר מילות נימוסים, שנינו מחבקים את כוסות הקפה שלנו ומתחילים.

איך הפכת לסופרת? מה קדם לספר הראשון שפרסמת?

אני חושבת שכמו הרבה סופרים, הייתי קוראת אדוקה. קראתי מגוון של דברים, אבל כנראה שהספר שאחראי יותר מכול לתחילת הקריירה שלי, הוא הספר המאויר של בריאן פרוד ואלן לי, Fairies,⁵ שהיה לאימא שלי. היא הייתה ציירת, אז היא קנתה אותו לעצמה. אבל זה אומר שראיתי את זה כשהייתי צעירה מאוד, ואם מישהו מהקוראים של הריאיון לא מכירים את הספר, או לא מכירים את היוצרים, בריאן פרוד עשה את אמנות הקונספט עבור הסרטים הקריסטל האפל והמבוך. אלן לי עשה את אמנות הקונספט של טרילוגיית שר הטבעות. אז דמיינו אותם בשנות ה-70, בכפר אנגלי קטנטן, עושים את הספר הכי יפה, קסום ומפחיד על פיות. זאת הייתה התפיסה שלי לגבי מה זה פיות, והפולקלור שבספר הזה נתן לי השראה לחפש עוד פולקלור פיות.

באיזה גיל זה היה?

הייתי כנראה בת עשר, אחת-עשרה, או שתים-עשרה. הייתי צעירה מספיק כדי שזה יהיה די מפחיד, למעשה, אבל גם פשוט קסום.

זה מדהים. מעולם לא קישרתי בין הספר הזה לעבודה שלך. אז מאותה נקודה, איך בעצם התחלת לכתוב?

תמיד כתבתי, כילדה. אני חושבת שכשאתה קורא כבד, אתה מנסה הרבה פעמים לכתוב סיפורים, ואני כתבתי הרבה. כתבתי רומן גרוע מאוד בכיתה ח' שהיה פסטיש של הדברים שאהבתי באותה תקופה, שהיו שר הטבעות⁶ וריאיון עם הערפד,⁷ שניים מהספרים האהובים עליי, שניסיתי לחבר יחד לסיפור על מסע להרוג דרקון ולהציל כמה ערפדים. זה באמת היה ספר גרוע מאוד, אבל אני חושבת שכל כתיבה היא כתיבה, אז המשכתי, ובסופו של דבר התחלתי את הסיפור שלימים היה לספר הראשון שלי, מנחה. לקח לי חמש שנים לכתוב אותו. לא ידעתי איך כותבים ספר, והמשכתי רק לערוך אותו וזה לא מומלץ. בבקשה, אל תעשו את מה שאני עשיתי. כתבו ספר, כתבו אותו עד הסוף. אם זה לא עובד, כתבו ספר אחר. אבל אני לא עשיתי כך. פשוט כתבתי מחדש את אותו הספר עד שהוא הפך לחמישה ספרים שונים. בסופו של דבר, אשכרה הצלחתי להגיע לסוף ויצרתי משהו שהרגשתי שהוא חפץ בצורת ספר וזה היה רומן הביכורים שלי.

איך הגעת משם להוצאה של הספר הראשון? איך השגת סוכן?

הגעתי לספרות נוער בתקופה שבה התחום היה מאוד שונה ממה שהוא עכשיו. זו הייתה תקופה שבה לא היית צריך סוכן, בהכרח. הז'אנר היה עדיין קטן מאוד. זה היה כנראה החלק הקטן ביותר בהוצאה לאור לילדים.

