אוליבר והאיים הנודדים – טעימת קריאה

בואו לקרוא את שני הפרקים הראשונים מתוך 'אוליבר והאיים הנודדים', ספרם הנפלא של פיליפ ריב ושרה מקינטייר

לאחר עוד פרויקט מימון לכבוד שבוע הספר, הוציאה הוצאת עוץ את אוליבר והאיים הנודדים, עוד פרי של שיתוף הפעולה הפורה של סופר הילדים והפנטזיה פיליפ ריב והמאיירת שרה מקינטייר. להזכירכם, שיתוף הפעולה הקודם שלהם הביא לנו את עוגות בחלל, בשנה שעברה. אז על מה הספר הנוכחי?

תקציר העלילה

אוליבר הוא בנם של זוג מגלי ארצות. יום אחד רואים הוריו של אוליבר מקבץ של איים שהופיעו באופן מסתורי. הם יוצאים לחקור את האיים – ולא חוזרים! האיים נעלמו, וביחד איתם גם אמא ואבא של אוליבר. אוליבר יוצא לחפש אחריהם, ומגלה עולם ימי שלם שלא ידע על קיומו. האיים הם בעצם יצורים חיים, שצועדים אחת לשבע שנים לכנס האיים הגדול בקצה העולם. הוריו של אוליבר נחטפו כדי לשמש קישוטים לאי האכזרי מכולם! כעת מוכרח אוליבר להציל אותם מידי האי הרשע. למזלו הוא פוגש חברים שיעזרו לו: בת-ים קצרת רואי, אלבטרוס רגזן, אי קטנטן ודכאוני, וצבא שלם של קופי ים שובבים, שלא ברור לטובת מי הם… כדי לגלות מה קורה, תצטרכו לקרוא את הספר!

כעת, אנחנו גאים ושמחים להביא לכם טעימה מן הספר – שני הפרקים הראשונים, עם הטקסט של פיליפ ריב, בתרגומה של גילי בר-הלל סמו ועם האיורים השמחים של שרה מקינטייר, שגם תרמה מכשרונה עבור משתתפי מימון ההמון!

אוֹלִיבֶר וְהָאִיִּים הַנּוֹדְדִים

כָּתַב: פִילִיפּ רִיב

אִיְּרָה: שָׂרָה מֶקִינְטָיֵיר

תִּרְגְּמָה לְעִבְרִית: גִּילִי בַּר-הִלֵּל סֶמוֹ

עָרְכָה: רָחֵלִי לָבִיא

[button color="orange" size="big" link="http://utz.co.il/%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A8/oliver/" target="blank" ]לרכישה הישר מההוצאה[/button]

* * *

אַחַת

אוֹלִיבֶר קְרִיסְפּ הָיָה רַק בֶּן עֶשֶׂר, אֲבָל עֶשֶׂר הַשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ עָלָיו הָיוּ גְּדוּשׁוֹת חֲוָיוֹת מְרַגְּשׁוֹת, כִּי אִמּוֹ וְאָבִיו שֶׁל אוֹלִיבֶר הָיוּ מְגַלֵּי עוֹלָם.

הֵם נִפְגְּשׁוּ עַל פִּסְגַּת הַר הָאֶוֶרֶסְט.

הֵם הִתְחַתְּנוּ בַּמִּקְדָּשׁ הָאָבוּד שֶׁל אָמוֹן חוֹטֶפּ, וּבִלּוּ אֶת יֶרַח הַדְּבַשׁ שֶׁלָּהֶם בְּחִפּוּשׂ אַחַר בֵּית הַקְּבָרוֹת הָאַגָּדִי שֶׁל הַפִּילִים. כְּשֶׁאוֹלִיבֶר הַקָּטָן נוֹלַד, הֵם פָּשׁוּט קָנוּ לָהֶם מִנְשָׂא גַּב וְעֶגְלַת-שֶׁטַח לְתִינוֹקוֹת, וְהִמְשִׁיכוּ בְּמַסְּעוֹת הַגִּלּוּי שֶׁלָּהֶם.

אֲבָל לְבַסּוֹף הִגִּיעַ הַיּוֹם שֶׁבּוֹ הֵבִינוּ אָדוֹן וּגְבֶרֶת קְרִיסְפּ שֶׁלֹּא נוֹתַר מָה לְגַלּוֹת. הֵם כְּבָר הִתְחַקּוּ אַחַר מְקוֹרוֹת כָּל הַנְּהָרוֹת הַגְּדוֹלִים, וְעָמְדוּ עַל פִּסְגוֹת כָּל הֶהָרִים שֶׁרֶגֶל אָדָם לֹא דָּרְכָה בָּהֶם. הוֹדוֹת לָהֶם, הָעִיר הָאֲבוּדָה פְּרוֹפָּקוֹפָּקֶטְל לֹא הָיְתָה עוֹד אֲבוּדָה; תַּעֲלוּמַת הַבִּצּוֹת שֶׁל מוֹקֶלֶה מְבֶּמְבֶּה לֹא הָיְתָה עוֹד תַּעֲלוּמָה. לֹא נוֹתְרוּ שְׁטָחִים רֵיקִים בַּמַּפָּה.

וְעַל כֵּן הֵם אָרְזוּ אֶת חֶפְצֵיהֶם אֶל תּוֹךְ רֶכֶב הַתַּגְלִיּוֹת וְנָסְעוּ הַבַּיְתָה, אֶל הַבַּיִת שֶׁהָיָה בְּבַעֲלוּתָם אַךְ כִּמְעַט לֹא גָּרוּ בּוֹ, עַל שְׂפַת מִפְרַץ מֵי-מְצוּלוֹת, קָרוֹב לַעֲיָרַת הַחוֹף הַקְּטַנָּה סֶנְט פּוֹרוֹקְס. "תַּמּוּ יְמֵי הַמַּסָּעוֹת שֶׁלָּנוּ," אָמְרוּ זֶה לָזֶה בְּעֶצֶב. "הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁנִּתְיַשֵּׁב."

