הקיץ הזה הולך להיות חם, אבל לא בפנימיית "רוחות מדבר" – שם סדרת מקרי מוות מסתוריים מצמררת את התלמידים… והקוראים.
זוכרים שפעם-פעם היו מופיעים בעיתונים סיפורים בהמשכים, וכמה היינו מחכים עד לגיליון הבא כדי לדעת מה ההמשך? בעצם, למה צריך לזכור, כשאפשר פשוט לשוב ולקרוא אחד כזה גם כיום? "רוחות מדבר" הוא סיפור פנטסיה חדש, המתפרסם בהמשכים מדי חודש במגזין "ראש 1", פרי עטה של רותם ברוכין, מחזאית, תסריטאית, במאית וסופרת, שסיפוריה הקצרים זכו בשלל פרסים. "רוחות מדבר" מתפרסם הן בגרסה המודפסת של "ראש 1" והן באתר האינטרנט שלו. בלב הסיפור פנימייה בנגב, רוחות הרפאים הרודפות אותה ונערה ביישנית אחת, המגלה ש"רוח המדבר" הוא יותר משם הפנימייה שבה היא לומדת.
תקציר הסיפור:
מישהי בפנימיית "רוח המדבר" עומדת למות.
אף אחד לא יודע מי זו תהיה הפעם. תלמידה, מורה, אפילו אחת המנקות. אבל כולם יודעים שזה יקרה. כל שנה, בשבוע האחרון ללימודים, מישהי מתה.
הראשונה היתה סולידאד. עשר שנים לאחר מותה, כל מה שהמשטרה יודעת הוא שנערה גותית מפחידה שלא היו לה חברים וכולם פחדו ממנה עלתה לגג, החליקה ממנו ונפלה חמש קומות למטה.
זו, לפחות, הגרסה הרשמית. התלמידים חושבים שסולידאד התאבדה. אם הייתם טורחים לשאול את סולידאד עצמה, היא הייתה יכולה לספר לכם שהיא נרצחה. אבל למה שתטרחו? זה לא כאילו שמתם לב שהיא מסתובבת ביניכם, או הבחנתם שהיא תמיד לובשת את אותם בגדים שחורים, או שהתמונה שלה תלויה בלוח ההנצחה בכניסה לבית הספר.
להיות רוח רפאים שתקועה בבית ספר תיכון זה גיהינום, אבל מילא אם זה לפחות היה תיכון בתל אביב. להיות רוח רפאים בפנימייה בחור שלא קורה בו שום דבר מעניין, באמצע המדבר, בין חצבה למצפה רמון… ובכן, בשביל זה צריך כבר מילה חדשה.
אם לא די בכך, הרי שלא קל להפחיד תיכוניסטים בימינו. אבל סולידאד לוקחת את הרדיפה שלה ברצינות רבה. השבוע הראשון ללימודים דווקא התחיל מצוין. לפחות עד שאיזה טמבל משכבת י"א החליט לנעול את החנונית של בית ספר באחת הכיתות. לסולידאד אין בעיה להתעלל בחנונים. להיפך, זה די מצחיק. אבל לנעול את השני הזאת אתה ,כדי שתבכה בלי הפסקה כל הערב בזמן שסולידאד מנסה לראות טלוויזיה בחדר מורים? היא כבר תסגור חשבון עם האידיוט הזה. כלומר, אם החנונית תשרוד את הלילה.
פנימיית "רוח המדבר" מוגדרת כפנימייה לנוער שוחר למידה ויצירתי, אבל בפועל משמשת כהזדמנות אחרונה לבני נוער שנפלטו ממסגרות אחרות. כעת אפילו הפנימייה ניצבת בפני הזמנות אחרונה. היא עומדת בפני סגירה בגלל מקרי המוות. כל זאת למרות שאפילו המשטרה אובדת עצות ולא מצליחה למצוא חוט מקשר בין המקרים, או אפילו היגיון: נערה שקפאה למוות על המדשאות ביום חם באמצע יוני, נערה אחרת בלי היסטוריה של מחלות לב במשפחה שמתה מהתקף לב בחדר הנעול והסגור שלה, מורה עם שלושה ילדים שהתאבדה יום לפני החופש הגדול. כששני מגלה שרוחות רפאים עדיין רודפות את הפנימייה, היא מבינה שהן, ובמיוחד סולידאד, הן המפתח לפתור את התעלומה ולמנוע ממישהי נוספת למות. סולידאד, שרואה את השעמום הצפוי לה אם בית הספר ייסגר, מסכימה לשתף פעולה בלית ברירה, ושתי הנערות השונות כל כך זו מזו הופכות בעל כורחן לחברות טובות. אבל בינתיים, הסכנה ממשיכה לרחף מעל הפנימייה, והזמן לפתור את מקרי הרצח הולך ומתקצר.
על המחברת
רותם ברוכין היא מחזאית, תסריטאית ובמאית. היא זכתה בפרס גפן לספרות ספקולטיבית על סיפוריה "במראה", "הפוך, לקחת", ו"וויסקי בקנקן". את יצירותיה ניתן למצוא באתר rotemwrites.com ובמגוון במות אחרות, וניתן גם לתמוך ביצירתה באתר https://www.patreon.com/rotemwrites.
ברוכין הנה בוגרת תואר בתסריטאות מאוניברסיטת תל-אביב, כתבה לסדרות ילדים שונות בערוץ 6, כתבה את הסרט "צלילה חופשית" שהופק באמצעות מימון המונים, ואת הסיפור "קפיצת חלל" שהתפרסם ב"ראש 1" לאורך שנת 2015. מחזותיה של רותם עלו בפסטיבלים, תיאטראות וכנסים שונים וזכו להצלחה רבה.
על הרעיון לסיפור
הרעיון לסיפור "רוחות מדבר" הגיע מפיילוט לסדרת טלוויזיה בשם "סיפורי רוחות", אותו כתבה ברוכין במהלך לימודיה. המטרה המקורית בסיפור הייתה להביא את הז'אנר הרומן העל-טבעי המוכר למציאות הישראלית, אך במהרה, מוקד הסיפור השתנה מהעיסוק במערכות יחסים רומנטיות לעיסוק בחברות-האמת הראשונה בין שתי נערות: שני הביישנית, העכברית והחנונית, שסובלת מהצקות אינסופיות בגלל שהיא חריגה כל כך בסביבתה, וסולידאד הגותית, שהייתה מפחידה הרבה לפני שהפכה לרוח רפאים, ונהנית להמשיך להתנהג באותה אדישות ורשעות אל סביבתה כפי שעשתה בחייה, לרדוף את בית הספר ולהפחיד מורים ותלמידים כאחד. למרות ששתי הנערות שונות זו מזו כיום ולילה, הן נאלצות לעבוד יחד למען מטרה משותפת, והחברות ביניהן נרקמת לאורך שנת הלימודים, כשהתעלומות בפנימייה רק הולכות ונערמות.
לקריאת הפרק הראשון: http://goo.gl/OrukON