בזמנו, אחרי שמנחה יצא, אבל לפני עלילות ספיידרוויק, הלכתי לכנס ספרות ילדים. היו הרבה אנשים שניסו למצוא סוכנים או עורכים. כולם אמרו אז לעשות נטוורקינג. אז, כשהייתי בתור לשירותים, אישה מולי שאלה "מה את כותבת"? ואני אמרתי, "אה, ספרי נוער", והיא פשוט הסתובבה ועברה לדבר עם מישהו אחר. ספרות נוער הייתה ז'אנר שאף אחד לא רצה. הוא היה כל כך קטן, שכולם רצו לכתוב לנוער צעיר וספרי תמונות לילדים. בערך באותו זמן, ג'ו מונטי, היה בכנס הזה בתור קונה ספרות הילדים של בארנס ונובל. יכול להיות שהאיש הזה לבדו אחראי להעברת ספרות הנוער אל מחוץ למחלקת ספרי הילדים בארה"ב. לפני כן, היית צריך לספוג הרבה ביקורת כדי להגיע לספרי הנוער, ופתאום הספרים היו בחוץ עם ספרי המבוגרים. שם בני העשרה גילו אותם ויותר ויותר מבוגרים גילו ספרי נוער, וככל הנראה הראשון מבין הגדולים היה אחת שיודעת.⁸ פתאום היה זינוק בפופולריות של הז'אנר שקודם היה מאוד קטן.

בעולם הפיות הזמן כאילו עצר מלכת, אבל העולם הטכנולוגי שלנו משתנה כל הזמן. איך התמודדת עם המפגש הזה?

התחלתי לכתוב את מנחה מתישהו באמצע שנות ה-90. בין הרומן הראשון והשני שלי, מנחה ואומץ, הטלפונים הסלולריים והאופן שבו אנחנו משתמשים בהם השתנו מן הקצה אל הקצה. היו ביפרים במנחה. בני נוער כיום בוודאי יחשבו, "אני אפילו לא יודע מה זה". הם בוודאי לא ידעו מה הייתה המשמעות שלהם בחברה. אבל פתאום, היית צריך להתמודד עם העובדה שלאנשים בדרך כלל יש טלפון סלולרי. בהתחלה, סופרים רבים היו מודאגים: "אבל זה אומר שהגיבורים יכולים לקרוא לעזרה. הם יכולים לעשות את כל הדברים האלה, שפעם היו פשוט בלתי אפשריים". היום, כמובן, זה פשוט איך שסיפורים עובדים. אבל באותה תקופה, סופרים חששו שלא יוכלו לכתוב שוב תעלומות. אז שני הספרים האלה יושבים משני צדדים של טלפונים סלולריים או לא טלפונים סלולריים.

אז, מה דעתך, האם הפיות כיום אלרגיות לטלפונים סלולריים, או שהן משתמשות בהם?

ובכן, פיות לא אוהבות ברזל קר, אבל אני חושבת שבטלפונים כנראה אין כל כך הרבה הרבה ברזל קר, אז…

איך הגעת מספרי מעשיות מודרניות לעלילות ספיידרוויק, ספרים עם קהלים שונים מאוד?

מכרתי את מנחה אבל אז התחלתי לעבוד על עלילות ספיידרוויק, כי חבר שלי, טוני דיטרליצי, ואני רצינו לעשות את מדריך השטח הזה לפיות. שנינו הושפענו מאוד מפיות, אבל זה לא כל מה שהיה לנו במשותף. שתי האימהות שלנו היו אמניות, שנינו גדלנו עם ארתור רקהם, שנינו גדלנו על אהבה לפרה-רפאליטים. היו לנו הרבה השראות אמנותיות מאוד דומות, למרות שאני הייתי מופקדת על הכתיבה והוא על האיור (למרות שגם הוא כותב).⁹

יום אחד אמרתי לו, "אני אעזור לך לעשות את הפרויקט הזה. אני אכתוב את המידע על הפיות". אחרי הכול, עשיתי את כל המחקר הזה. אז יצאנו לדרך, והוא הציג לי את העורך שלו, שהתברר שהוא העורך שעבדתי איתו על מנחה. התחלנו ליצור את ספיידרוויק. כך שבמונחים של הוצאה לאור, הרווח ביניהם היה די קטן. ספר הביכורים שלי יצא בסתיו 2002, ואז באביב עד קיץ 2003 יצאו שני ספרי ספיידרוויק הראשונים.