אֲבָל אוֹלִיבֶר לֹא הָיָה עָצוּב. הוּא הִתְרַגֵּשׁ. הוּא עָיַף כְּבָר מֵחַיֵּי הַמַּסָּעוֹת. אֶת הַבַּיִת שֶׁאֵלָיו עָמְדוּ לָשׁוּב הוּא הִכִּיר רַק מִבִּקּוּרִים חֲטוּפִים; חֻפְשׁוֹת קְצָרוֹת שֶׁל שְׁבוּעַיִם לִפְנֵי תְּחִלָּתָם שֶׁל מַסָּעוֹת חֲדָשִׁים. עֶשֶׂר שָׁנִים בַּדְּרָכִים! לֹא הָיָה לוֹ זְמַן לְהִתְחַבֵּר עִם אַף אֶחָד, אוֹ לְהַרְגִּישׁ בַּבַּיִת בְּשׁוּם מָקוֹם. לֹא הָיָה זְמַן לָלֶכֶת לְבֵית סֵפֶר. אַף פַּעַם לֹא הָיָה לוֹ חֲדַר שֵׁנָה מִשֶּׁלּוֹ, רַק דַּרְגָּשׁ בַּאֲחוֹרֵי רֶכֶב הַתַּגְלִיּוֹת, וְכָל חֲפָצָיו נִטְמְנוּ בְּתוֹךְ אַרְגָּזִים וְקֻפְסְאוֹת אִחְסוּן בַּחֲלָלִים שֶׁמִּתַּחַת לַמּוֹשָׁבִים שֶׁל רֶכֶב הַתַּגְלִיּוֹת. הוּא חָשַׁב שֶׁיִּהְיֶה מְרַגֵּשׁ לָגוּר בְּבַיִת שָׁלֵם שֶׁכֻּלּוֹ שֶׁלָּהֶם, וּלְהִתְעוֹרֵר כָּל בֹּקֶר אֶל אוֹתוֹ הַנּוֹף. בְּמִפְרַץ מֵי-מְצוּלוֹת יִהְיוּ לוֹ חֲדַר שֵׁנָה מִשֶּׁלוֹ וְאַמְבַּטְיָה מִשֶּׁלּוֹ, וּבַשְּׁלִישׁ הַבָּא הוּא יַתְחִיל לִלְמֹד בְּבֵית הַסֵּפֶר בְּסֶנְט פּוֹרוֹקְס. (לָכֶם זֶה אוּלַי לֹא נִשְׁמָע לָהִיט, אֲבָל אוֹלִיבֶר מֵעוֹלָם לֹא לָמַד בְּבֵית סֵפֶר, אָז גַּם זֶה רִגֵּשׁ אוֹתוֹ.)

הוּא יָשַׁב בֵּין שְׁנֵי הוֹרָיו, וְאִמּוֹ תִּמְרְנָה אֶת רֶכֶב הַתַּגְלִיּוֹת בִּזְהִירוּת בַּכְּבִישִׁים הַמִּתְפַּתְּלִים. הוּא חִכָּה לָרֶגַע שֶׁבּוֹ מִפְרַץ מֵי-מְצוּלוֹת יִתְגַּלֶּה לְעֵינֵיהֶם.

"זֶה לֹא בַּיִת יָפֶה בִּמְיֻחָד," הִזְכִּירָה לוֹ אִמּוֹ. "הוּא דֵּי יָשָׁן וְחוֹרֵק, וּמָלֵא רוּחוֹת פְּרָצִים. הוּא זָקוּק לְהַרְבֵּה הַשְׁקָעָה, אֲבָל אַף פַּעַם לֹא מָצָאנוּ אֶת הַזְּמַן לְזֶה. וְגַם לֹא אֶת הַכֶּסֶף. מִגִּלּוּי אֲרָצוֹת לֹא מַרְוִיחִים הַרְבֵּה."

"בְּסֵדֶר," אָמַר אוֹלִיבֶר, אֲבָל זֶה לֹא פָּגַע בַּהִתְרַגְּשׁוּת שֶׁלּוֹ.

הֵם חָצוּ מָצוּק שֶׁל אֶבֶן שֶׁחָדַר אֶל תּוֹךְ הַיָּם, וּפִתְאוֹם הוּא הָיָה לִפְנֵיהֶם: הַמִּפְרָץ הַכָּחֹל מְנֻקָּד כֻּלּוֹ אִיִּים פְּרוּעִים וּתְלוּלֵי גָּדוֹת. הַבַּיִת נִצַּב בַּנְּקֻדָּה הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר מֵעַל הַחוֹף. הוּא הָיָה גָּדוֹל וְאָפֹר, וַחֲזָזִיּוֹת כְּתֻמּוֹת צָמְחוּ כַּחֲבַרְבּוּרוֹת עַל גַּגּוֹ.

"וָואוּ!" אָמַר אוֹלִיבֶר.

"וָואוּ!" אָמַר אַבָּא שֶׁלּוֹ.

"וָואוּ!" אָמְרָה אִמָּא שֶׁלּוֹ, וְעָצְרָה אֶת רֶכֶב הַתַּגְלִיּוֹת בִּקְצֵה פִּתּוּל בַּכְּבִישׁ הַתָּלוּל, וְרַק יָשְׁבָה שָׁם וּבָהֲתָה בְּתַדְהֵמָה גְּמוּרָה.

"וָואוּ!" אָמְרוּ שְׁלָשְׁתָּם שׁוּב, יַחַד. אוֹלִיבֶר שָׂמַח שֶׁהַהוֹרִים שֶׁלּוֹ נִשְׁמָעִים לֹא פָּחוֹת נִרְגָּשִׁים מִמֶּנּוּ. וְאָז הוּא הִבִּיט בָּהֶם, וְרָאָה שֶׁהֵם לֹא מִסְתַּכְּלִים עַל הַבַּיִת, אֶלָּא עַל כָּל הָאִיִּים הַזְּנוּחִים שֶׁבַּמִּפְרָץ.

"מֵאֵיפֹה הֵם צָצוּ?" שָׁאַל אַבָּא שֶׁלּוֹ. "אֲנִי לֹא זוֹכֵר אוֹתָם…"

אִמָּא רִשְׁרְשָׁה בַּמַּפָּה. "הֵם לֹא מְסֻמָּנִים פֹּה!" הִיא פָּלְטָה בְּהִתְרַגְּשׁוּת.

"תִּשְׁעָה… עֲשָׂרָה… חֲמִשָּׁה עָשָׂר…" מִלְמֵל אַבָּא. "אֵלֶּה וַדַּאי אִיִּים חֲדָשִׁים! בֶּטַח גַּעֲשִׁיִּים…"

"עוֹד לֹא מִפּוּ אוֹתָם!" אָמְרָה אִמָּא.

"עוֹד לֹא תִּעֲדוּ אוֹתָם!" אָמַר אַבָּא.

"עוֹד לֹא גִּלּוּ אוֹתָם!" לָחֲשׁוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד.

אוֹלִיבֶר נֶאֱנַח. הוּא כְּבָר הִכִּיר אֶת הַמַּצָּב הַזֶּה שֶׁל שְׁנֵיהֶם, כְּשֶׁהֵם שָׁמְעוּ עַל עִיר נֶעֱלֶמֶת אוֹ עַל חֶלְקַת קֶבֶר אֲסוּרָה. לְפָחוֹת הַפַּעַם, חָשַׁב לְעַצְמוֹ, הֵם יוּכְלוּ לְגַלּוֹת אֶת הָאִיִּים מֵהַבַּיִת. הוּא הִבִּיט בַּבַּיִת בְּאֹשֶׁר, בְּעוֹד אִמָּא, בְּלִי לְהַתִּיק אֶת מַבָּטָהּ מֵהָאִיִּים, הִתְנִיעָה אֶת רֶכֶב הַתַּגְלִיּוֹת וְהִדְהִירָה אוֹתוֹ בַּחֲרִיקוֹת גַּלְגַּלִּים בְּמוֹרַד הַכְּבִישׁ הַמְּזֻגְזָג אֶל הַחוֹף.

