וורקראפט: ההתחלה – אחד מן הסרטים המצופים של הקיץ כבר כאן. שליחנו היה בסרט ושב עם רשמים
שני דברים היו ברורים לגבי וורקראפט: ההתחלה לפני צאתו: הראשון, מסע הפרסום שלו לא ממש הצליח להתרומם. השני, המבקרים שראו את ההקרנות הראשונות שנאו אותו. זהו אחד מן הסרטים היחידים שידוע לי עליהם בהם ציון של סרט המשיך לרדת ככל שעוד ועוד ביקורות נכנסו, עוד בטרם הסרט הגיע לישראל.
התחלות קשות
בשורה התחתונה, כיוון שזה ודאי מה שאתם רוצים לדעת אני שמח להגיד שלמרות הביקורת השליליות על הסרט, מדובר בסרט קיץ נחמד מאוד ובהחלט ראוי ומהנה לצפייה. אפקטים מגניבים, עיצובים יפים, סיפור יוצא דופן והרבה שאפתנות, הם כולם דברים בהם הסרט מצטיין. כמישהו שהיסטוריית המשחק שלו במשחקי וורקראפט נמצאת הרחק מאחוריו, חששתי שאתקשה ליהנות מהסרט. גם בחזית זאת התבדיתי. למרות שהסרט מבצע קריצות לאלמנטים שונים ממשחקי המחשב, אין לי ספק שחובבי הפנטזיה והאקשן לא יתקשו להבין מי נגד מי ולמה. לא לחינם קוראים לסרט "וורקראפט: ההתחלה". הדמויות השונות, הצדדים בסכסוך והסיבות לו, כולם מוסברים ביסודיות (אולי אפילו יותר מדי) במהלך הסרט.
ובכל זאת, בשלב זה כבר ידוע לכול כי וורקראפט נחשב לכישלון קופתי ולשנוא על ידי הביקורות. לעניות דעתי יש לכך מספר סיבות, גם אם אני מאמין שהתגובות הצוננות להן זכה הסרט אינן לחלוטין מוצדקות.
כך חולפת תהילת עולם
התחלתו של וורקראפט בסדרת משחקי מחשב שיצאו ועלו לתהילה בשלהי שנות ה-90. ב-2004 הפך המשחק למשחק תפקידים מרובה משתתפים ברשת ופרץ כל גבול אפשרי. שחקני וורקראפט מנו עשרות מיליונים ברחבי העולם, ורבים מהם הפכו גם לחברים בעולם האמתי, כשלא מעט גם נפגשו ואפילו נישאו בזכותו. לא מן הנמנע שכיום מסתובבים בעולם לא מעט "ילדי וורקראפט". אלא שמאז חלפו 12 שנה. מה שנחשב בזמנו לפורץ דרך הוא כיום דבר שבשגרה. מרבית הגיימרים בעולם פשוט עברו הלאה. עולם וורקראפט החל "לדמם" שחקנים במיליונים, גם כאשר המשחק החל להיות מופץ בחינם.
למרבה הצער, דווקא בשלב זה הבשילו התנאים הטכנולוגיים והזכיוניים כדי לאפשר את הפקתו של הסרט. התקווה של חברת המשחקים Blizzard ושל חברת הסרטים Legendary הייתה שהסרט יעניק לפרנצ'ייז זריקת מרץ ויפיח בו חיים מחודשים. חברת המשחקים תרוויח מפופולריות הסרטים, חברת הסרטים תרוויח מפופולריות המשחקים וכולם יצאו מרוצים. אלא שבפועל, כנראה שלא נשאר כל כך מה להחיות.
שחקנים אנונימיים לפרנצ'ייז מפורסם
סיבה נוספת לתגובות המאכזבות לסרט היא קאסט אנונימי של שחקנים נטולי כריזמה, באופן כמעט מוחלט. למעט דמותו של סר אנדואין לות'אר (טראביס פימל) ודמותו של מדיב, השומר האחרון (בן פוסטר), הרוב המכריע של הדמויות האנושיות בסרט פשוט אינו מעניין, אינו אמין ואינו מעורר כל אמפתיה. בולטים בשיממונם הם המלך והמלכה. אף על פי שאין ספק שצריך לתת גם לשחקנים אנונימיים יחסית הזדמנות ליצור לעצמם שם, אי אפשר שלא לשאול האם התזמון לעשות זאת היא בסרט בעל חשיבות גדולה כל כך ליוצריו ולצופים.
נקודה נוספת הקשורה לכתיבתן של הדמויות, היא שבעוד דמויות מסוימות זכו לעומק מחשבתי ורגשי, הרי שדמויות המלך המלכה היו פלקטיות לחלוטין – טובות על להגעיל ופתיות מדי מכדי לשרוד בעולם המורכב בו מתקיימות עלילות הסרט והמשחק.
איפה הם הגמדים ההם
עם כל הכבוד לבני האדם ולאורקים, הן במשחק והן בפרסומי הסרט, אלו הגמדים שמושכים את העין ואת תשומת הלב. בתמונות הקונספט ובקטעי טיזרים, הם נראו נפלא. בסרט, לעומת זאת, נוכחותם הייתה מינורית לחלוטין, וגם כאשר הם הופיע על המסך, הם פשוט נראו משמעותית פחות טוב. לא גמורים אפילו. בהשוואה לאלמנטים הממוחשבים האחרים בסרט, הם פשוט לא עמדו ברמה. חבל.
מעבר לא מוצלח ממסך המחשב למסך הגדול
אי אז, בשנת 2000, האקס-מן מצאו את דרכם לראשונה אל המסך הגדול. בהחלטה אמיצה, ולדעתי גם חכמה, החליטו מפיקי הסרט שלא להיצמד למדים שאפיינו את גיבורי-העל בקומיקס. ההיגיון היה שמה שנראה טוב ומקובל בחוברות הקומיקס המצוירות, עלול להיראות מצועצע ומגוחך במציאות (כן, אנחנו מסתכלים עליך, וולברין). לא כל החובבים אהבו את הבחירה הזאת, אבל הדעה הרווחת מצדיקה את הבחירה.
למה אני מזכיר זאת? משום שבוורקראפט: ההתחלה בוצעה ההחלטה ההפוכה. התוצאה היא שהמדים והשריונות של חיילי הברית נראים מגוחכים ולא אמתיים. קשה להאמין שמישהו מסוגל לזוז בהם, שלא לומר דבר על להילחם. מאותו גורל סבלו גם הנשקים והמגנים, כולם מצוחצחים, מבריקים ומעוטרים ביד אמן ובאבנים יקרות. כל אלה באים בסתירה לרצינות העלילתית ויוצרים דיסוננס מעורר גיחוך. כשמשלבים זאת עם השחקנים האנונימיים ונטולי הכריזמה, הרושם הכללי שמתקבל הוא פחות של סרט שובר קופות ויותר של לארפ עתיר תקציב, או סרט מחווה של חובבים.
לסיכום
למרבה הצער, וורקראפט: ההתחלה אינו פתיחה טובה לפרנצ'ייז, ולו מהסיבה הפשוטה שלא הצליח להתניע אותו קדימה ולעורר בצופים ציפייה לבאות. מאותה סיבה, זהו לא הסרט שישיב את וורקראפט לגדולתו. מצד שני, זהו פיקס ראוי בהחלט של פנטזיה, אפקטים והרפתקאות, שניכר כי נעשה עם המון אהבה ורצון טוב. בשורה התחתונה, הייתי ממליץ ללכת לראות אותו. פשוט, הנמיכו ציפיות ותופתעו לטובה.