אם כך, המדריך השימושי לעולם הפיות והשדונים בא לפני הספרים בסדרת ספיידרוויק עצמם?

הוא הגיע אחריהם. העורך שלנו אמר, "אני חושב שאתם צריכים לעבוד על כמה ספרים קטנים כדי שיציגו את המדריך השימושי," ואנחנו חשבנו, "אוקיי, אנחנו מניחים…" עבורנו, הספרים לא היו הפרויקט העיקרי, אבל עד שהמדריך השימושי יצא, הם נהיו מצליחים מאוד. אני חושבת שאנשים אמרו, "אוה, וגם יצרתם מדריך על פיות ושדונים, כמה נחמד". ואנחנו היינו צריכים להסביר, "לא, המדריך הוא הפרויקט!"

אנחנו בעשור השלישי של המאה ה-21, ובכל זאת, אנשים עדיין מוקסמים מפיות ומסיפורים עליהן. למה זה, לדעתך?

ובכן, קודם כול, הפיות אולי נראות כמונו, אבל הן לא אנחנו. כשחושבים על יצורים על-טבעיים רבים אחרים שאנחנו מספרים עליהם סיפורים – אנשי זאב, ערפדים… אנשי זאב הם אנחנו, לפעמים. ערפדים היו אנחנו. הם יודעים מזה להיות אנושי, כי הם היו פעם בני אדם. פיות מעולם לא היו כמונו. הן אולי נראות כמונו, אבל הן יצורים חייזריים עם רעיונות מוסריים שונים לחלוטין ודרך שונה לחלוטין להסתכל על העולם. אני מוצאת את זה מרתק. מרתק גם שפיות יכולות להיות מערכת אקולוגית. אלה לא רק שדונים יפים. יש ניקסים ופיקסים ושדונים וגריפינים וקלפיות והובים ולובים, ויכולתי להמשיך עוד ועוד. כל אחד עם הנטייה המיוחדת שלו ודרך התנועה שלו בעולם.

כשאני חושבת על הפיות שלי, אני חושבת על השיר "שוק הגובלינים" של כריסטינה רוזטי,¹⁰ שבו יש משהו שאתה נמשך אליו. אתה רוצה את פרי הגובלינים, למרות שהוא הולך להרוס לך את החיים. אתה יודע שאם תטעם ממנו, כל שאר המזונות יהפכו לאבק ואפר בפיך, ובכל זאת, אתה לא יכול להתאפק מלקחת ביס. זה הרעיון שלי לגבי פיות. אבל יש גם את הרעיון של פיות כרוחות טבע, ואת הרעיון של פיות כשער לעולם חי יותר וכשער לעולם התחתון. פיות מייצגות ומשמשות לכל כך הרבה דברים שונים שאני חושבת שהן פשוט מלאות בסיפורים.

היית אחת מהסופרים הראשונים שהכניסו ייצוג להט"בי לספרי נוער. הייתה לך בעיה לפרסם את מעשיות מודרניות?

היה לי מזל גדול. העורך שלי היה הומוסקסואל, ואני חושבת שהוא רכש הרבה מהגל הראשון של הספרים הלהט"ביים. הוא גם ערך את Rainbow Boys¹¹ (לא יצא בישראל). היה לי מזל גדול שהוא ליווה את הספר עד הסוף. מעולם לא היה לו מה לומר על קורני (דמות הומוסקסואלית בספר). אין ספק, הספר זכה לביקורת מסוימת. קשה מאוד להבין את זה עכשיו, אבל ב-2002 היו דרכים שבהן אנשים דיברו על הספר הזה ועל מעשית מודרניות בכלל, שהביעו אי נוחות רבה לגבי קורני ולגבי הנוכחות שלו בספר.

חששת מקבלת הפנים? זה בהחלט לא היה נפוץ כמו בימינו.