אוֹלִיבֶר הִתְחִיל מִיָּד בִּפְרִיקָה. בִּזְמַן שֶׁאִמּוֹ וְאָבִיו הוֹרִידוּ אֶת סִירַת הַגּוּמִי הַמִּתְנַפַּחַת מֵהַגַּגּוֹן שֶׁל רֶכֶב הַתַּגְלִיּוֹת, הוּא פָּתַח אֶת דֶּלֶת הַבַּיִת, וְסָחַב פְּנִימָה אַרְגָּזִים וְתִיקִים וּמִזְוָדוֹת. הוּא טִיֵּל בֵּין הַחֲדָרִים הַגְּדוֹלִים וְהַמְּהַדְהֲדִים שֶׁהוּא בְּקֹשִׁי הִכִּיר, וְהוֹרִיד אֶת הַסְּדִינִים הַמְּגִנִּים מִפְּנֵי אָבָק מֵהַכֻּרְסָאוֹת שֶׁהִמְתִּינוּ זְמַן רַב כָּל כָּךְ שֶׁמִּישֶׁהוּ יָשׁוּב וְיֵשֵׁב בָּהֶן. הוּא רָץ בְּמַעֲלֵה הַמַּדְרֵגוֹת אֶל חַדְרוֹ וְקָפַץ עַל הַמִּטָּה. הוּא הִתְאַהֵב בְּחַדְרוֹ מִיָּד, וְגַם בְּקֶרֶן אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁחָדְרָה אֵלָיו בַּאֲלַכְסוֹן וְצִיְּרָה פַּס זָהָב אָרֹךְ עַל הַטַּפֶּט. הוּא פָּתַח אֶת הַחַלּוֹן כְּדֵי לְהַכְנִיס פְּנִימָה אֲוִיר, וְאֶת רוּחַ הַיָּם, וְאֶת קְרִיאוֹת הַשְּׁחָפִים.

"אוֹלִיבֶר!" קָרְאוּ אֵלָיו אִמּוֹ וְאָבִיו מִקְּצֵה הַחוֹף. הֵם כְּבָר הִתְכּוֹנְנוּ לָצֵאת לַחְקֹר אֶת הָאִיִּים הַחֲדָשִׁים. הֵם עָמְדוּ בַּמַּיִם הָרְדוּדִים, וְנוֹפְפוּ לוֹ. הַסִּירָה הַמִּתְנַפַּחַת הִתְנַדְנְדָה בֵּין שְׁנֵיהֶם וְהַגַּלִּים נִשְׁבְּרוּ מִתַּחְתֶּיהָ. "אוֹלִיבֶר, בּוֹא אִתָּנוּ!"

"אֲנִי עָסוּק!" צָעַק אוֹלִיבֶר בַּחֲזָרָה. "לָמָּה שֶׁלֹּא תֵּלְכוּ לְהָצִיץ בִּלְעָדַי? אֲנִי אֶסְתַּדֵּר פֹּה בֵּינְתַיִם."

הוּא נֶאֱנַח. הוּא יָדַע שֶׁהוֹרָיו אוֹהֲבִים אוֹתוֹ. רַק שֶׁלִּפְעָמִים הָיָה נִדְמֶה לוֹ שֶׁהֵם אוֹהֲבִים יוֹתֵר לָצֵאת לְמַסָּעוֹת.

הַמָּנוֹעַ הַקָּטָן שֶׁל הַסִּירָה הַמִּתְנַפַּחַת הִשְׁמִיעַ זִמְזוּם-דַּבּוּר כּוֹעֵס שֶׁגָּבַר עַל קְרִיאוֹת הַשְּׁחָפִים, וְאִמָּא כִּוְּנָה אוֹתָהּ בֵּין הַגַּלִּים הַנִּשְׁבָּרִים. הִיא הִקִּיפָה אִי קָטָן סָמוּךְ אֶל הַחוֹף, וְאָז הִמְשִׁיכָה בְּשַׁאֲגַת מָנוֹעַ וְחָצְתָה אֶת הַמִּפְרָץ לְעֵבֶר הָאִיִּים הַגְּדוֹלִים יוֹתֵר.

אוֹלִיבֶר סָחַב אֶת הַמִּזְוָדָה שֶׁלּוֹ בְּמַעֲלֵה הַמַּדְרֵגוֹת וּפָתַח אוֹתָהּ. אֶחָד-אֶחָד הוּא סִדֵּר אֶת כָּל חֲפָצָיו הָאֲהוּבִים עַל הַמַּדָּפִים וְעַל אֶדֶן הַחַלּוֹן. אֶת הַסְּפָרִים שֶׁלּוֹ הוּא סִדֵּר עַל הַמַּדָּף לְיַד הַמִּטָּה. אֶת הַבְּגָדִים שֶׁלּוֹ הוּא תָּלָה בָּאָרוֹן. פַּס אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ טִיֵּל עַל פְּנֵי הַקִּיר. וּפִתְאוֹם אוֹלִיבֶר שָׂם לֵב שֶׁעָבַר זְמַן רַב מֵאָז שֶׁשָּׁמַע אֶת טִרְטוּר הַמָּנוֹעַ אוֹ אֶת הַקּוֹלוֹת שֶׁל הוֹרָיו.

הוּא נִגַּשׁ אֶל הַחַלּוֹן וְרָכַן הַחוּצָה. מִפְרַץ מֵי-מְצוּלוֹת הָיָה נָטוּשׁ, וְשֶׁמֶשׁ עַרְבִית צָבְעָה אֶת הַגַּלִּים בְּזָהָב. לֹא הָיָה זֵכֶר לְאִמָּא וּלְאַבָּא. גַּם הָאִיִּים נֶעֶלְמוּ. עִם הַגֵּאוּת הָעוֹלָה, סִירַת גּוּמִי מִתְנַפַּחַת בְּצֶבַע כָּתֹם צָפָה וְנִשְׁטְפָה אֶל הַחוֹף, לְבַדָּהּ.

שְׁתַּיִם

רֹב הָאֲנָשִׁים הָיוּ קְצָת נִבְהָלִים לְגַלּוֹת שֶׁהַהוֹרִים שֶׁלָּהֶם נֶעֶלְמוּ עִם חֲבוּרָה שְׁלֵמָה שֶׁל אִיִּים לֹא מֻכָּרִים. הֵם הָיוּ נוֹטִים אוּלַי לְהִתְקַשֵּׁר לַמִּשְׁטָרָה, אוֹ לְמִשְׁמַר הַחוֹפִים, אוֹ פָּשׁוּט לְהִתְרוֹצֵץ בְּמַעְגָּלִים בְּבֶהָלָה וְלִצְעֹק. לֹא אוֹלִיבֶר. הוּא הָיָה בֵּן לְמִשְׁפַּחַת קְרִיסְפּ, וְרוּחוֹ הָיְתָה עַזָּה. הוּא לֹא נִלְחַץ כְּשֶׁעַיִט חָטַף אֶת עֶגְלַת הַתִּינוֹקוֹת שֶׁלּוֹ בַּמַּסָּע אֶל הַמֶּסָה הַנִּשְׁכַּחַת. הוּא לֹא אִבֵּד אֶת הָעֶשְׁתּוֹנוֹת כְּשֶׁהוֹרָיו לָקְחוּ אוֹתוֹ לְמַסַּע הָאוֹפַנַּיִם הַלֹּא-מֻמְלָץ הַהוּא מִסָּבִיב לַלֹּעַ שֶׁל הַר אֵשׁ-בַּבֶּטֶן. ("אֲבָל אָמְרוּ לָנוּ שֶׁהוּא רָדוּם!" צָעַק אַבָּא, בְּעוֹד פְּצָצוֹת-לַבָּה נִתְּרוּ עַל קַסְדוֹת הָרְכִיבָה שֶׁלָּהֶם.) הוּא בְּקֹשִׁי הֵנִיד עַפְעַף כְּשֶׁדֹּב גָּנַב אֶת שַׂק הַשֵּׁנָה שֶׁלּוֹ עַל הַצֶּלַע הַצְּפוֹנִית שֶׁל הַר רֵיינִייֶר. גַּם עַכְשָׁו הוּא בְּקֹשִׁי הֵנִיד עַפְעַף: הוּא רַק יָרַד בַּמַּדְרֵגוֹת וְרָץ אֶל הַחוֹף, וְחִפֵּשׂ סְבִיבוֹ לְמִקְרֶה שֶׁהוֹרָיו עָלוּ לַחוֹף כְּשֶׁלֹּא הִסְתַּכֵּל.

אֲבָל הַחוֹף, בַּשֶּׁמֶשׁ הַחָרְפִּית שֶׁל אַחַר הַצָּהֳרַיִם, הָיָה אָרֹךְ וְרֵיק וּלְגַמְרֵי נְטוּל-הוֹרִים. סִירַת הַגּוּמִי הַכְּתֻמָּה הִתְחַכְּכָה בַּחוֹל סָמוּךְ לַחוֹף, וְהַגַּלִּים הַקְּטַנִּים פָּרְשׂוּ תַּחְתֶּיהָ קֶצֶף כְּמוֹ מַפִּיוֹת תַּחֲרָה מִתְמוֹסְסוֹת.

אוֹלִיבֶר מָשַׁךְ אֶת הַסִּירָה אֶל הַיַּבָּשָׁה וְהִתְלַבֵּט מָה לַעֲשׂוֹת. וְאָז הוּא הִבְחִין שֶׁאִי אֶחָד עוֹד נוֹתַר בַּמִּפְרָץ. זֶה הָיָה הָאִי הַקָּטָן וְהַנָּמוּךְ וַהֲכִי פָּחוֹת מַרְשִׁים מִכֻּלָּם, זֶה שֶׁאָבִיו וְאִמּוֹ הִתְעַלְּמוּ מִמֶּנּוּ וְכִוְּנוּ אֶת הֶגֶה הַמָּנוֹעַ לְעֵבֶר הָאִיִּים הַמַּרְשִׁימִים יוֹתֵר. אֲפִלּוּ מֵהַחוֹף, כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ עַל קַו הָאֹפֶק מְסַנְוֶרֶת אֶת עֵינָיו, רָאָה אוֹלִיבֶר שֶׁהֵם לֹא עַל הָאִי. אֲבָל אוּלַי יִמָּצֵא בּוֹ רֶמֶז כָּלְשֶׁהוּ לַמָּקוֹם שֶׁאֵלָיו הֵם נֶעֶלְמוּ…

הוּא רָץ בַּחֲזָרָה אֶל רֶכֶב-הַתַּגְלִיּוֹת וְאָרַז תַּרְמִיל מָלֵא דְּבָרִים שִׁמּוּשִׁיִּים. אַחַר כָּךְ הוּא נָעַל אֶת הַבַּיִת וְהִצְמִיד פֶּתֶק לְדֶלֶת הַכְּנִיסָה, שֶׁעָלָיו כָּתוּב:

תֵּכֶף אָשׁוּב

וְקִוָּה בְּכָל מְאוֹדוֹ שֶׁאָכֵן כָּךְ יִהְיֶה!

הוּא רָץ מַהֵר אֶל סִירַת הַגּוּמִי הַמַּמְתִּינָה, וְדָחַף אוֹתָהּ בַּחֲזָרָה אֶל הַיָּם. שְׁלוּפּ, שְׁלוּפּ רָחֲשׁוּ הַגַּלִּים שֶׁהִכּוּ בַּחַרְטוֹם הַפָּחוּס שֶׁל הַסִּירָה. אוֹלִיבֶר טִפֵּס בְּמַאֲמָץ עַל הַסִּפּוּן. הוּא לֹא יָכוֹל הָיָה לְהַפְעִיל אֶת הַמָּנוֹעַ, כִּי זְרוֹעוֹתָיו לֹא הָיוּ חֲזָקוֹת דַּיָּן כְּדֵי לִמְשֹׁךְ בַּחֶבֶל הַמַּתְנִיעַ. אֲבָל בְּקַרְקָעִית הַסִּירָה אֻחְסַן זוּג מְשׁוֹטִים, וְהוּא שָׁלַף אוֹתָם וְהִתְחִיל לַחְתֹּר. לֹא נִדְרַשׁ לוֹ זְמַן רַב לְהַגִּיעַ לָאִי, וְהוּא עָלָה עִם הַסִּירָה עַל הַחוֹף בַּצַּד הַמּוּגָן, הַפּוֹנֶה אֶל הַיַּבָּשָׁה.

הָאִי הָיָה קָטָן, מַמָּשׁ כְּפִי שֶׁנִּרְאָה מֵהַחוֹף. קְוֻצּוֹת שֶׁל עֵשֶׂב אֲפַרְפַּר נֶאֶנְחוּ חֲרִישִׁית כְּשֶׁרוּחַ הַיָּם נָשְׁבָה בָּהֶן. הָיוּ שָׁם פִּסּוֹת עֵץ שֶׁנִּסְחֲפוּ אֶל הַחוֹף, זֵרִים שֶׁל אַצּוֹת, וְכַמָּה מֶטְרִים שֶׁל חֶבֶל יָשָׁן טָבוּל בְּזֶפֶת. בְּרֹאשׁ תְּלוּלִית סְלָעִים שֶׁהָיְתָה הַנְּקֻדָּה הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר בָּאִי, הָיְתָה עֲרֵמַת זְרָדִים רְעוּעָה. וְזֶה הַכֹּל.