בהחלט לא. הייתה תקופה שבה, במשך זמן מה, הייתה מערכת דירוג מוזרה של "שכל ישר", לפיה אם היו לך דמויות הומוסקסואליות בספר שלך, הם היו מקטלגים אותו כמתאים לבני נוער יותר מבוגרים, לא משנה מה קורה בספר. רק נוכחות של דמויות הומוסקסואליות גרמה להעלאת הגיל המתאים של קהל היעד. היה ממש קשה להבין עד כמה אנשים מסוימים מוזרים לגבי זה. אבל אני לא יודעת, לא דאגתי. אני חושבת שניסיתי לייצג את החיים שלי בניו ג'רזי, את האנשים שהכרתי, ורק קיוויתי שהספרים שלי ימצאו אנשים שיאהבו אותם.

האם חשבת על נושא הייצוג כשכתבת את הדמויות ההומוסקסואליות במעשיות מודרניות?

אחד השותפים המוקדמים שלי לביקורת, סטיב ברמן, שליווה אותי בכל הספרים שלי, הוא סופר הומוסקסואל. אני חושבת שרק כתבתי את המעגל החברתי שלי – האנשים שהכרתי. אז קורני היה תערובת של הרבה אנשים שהכרתי באותה תקופה. הוא בא אליי כמו שהוא בא אליי. ידעתי קצת מה אני הולכת לעשות עם הסיפור שלו. אבל עכשיו זה כל כך מזמן, שאני רק זוכרת שרציתי שסטיב יהיה מאושר. אני לא חושבת שכשכתבתי את מנחה חשבתי על קוראים. חשבתי לעצמי, "איך יוצרים ספר נהדר?" מעולם לא עלה בדעתי לחשוב באופן מסחרי, כי לא היה לי בכלל מושג על העולם הזה. פשוט חשבתי שאני רוצה לכתוב, ובתמימותי חשבתי שאם אכתוב ספר ממש טוב, אז אנשים יקנו אותו וקיוויתי שהם יפיצו אותו לעולם. המטרה שלי הייתה לכתוב ספר מספיק טוב.

האם המטרה שלך הייתה להיות סופרת במשרה מלאה?

זאת לא הייתה מטרה. גדלתי בתחושה שאם רצית להיות סופרת, מה שעשית זה להשיג עבודה אחרת. הייתי עורכת הפקה בכתבי עת רפואיים, כמו Journal of Pain ו-Journal of Hand Surgery. אחר כך הייתי בבית ספר לספרנות, כשמנחה יצא. הייתה לי חברה שהייתה ספרנית ילדים, והיא הייתה היחידה שנראה שאהבה את העבודה שלה, אז חשבתי שזו תהיה עבודה נהדרת לסופרת, להיות ספרנית. חשבתי שזו תהיה עבודה ממש טובה לקריירה החדשה שלי. בסוף, אף פעם לא סיימתי את בית הספר לספרנות, כי יצאתי לסיבוב קידום מכירות עבור ספיידרוויק, וזה ממש שינה את הרעיון שלי לגבי מה אפשרי. אבל כשרק התחלתי, מעולם לא עלה בדעתי שלהיות סופרת במשרה מלאה זאת אפשרות.

אולי היום זה לא אפשרי כמו פעם?

אני חושבת שהוצאה לאור היא תמיד קריירה מוזרה מאוד. יש בה עליות גדולות וירידות גדולות. אני גם חושבת שיש כיום יותר דרכים ונתיבים לקריירה ממה שהיו פעם, אבל יש אתגרים שונים.

בספרים שלך, נראה שפיות גם די נזילות כשזה מגיע למיניות. האם זאת השפעה מספרי הערפדים של אן רייס?

אני חושבת שהן יצורים של נזילות. לא קל לתייג אותן, או להגביל אותן לצורה אחת. אז כן, הגיוני בעיניי שתהיה להן הרבה נזילות בכל ההיבטים. האם לפיות יש מושג של "סטרייט" או "גיי"? די הנחתי שבמובן מסוים יש להם רצף. כך, סביר להניח שיהיו פיות שיימשכו למגדרים מסוימים יותר מאשר למגדרים אחרים. אבל גם יהיו הרבה פיות שישבו באמצע ויאהבו כל הזמן.