אוֹלִיבֶר נִזְקַק לְפָחוֹת מִדַּקָּה כְּדֵי לַחֲצוֹת אֶת הָאִי לְכָל רָחְבּוֹ אֶל הַחוֹף הָרָחוֹק, שָׁם עָמַד וְהִשְׁקִיף עַל הַיָּם. כָּל תִּקְווֹתָיו לִמְצֹא רְמָזִים נָמוֹגוּ כְּמוֹ הַקֶּצֶף שֶׁשָּׁצַף לְלֹא הֶרֶף סְבִיב נַעֲלָיו וְשָׁקַע בַּחֲזָרָה אֶל הַחוֹל הָרָטֹב.

"אִמָּא!" הוּא צָעַק. "אַבָּא!"

הַהֵדִים חָזְרוּ אֵלָיו מֵהַמְּצוּקִים הַמַּקִּיפִים אֶת הַמִּפְרָץ. הֵדִים, אֲבָל לֹא מַעֲנֶה.

"אִמָּא!" הוּא צָעַק חָזָק יוֹתֵר. "אַבָּא!"

"אוּף, סְתֹם כְּבָר תַּ'ג'וֹרָה שֶׁלְּךָ, מְעַצְבֵּן!" רָטַן קוֹל חוֹרְקָנִי מֵאֲחוֹרָיו. "מְנַסִּים לִישֹׁן פֹּה!"

זוּג עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת, קְטַנּוֹת כְּמוֹ חֲרוּזִים, נָעֲצוּ בְּאוֹלִיבֶר מַבָּט מֵעַל לְשׁוּלֵי עֲרֵמַת הַזְּרָדִים בַּשְּׁפִּיץ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָאִי. הָעֲרֵמָה הָיְתָה קֵן, וְהָעֵינַיִם הָיוּ שַׁיָּכוֹת לַצִּפּוֹר שֶׁבָּנְתָה אוֹתוֹ.

"אֲבָל צִפּוֹרִים לֹא יוֹדְעוֹת לְדַבֵּר!" מָחָה אוֹלִיבֶר.

"תֻּכִּים מְדַבְּרִים," אָמַר בַּעַל הַקֵּן.

"לֹא מַמָּשׁ, לֹא בֶּאֱמֶת," עָנָה אוֹלִיבֶר. "וְחוּץ מִזֶּה, אַתָּה לֹא תֻּכִּי."

"בְּהֶחְלֵט לֹא," נֶעֱלַב הַלֹּא-תֻּכִּי. הוּא נֶעֱמַד בְּקִנּוֹ וּפָרַשׂ אֶת כְּנָפָיו הָעֲנָקִיּוֹת, שֶׁצִּבְעָן לָבָן מְלֻכְלָךְ. "אֲנִי אַלְבַּטְרוֹס נוֹדֵד. דִיוֹמֶדֵיאָה אֶקְסוּלַנְז. אֲבָל אַתָּה יָכוֹל לִקְרֹא לִי אָדוֹן קַלְפֶּפֶּר. וְכָעֵת מוּטָב שֶׁתַּחְזֹר לַחוֹף, אַחֶרֶת גַּם אַתָּה תִּהְיֶה נוֹדֵד."

"מָה זֹאת אוֹמֶרֶת?" שָׁאַל אוֹלִיבֶר.

"נוּ נוּ," אָמַר הָאַלְבַּטְרוֹס. "כְּבָר לֹא מְלַמְּדִים יְלָדִים שׁוּם דָּבָר בְּיָמֵינוּ? לֹא כָּל הָאִיִּים נִשְׁאָרִים אֵיפֹה שֶׁשַּׂמְתָּ אוֹתָם. יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁזָּזִים. רֶגַע הֵם פֹּה, רֶגַע כְּבָר לֹא. הָאִי הַזֶּה הוּא אֶחָד מֵהֶם. לָכֵן בָּנִיתִי עָלָיו אֶת הַקֵּן שֶׁלִּי, כַּמּוּבָן. אֲנִי לֹא טִפֵּשׁ. לָמָּה לִי לְהִתְאַמֵּץ לְעוֹפֵף מִסָּבִיב לָעוֹלָם, כְּשֶׁאֲנִי יָכוֹל לָשֶׁבֶת פֹּה בַּקֵּן שֶׁלִּי וְלָתֵת לָאִי לִנְדֹּד בִּשְׁבִילִי?"

אוֹלִיבֶר הִבִּיט בָּאִי. בֵּין כַּפּוֹת רַגְלָיו הוּא רָאָה אֲבָנִים, חוֹל, בֹּץ, עֵשֶׂב דְּיוּנוֹת וְשִׁבְרֵי צְדָפִים. הָאִי לֹא נִרְאָה כְּאִלּוּ הוּא הוֹלֵךְ לְאָן שֶׁהוּא.

"אֵיךְ הֵם זָזִים?" הוּא שָׁאַל.

"לְמִי אִכְפַּת?" אָמַר אָדוֹן קַלְפֶּפֶּר, וּמָשַׁךְ בִּכְנָפָיו.

"לְאָן הֵם הוֹלְכִים?"

"מִי יוֹדֵעַ?" אָמַר אָדוֹן קַלְפֶּפֶּר. "אֲבָל כָּל הַשְּׁאָר כְּבָר הָלְכוּ, אָז גַּם זֶה לֹא יִשָּׁאֵר פֹּה עוֹד זְמַן רַב."

בְּעוֹדוֹ מְדַבֵּר, הָאִי רָעַד כֻּלּוֹ. אֲבָנִים קְטַנּוֹת הִתְגַּלְגְּלוּ וְקִרְקְשׁוּ, וְהֵחֵלּוּ לְהִדַּרְדֵּר לְעֵבֶר הַמַּיִם.

"קְפִיץ קְפוֹץ לַסִּירָה, וְצֵא לַדֶּרֶךְ!" אָמַר הָאַלְבַּטְרוֹס.

"לֹא!" אָמַר אוֹלִיבֶר. "לֹא אֵלֵךְ. אֲנִי נִשְׁאָר פֹּה. אֲנִי מֻכְרָח לְגַלּוֹת לְאָן הָלְכוּ הָאִיִּים. אִמָּא וְאַבָּא שֶׁלִּי הָיוּ עַל אֶחָד מֵהֶם, אַתָּה מֵבִין."

"הַזּוּג הָרוֹעֵשׁ הַהוּא?" אָמַר אָדוֹן קַלְפֶּפֶּר. "עֲשֵׂה כִּרְצוֹנְךָ, אֲבָל אִם תִּשְׁאַל לְדַעְתִּי, עָדִיף לְךָ בִּלְעֲדֵיהֶם."

אוֹלִיבֶר חָדַל לְהַקְשִׁיב לוֹ. הָאִי הִתְנוֹדֵד, וְכִמְעַט הִפִּיל אוֹתוֹ. הוּא כָּרַע עַל הַקַּרְקַע. הוּא נָעַץ אֶת אֶצְבְּעוֹת יָדָיו וְרַגְלָיו בַּחוֹל כְּמוֹ שָׁרָשִׁים, וְהֶחְזִיק חָזָק. הָאִי שָׁקַע קַלּוֹת. מַיִם לְבָנִים גָּעֲשׁוּ סְבִיב שׁוּלָיו. אַחַר כָּךְ הוּא הִסְתּוֹבֵב בְּאִטִּיּוּת, וּפָנָה לָצֵאת מִמִּפְרַץ מֵי-מְצוּלוֹת, מִתְקַדֵּם בְּעִקְבוֹת שְׁבִיל הַזָּהָב שֶׁצִּיְּרָה הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת עַל הַגַּלִּים.

בְּרֶגַע שֶׁהִסְתַּגֵּל אֶל הַתְּנוּעָה, רָץ אוֹלִיבֶר אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הִשְׁאִיר אֶת סִירַת הַגּוּמִי וּוִדֵּא שֶׁהִיא עֲדַיִן בְּמָקוֹם בָּטוּחַ מֵעַל קַו הַמַּיִם. הוּא הִבִּיט לְאָחוֹר, וְצָפָה בַּיַּבָּשָׁה הַמִּתְרַחֶקֶת בִּמְהִירוּת. לְרֶגַע קָט הִשְׁתַּקְּפָה הַשְּׁקִיעָה כִּרְסִיס בּוֹעֵר בְּחַלּוֹן חֲדַר הַשֵּׁנָה שֶׁלּוֹ, וְהוּא נִתְקַף עֶצֶב עַל שֶׁלֹּא יִישַׁן שָׁם הַלַּיְלָה. הוּא כִּמְעַט נִכְנַס שׁוּב לַסִּירָה וְחָתַר אֶל הַחוֹף. הוּא עֲדַיִן לֹא רָחוֹק מִדַּי, לֹא מַמָּשׁ, בֵּינְתַיִם… אֲבָל מָה הַטַּעַם לַחְזֹר הַבַּיְתָה בְּלִי אִמָּא וְאַבָּא? בִּלְעֲדֵיהֶם זֶה לֹא הַבַּיִת, זֶה סְתָם מִבְנֶה.

אָז הוּא הִפְנָה לוֹ אֶת הַגַּב, צָפָה בַּשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת לְתוֹךְ הַיָּם הַמַּעֲרָבִי, וְאָכַל כָּרִיךְ.

"מָה אַתָּה אוֹכֵל?" שָׁאַל אָדוֹן קַלְפֶּפֶּר.

"טוּנָה עִם מָיוֹנֶז," אָמַר אוֹלִיבֶר.

הָאַלְבַּטְרוֹס נָחַר בְּבוּז. "הַקִּשְׁקוּשִׁים הַמּוֹדֶרְנִיִּים שֶׁלָּכֶם." הוּא פָּרַשׂ אֶת כְּנָפָיו וְהִמְרִיא בְּאוֹר הַדִּמְדּוּמִים מֵעַל הָאוֹקְיָנוֹס, צוֹלֵל מִדֵּי פַּעַם לַחְטֹף דָּג מֵהַגַּלִּים.

אוֹלִיבֶר יָשַׁב וְהִשְׁקִיף עַל הַיָּם הָרֵיק, בְּתִקְוָה לִרְאוֹת סִימָן לִשְׁאַר הָאִיִּים. הוּא הִשְׁקִיף עַד שֶׁנִּהְיָה חָשׁוּךְ מִכְּדֵי לִרְאוֹת, וְאָז הִתְכַּרְבֵּל לוֹ בְּגֻמְחָה שֶׁל עֵשֶׂב בֵּין הַסְּלָעִים, הִנִּיחַ אֶת הַתַּרְמִיל בְּתוֹר כָּרִית מִתַּחַת לְרֹאשׁוֹ, וְנִרְדַּם.

כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הִמְשִׁיךְ הָאִי לְהִתְקַדֵּם. אוֹלִיבֶר יָשַׁן שְׁנַת יְשָׁרִים, מִתְעַרְסֵל בַּתְּנוּעָה הַקְּבוּעָה שֶׁל הָאִי וְנִרְגָּע בְּרַחַשׁ הַגַּלִּים עַל הַחוֹף, שֶׁנִּשְׁמַע כְּמוֹ נְחִירוֹת שְׁקֵטוֹת. וְאָז, מִתּוֹךְ חֲלוֹמוֹתָיו, שָׁמַע רַעַשׁ אַחֵר.

"אוּפְּס." וְאָז, "אָיָה!"

אוֹלִיבֶר הִתְעוֹרֵר בְּזִנּוּק. צֶבַע הַשָּׁמַיִם הָיָה אָפֹר חִוֵּר בְּיוֹתֵר, וְכוֹכָבִים אַחֲרוֹנִים עוֹד דָּעֲכוּ בָּהֶם. רוּחַ מַעֲרָבִית רָחֲשָׁה בָּעֲשָׂבִים.

"אוּף!" אָמַר מִישֶׁהוּ בְּקִרְבַת מָקוֹם.

זֶה לֹא הָיָה אָדוֹן קַלְפֶּפֶּר. הָאַלְבַּטְרוֹס עֲדַיִן יָשַׁן בְּשַׁלְוָה בְּתוֹךְ הַקֵּן הַפָּרוּעַ שֶׁלּוֹ, כְּשֶׁרֹאשׁוֹ תָּחוּב מִתַּחַת לַכָּנָף.

"אִמָּא?" אָמַר אוֹלִיבֶר בְּתִקְוָה. "אַבָּא?"

הוּא טִפֵּס מֵעַל הַסְּלָעִים אֶל הַחוֹף. עַל שְׂפַת הַמַּיִם יָשְׁבָה בַּת יָם, וְשִׁפְשְׁפָה אֶת אַפָּהּ.

"מִי שָׂם פֹּה אֶת הָאִי הַזֶּה?" הִיא שָׁאֲלָה.