שמעתי שלמו"לים יש כללים מאוד נוקשים לגבי מה אפשר להכניס לספרי נוער. למשל, הגיבורה של מנחה מעשנת. זה לא גרם לבעיות?

כן, אני לא חושבת שיש כללים כאלה נוקשים, ואני חושבת שזה כל הזמן מתפתח. אני באמת מאמינה שהעובדה שקיי הצליחה לעשן בחלק מהספר מעידה בדיוק על המקום שהיינו כתרבות.

תרבויות משתנות ומה שנראה לנו מקובל משתנה. בדיוק כמו שזה כמעט בלתי נתפס שרק לשים דמות בספר יהיה משהו שאנשים יהססו לעשות, נכון? אבל שוב, פשוט ייצגתי את האנשים שגדלתי איתם ואת האנשים שהכרתי. לדעתי, זה ככל הנראה טוב שאנחנו כבר לא רואים עישון כמו פעם. מנחה הוא עכשיו מה שהייתי מחשיבה כפנטזיה היסטורית, והוא מייצג את זמנו.

איך את מרגישה לגבי סופרים אחרים שכותבים על פיות, אבל מציגים אותן אחרת, או דווקא באופן דומה לפיות שלך?

הספרים שלי היו מאוד בדיאלוג עם הספרים שקדמו להם. קראתי את Jack of Kinrowan,¹² של צ'רלס דה לינט (אני מעריצה גדולה שלו). כמובן, גם ספרי Bordertown.¹³. לא גיליתי את מלחמה למען האלונים¹⁴ של אמה בול עד יותר מאוחר. אבל, כמובן, זה פשוט ספר כל כך פנטסטי. The Perilous Gard¹⁵, מאת אליזבת מארי פופ, הוא גם ספר נפלא על פיות. כשאתה נכנס לז'אנר, אתה תמיד מנהל שיח עם מה שהיה קודם. ומה שאתה מנסה לעשות זה לומר, "מה יש לי להגיד? מה יש לי לחדש? מה הדרך שלי להסתכל על העולם אחרת?" קיוויתי שיהיה לי מה להוסיף לשיחה.

אני חושבת שכל מי שנכנסים עכשיו, או מאז, מוסיפים לשיחה בדרך שלהם, והם הולכים לכתוב פיות משלהם שעוסקות בסוגי פולקלור אחרים. אני מברכת את כל הבאים לתחום הפיות. אנחנו תמיד קטנים יותר מאנשי הערפדים, אנשי הזאב ומשני הצורה. אני מאוד מתרגשת עבור כל מי שמאפשר לקוראים לראות פיות כיצורים עתיקים, מסוכנים ומיתיים, כמשהו מלבד הרעיון הוויקטוריאני של ילדות קטנטנות עם כנפיים, שיושבות על פרחים.

תודה לכל מי שכותבים ספרי פיות ומשנים את התפיסות של אנשים לגביהן.

לסיכום, יש לך עצה עבור כל סופרות וסופרים מתחילים, איך להגיע למקום של קריירה יציבה?

אני חושבת שחשוב לזכור שקריירות הן ארוכות. אני יודעת שכסופרים אנחנו יכולים להיות מאוד ממוקדים בספרי הבכורה שלנו. אנחנו יכולים להיות מאוד ממוקדים ב'איך הספר הראשון שלי הצליח', וזה סוג של מניח אותנו במקום מסוים בתעשייה. בסופו של דבר, אני מאמינה שחשוב פשוט לזכור שלקריירה שלכם יהיו עליות ומורדות, והתפקיד שלכם הוא רק לייצר את הספרים שאתם באמת אוהבים, ושהקוראים שלכם יאהבו.