"לֹא אֲנִי," אָמַר אוֹלִיבֶר. הוּא מֵעוֹלָם לֹא רָאָה בַּת יָם קֹדֶם. לְמַעַן הָאֱמֶת, הוּא חָשַׁב שֶׁהֵן קַיָּמוֹת רַק בָּאַגָּדוֹת. מִצַּד שֵׁנִי, עַד אֶתְמוֹל הוּא מֵעוֹלָם לֹא רָאָה אִי שֶׁזָּז מִמְּקוֹמוֹ, אוֹ  דִיוֹמֶדֵיאָה אֶקְסוּלַנְז מְדַבֵּר, אָז הוּא הָיָה פָּחוֹת מֻפְתָּע מִשֶּׁאֶפְשָׁר לְצַפּוֹת. בַּת הַיָּם נִרְאֲתָה בְּעֶרֶךְ בַּת גִּילוֹ, וְהָיְתָה לָהּ הַתְחָלָה שֶׁל פָּנָס בָּעַיִן.

"שָׂחִיתִי לִי כָּכָה לְתֻמִּי," הִיא אָמְרָה, "וּפִתְאוֹם צָץ פֹּה אִי בַּדֶּרֶךְ. זֹאת מַמָּשׁ סַכָּנַת קַשְׂקַשִּׂים. פֶּלֶא שֶׁלֹּא אִבַּדְתִּי אֶת הַהַכָּרָה."

"רָאִית בַּסְּבִיבָה אִיִּים אֲחֵרִים?" שָׁאַל אוֹלִיבֶר. "אִמָּא וְאַבָּא שֶׁלִּי נִמְצָאִים עַל אַחַד הָאִיִּים. אֲנִי מְחַפֵּשׂ אוֹתָם."

"מִצְטַעֶרֶת," אָמְרָה בַּת הַיָּם. "אֲפִלּוּ אֶת הָאִי הַזֶּה לֹא רָאִיתִי. הָרְאִיָּה שֶׁלִּי לֹא מַשֶּׁהוּ. אֲנִי בְּקֹשִׁי רוֹאָה אוֹתְךָ. אוּלַי תִּתְקָרֵב קְצָת? אַתָּה מְאוֹד מְטֻשְׁטָשׁ."

אוֹלִיבֶר הִתְקָרֵב. בַּת הַיָּם צִמְצְמָה לְעֶבְרוֹ אֶת עֵינֶיהָ הַכְּחֻלּוֹת וְהַחוֹלְמָנִיּוֹת.

"טוֹב," הִיא אָמְרָה. "אֵיזֶה מַרְאֶה מְשֻׁנֶּה יֵשׁ לְךָ."

אוֹלִיבֶר חָשַׁב שֶׁקְצָת מַּצְחִיק שֶׁתְּדַבֵּר כָּכָה דַּוְקָא מִישֶׁהִי שֶׁחֲצִי מֵהַגּוּף שֶׁלָּהּ הוּא דָּג, אֲבָל הוּא הָיָה יֶלֶד מְנֻמָּס, אָז הוּא לֹא הִתְוַכֵּחַ. בִּמְקוֹם זֶה הוּא אָמַר, "קוֹרְאִים לִי אוֹלִיבֶר."

"וְלִי קוֹרְאִים אִירִיס," אָמְרָה בַּת הַיָּם. "אַתָּה מַכִּיר בְּמִקְרֶה מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא מִפְרַץ הַתַּצְפִּית? אָמְרוּ לִי שֶׁיֵּשׁ שָׁם אוֹפְּטִיקַאי חוֹף. בְּדִיּוּק הָיִיתִי בַּדֶּרֶךְ לְשָׁם כְּשֶׁהָאִי הַמְּטֻפָּשׁ שֶׁלְּךָ נִתְקַע פֹּה."

זֹאת לֹא הָיְתָה הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁקֹּצֶר הָרְאִיָּה שֶׁל אִירִיס סִבֵּךְ אוֹתָהּ בְּצָרוֹת. מֵעֵבֶר לַקְּשָׁיִים הַמּוּבָנִים, זֶה גָּרַם לִשְׁאַר בְּנוֹת הַיָּם לִצְחֹק עָלֶיהָ. טוֹב, זֶה הָיָה אַחַד הַדְּבָרִים שֶׁבִּגְלָלוֹ צָחֲקוּ עָלֶיהָ. כָּל אַחְיוֹתֶיהָ וְדוֹדָנִיּוֹתֶיהָ הָיוּ יְצוּרִים יְפֵהפִיִּים שֶׁרְאִיָּתָם צְלוּלָה כִּצְלִילֵי זִמְרָתָן, וְהֵן אָהֲבוּ לָשֶׁבֶת עַל סְלָעִים וּלְהַחְזִיק מַסְרֵק בְּיָד אַחַת וּרְאִי בַּיָּד הַשְּׁנִיָּה, וּלְזַמֵּר שִׁירִים מְצַמְרְרִים לַמַּלָּחִים הַחוֹלְפִים. אוּלַי כִּי בְּנֵי הַיָּם הַזְּכָרִים הָיוּ כֻּלָּם טִיפּוּסִים מַשְׁמִימִים לְמַדַּי, שֶׁלֹּא נֶהֱנוּ בִּמְיֻחָד בְּחֶבְרָתָן שֶׁל בְּנוֹת הַיָּם, וְהֶעֱדִיפוּ לְהִתְבַּטֵּל כָּל הַיּוֹם בַּמְּעָרוֹת הַתַּת יַמִּיּוֹת שֶׁלָּהֶם, לִקְרֹא עִתּוֹנִים וּלְשׂוֹחֵחַ עַל תּוֹצְאוֹת מִשְׂחַק הַכַּדּוּר-סְנַפִּיר הָאַחֲרוֹן. בְּכָל מִקְרֶה, בְּנוֹת הַיָּם אָהֲבוּ לְדַמְיֵן שֶׁכָּל הַמַּלָּחִים הָאֵלֶּה חוֹזְרִים הַבַּיְתָה וּמְסַפְּרִים לְכֻלָּם עַל בְּנוֹת הַיָּם הַמַּקְסִימוֹת וְעַל זִמְרָתָן הַמְּכַשֶּׁפֶת, שֶׁתִּרְדֹּף אוֹתָם עַד יוֹם מוֹתָם.

אִירִיס לֹא הָיְתָה כָּזֹאת בִּכְלָל. הִיא הָיְתָה דֵּי שְׁמַנְמַנָּה, וְהִיא אַף פַּעַם לֹא זָכְרָה אֵיפֹה הִנִּיחָה אֶת הַמַּסְרֵק וְאֶת הָרְאִי שֶׁלָּהּ. הִיא לֹא הֵבִינָה מָה הַטַּעַם לָשֶׁבֶת כָּל הַיּוֹם עַל הַסְּלָעִים וּלְיַלֵּל. פַּעַם אַחַת הִיא נִסְּתָה לְזַמֵּר לְדַיָּג חָתִיךְ שֶׁחָלַף עַל פָּנֶיהָ בְּסִירָתוֹ, אֲבָל כְּשֶׁהוּא הִתְקָרֵב הִתְבָּרֵר שֶׁזֶּה לֹא דַּיָּג חָתִיךְ וְלֹא סִירָה, אֶלָּא סְתָם נִיבְתָן שֶׁעָבַר שָׁם.