לפרטים נוספים על המחברת בקרו באתר הבית של הולי בלק

הערות שוליים

1. סדרת ספרי עלילות ספיידרוויק יצאה בעברית בהוצאת מטר, ב-2003-2009. ספרי הסדרה כוללים את: מדריך שימושי, משקף האבן, סודה של לוסינדה, עץ הברזל וזעמו של מולגראת. ↩︎
2. סדרת ספרי מגיסטריום יצאו בעברית בהוצאת כנרת זמורה דביר, ב-2015-2019. ספרי הסדרה כוללים את: מבחן הברזל, יד הנחושת, מפתח הארד, מסכת הכסף ומגדל הזהב. ↩︎
3. סדרת ספרי בני הערפל רואה אור בהוצאת מודן, ב-2021-. הספרים שראו אור עד כה כוללים את: הנסיך האכזר, המלך המרושע והמלכה העליונה. ↩︎
4. סדרת מעשיות מודרניות ראתה אור בהוצאת מודן, ב-2023-2024. ספרי הסדרה כוללים את: מנחה ואומץ. ↩︎
5. הספר Fairies נכתב ואוייר על ידי בריאן פרוד (Brian Froud) ואלן לי (Alan Lee). הוא ראה אור -1978 בהוצאת הארי נ. אברמס ונהנה מפופולריות רבה מאז. ↩︎
6. שר הטבעות במהדורה מאוחדת, כולל הנספחים והמפתחות, ראה אור בעברית בהוצאת זמורה ביתן ב-2004. ↩︎
7. ריאיון עם הערפד ראה אור בעברית ב-1995 בהוצאת מודן. זהו הספר הראשון בסדרה בת 13 ספרים, שראתה אור בשנים 1976-2018. ↩︎
8. אחת שיודעת (Gossip Girl), מאת ססיל ון זיאגסר, הוא הספר הראשון בסדרת בת 12 ספרים, וכן פריקוול וספין אוף. הספר הראה אור בעברית בהוצאת ספר לכל, ב-2009. ↩︎
9. שניים מתוך טרילוגיית וונדלה ראו אור בעברית בהוצאת מטר, ב-2015 ו-2017 בהתאמה. שני הספרים הם החיפוש אחר וונדלה וגיבורה למען וונדלה. הספר השלישי והאחרון, The Battle for Wondla, לא תורגם. ↩︎
10. "שוק הגובלינים", מאת המשוררת האנגלית כריסטינה רוזטי, היא פואמה שנכתבה ב-1859. הפואמה ראתה אור בעברית בהוצאת עוץ, במהדורה מיוחדת בכריכה קשה, ב-2018, עם איורים של עפרה עמית. ↩︎
11. Rainbow Boys, מאת אלכס סנצ'ז, הוא הספר הראשון בטרילוגייה להט"בית לנוער, שראתה אור בארה"ב, ב-2001-2005. לא יצא בישראל. ↩︎
12. Jack of Kinrowan, מאת צ'רלס דה לינט, הוא הספר הראשון מסדרה בת שני ספרים שראתה אור בארה"ב, ב-1987-1990. לא יצא לאור בישראל. כמה מספריו ראו אור בעברית בהוצאת יניב, ביניהם: נער דרקון, מקום לעוף בו והרוח בלבו. ↩︎
13. Bordertown היא סדרת ספרים וסיפורים קצרים בז'אנר הפנטזיה האורבנית, שנערכה על ידי הסופרת האמריקאית, טרי ווינדלינג. הסדרה יצאה בשנים 1986-2011. ↩︎
14. מלחמה למען האלונים, מאת אמה בול, הוא ספר פנטזיה אורבנית שראה אור בארה"ב ב-1987 ובישראל ב-2006, בהוצאת מודן. ↩︎
15. The Perilous Gard, מאת אליזבת מארי פופ (Elizbeth Marie Pope), הוא ספר פנטזיה לנוער שראה אור בארה"ב ב-1974. ↩︎