"סְלִיחָה," הִיא אָמְרָה לוֹ. "מֵרָחוֹק נִרְאֵיתָ מַמָּשׁ כְּמוֹ סִירָה קְטַנָּה חוּמָה עִם אִישׁ בְּתוֹכָהּ."

"הְמְמְ," אָמַר הַנִּיבְתָן. "אַתְּ זְקוּקָה לִבְדִיקַת עֵינַיִם, יַקִּירָתִי." וְהוּא סִפֵּר לָהּ עַל אוֹפְּטִיקַאי הַחוֹף שֶׁבְּמִפְרַץ הַתַּצְפִּית.

גַּם אוֹלִיבֶר שָׁמַע פַּעַם עַל אוֹפְּטִיקַאי הַחוֹף הַהוּא. הוּא נִזְכַּר אֵיךְ אִמָּא וְאַבָּא שֶׁלּוֹ שׂוֹחֲחוּ עַל הַזָּקֵן הַמְּטֻרְלָל שֶׁכָּל יוֹם מְגַלְגֵּל מְרִיצָה מְלֵאָה תַּרְשִׁימִים, כְּלֵי בְּדִיקָה וּמִשְׁקָפַיִם בְּמוֹרַד הַשְּׁבִיל אֶל הַמִּפְרָץ, וְיוֹשֵׁב שָׁם עַל הַחוֹל וּמַמְתִּין לִבְנוֹת הַיָּם. הֵם צָחֲקוּ וְהֵנִידוּ בְּרָאשֵׁיהֶם, כִּי הֵם לֹא הֶאֱמִינוּ בִּבְנוֹת יָם. אוֹלִיבֶר הִבִּיט טוֹב טוֹב בְּאִירִיס, וְהֶחְלִיט שֶׁהוּא לֹא מְסֻגָּל לֹא לְהַאֲמִין בָּהּ.

"מִפְרַץ הַתַּצְפִּית הוּא לֹא רָחוֹק מִמִּפְרַץ מֵי-מְצוּלוֹת," הוּא אָמַר לָהּ. "אֲבָל שְׁנֵיהֶם בֶּטַח רְחוֹקִים מֵאִתָּנוּ קִילוֹמֶטְרִים רַבִּים עַכְשָׁו. אַתְּ מְבִינָה, הָאִי הַזֶּה נִמְצָא בִּתְנוּעָה, הוּא נָע כָּל הַלַּיְלָה."

"בָּרוּר," אָמְרָה אִירִיס. "זֶה אֶחָד מֵהָאִיִּים הַנּוֹדְדִים."

"הַמָּה?"

"הָאִיִּים הַנּוֹדְדִים. הָאֱמֶת שֶׁהֵם בִּכְלָל לֹא אִיִּים. הֵם יְצוּרִים חַיִּים, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם עֲשׂוּיִים מֵאֶבֶן. הֵם מְשׁוֹטְטִים בְּרַחֲבֵי הָאוֹקְיָנוֹסִים, וְתָמִיד מִתְבַּלְבְּלִים וְחוֹשְׁבִים שֶׁהֵם אִיִּים רְגִילִים, אֲבָל בְּעֶצֶם הֵם דּוֹמִים יוֹתֵר לַעֲנָקֵי-אֶבֶן עֲצוּמֵי מְמַדִּים."

"אָה," אָמַר אוֹלִיבֶר. "טוֹב. אָז לְאָן הוּא הוֹלֵךְ?"

"מֵאַיִן לִי לָדַעַת?" שָׁאֲלָה אִירִיס. "אֵיזֶה דְּבָרִים מְשֻׁנִּים אַתָּה שׁוֹאֵל. אֲנִי מַנִּיחָה שֶׁהוּא סְתָם נוֹדֵד לוֹ, וְאוֹסֵף דְּבָרִים. זֶה מָה שֶׁהָאִיִּים הַנּוֹדְדִים עוֹשִׂים. אֲבָל אִם אַתָּה רוֹצֶה לָדַעַת, אַתָּה יָכוֹל לִשְׁאֹל אוֹתוֹ."

אוֹלִיבֶר הִבִּיט סְבִיבוֹ בְּתִמָּהוֹן. אֵיךְ אֶפְשָׁר לִשְׁאֹל סְלָעִים וַאֲבָנִים וַעֲשָׂבִים לְאָן הֵם הוֹלְכִים? זֹאת אוֹמֶרֶת, לִשְׁאֹל זֹאת לֹא הַבְּעָיָה, אֲבָל אֵיךְ אֶפְשָׁר לְצַפּוֹת מֵהֶם לִתְשׁוּבָה?

"טוֹב נוּ, אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת זֶה," אָמְרָה אִירִיס בַּעֲיֵפוּת. הִיא הִכְּתָה בְּכָל כֹּחָהּ בַּסֶּלַע הַקָּרוֹב. "הָלוֹ!" צָעֲקָה.

תְּנוּעַת הָאִי הִשְׁתַּנְּתָה. הוּא הֵאֵט, וְהִסְתּוֹבֵב מִצַּד לְצַד. אָדוֹן קַלְפֶּפֶּר הִתְעוֹרֵר בִּצְוָחָה וְדָרַשׁ לָדַעַת מָה קוֹרֶה.

לְאַט לְאַט הִתְרוֹמֵם הָאִי מִתּוֹךְ הַמַּיִם. רַחַשׁ זְרִימָה וּבִעְבּוּעַ נִשְׁמְעוּ כְּשֶׁהַמַּיִם גָּלְשׁוּ מִצִּדָּיו. הוּא הִתְרוֹמֵם לַגֹּבַהּ מִצּוּק, וְהִשְׁאִיר אֶת הַגַּלִּים הַרְחֵק מִתַּחְתָּיו. אוֹלִיבֶר נִגַּשׁ אֶל קְצֵה הָאִי, נִתְלָה מֵעֵבֶר לוֹ וְהִבִּיט.

הוּא רָאָה שֶׁהָאִי הוּא בְּעֶצֶם רַק קָצֵהוּ שֶׁל רֹאשׁ אֶבֶן אַדִּיר מְמַדִּים. הָעֵשֶׂב הָיָה הַשֵּׂעָר שֶׁלּוֹ.

מַיִם זָרְמוּ בְּמוֹרַד פָּנָיו; צְדָפוֹת נִקְּדוּ אֶת לְחָיָיו; אַצּוֹת יָם וְשַׂקִּיּוֹת נַיְלוֹן יְשָׁנוֹת הָיוּ סְבוּכוֹת בְּגַבּוֹתָיו. שְׁתֵּי עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת הֵצִיצוּ מַעְלָה בְּאוֹלִיבֶר.

[button color="orange" size="big" link="http://utz.co.il/%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A8/oliver/" target="blank" ]לרכישה הישר מההוצאה[/button]