העידן הפוסט אנושי, בעריכתם של יוחאי עתריה ועמיחי שלו, מציב את עתידו של המין האנושי על שולחן המחקר ומביא 24 מאמרים מטובי הכותבים כדי לבחון את הנושא מזוויות שונות ומרתקות
ז'אנר המדע הבדיוני, ובייחוד המדע הבדיוני הקשה, ניסה תמיד להרחיק ראות, להעמיק ראות, או שניהם גם יחד. לכן, אין זה מפתיע שהדיון הספרותי בנוגע לאנושות ולפוסט אנושיות מתנהל בו כבר עשרות שנים. במובנים מסוימים, הנושא נמצא כל כך הרבה זמן על "שולחן הניסויים" במעבדה שהיא ז'אנר המד"ב, שהוא די מיצה את עצמו (לדעתי האישית).
אף על פי כן, בשנים האחרונות גובר העיסוק במושגים "בתר-אנושי", "פוסט-אנושי", "טרנס-אנושי" וכיוצא באלה. חוקרים ומוסדות אקדמיים ותרבותיים משתמשים במושגים אלו ובדומיהם בכל סוגי השיח הנוגעים לחברה האנושית – כל גוף ידע בהתאם לקטגוריה שהוא מייצג ובהתאם לנקודת ההשקפה שלו. אבל למרות העיסוק ההולך וגובר בנושאים אלה, כשבאים ומנסים לומר משהו בעל משקל בנושא, נראה שעדיין קשה למצוא אפילו בסיס עליו אפשר להישען. הכול עולה ונופל על הגדרות הבסיס, ממענה לשאלה מהו בעצם אנושי ועד לשאלה מהו "פוסט-אנושי". רק לאחר מכן אפשר להגדיר את גבולות הגזרה ולשאול מה רלוונטי ומה לא.
העידן הפוסט אנושי
24 הכותבים בספר, "העידן הפוסט אנושי", מנסים להבין כל אחד מנקודת המבט שלו, מהי פוסט אנושיות. מכאן נובעת גם חשיבותה של אסופת המאמרים החדשה הזו – היא מנסה להבין את הנושא מכמה זוויות, ומשאירה כמה מהשאלות העולות בה לא פתורות. האם יש לנו הכלים לומר דבר מה בעל משמעות על נושא שמעצם הגדרתו חורג מגבולותינו אנו? האם הפוסט אנושיות דבר מה שאולי צופן לנו העתיד, או שמא עידן זה כבר החל ומי שיודע על מה להסתכל, יכול כבר לראות את ניצניו?
חשוב לא פחות, זוהי אסופה ישראלית ביסודה, וכך מציגה את הזווית של מיטב המוחות שעוסקים בנושא, בצד הזה של העולם. אסופה כזאת לא נראתה מאז "עם שתי הרגליים עמוק בעננים", שעסקה בז'אנר הפנטסיה ויצאה ב-2010 בהוצאת גרף. אמנם אני משוחד, אבל זה חשוב וטוב שגם קולות מסוג זה יזכו לבמה ויעזרו בקידום השיח.
מגב הכריכה
מרשתות מחשב אינטליגנטיות ועד לזומבים חסרי מוח, מגלמים בשר ודם ועד לתבונה מלאכותית, מפחד מוות ועד חיי נצח: גבולותיו של העולם הפוסט-אנושי הולכים ומתרחבים כל העת, משתרעים הרחק מעבר לערבות הקרח בהן נדדה המפלצת של פרנקנשטיין, אל עמק המוזרות ומעבר לו. אף שהמונח "פוסט-אנושי" חדר למחזור הדם של השיח התרבותי והאקדמי בשנים האחרונות, הניסיון לעמוד על מקורו, משמעותו והשפעותיו מניב תוצאות מרתקות.
לרעיון הפוסט-אנושיות יש היסטוריה ארוכה ועתיד מורכב, הרבה מעבר לשילוב של אדם-מכונה, או להפיכת בני האדם לגיבורי-על. לא ניתן להגדיר את האדם הפוסט-אנושי רק במונחי העל-אדם נוסח ניטשה, והאדם הפוסט-אנושי הוא לא רק תוצאה של התפתחות טכנולוגית; האדם הפוסט-אנושי הוא אנחנו.
בספר זה מבקשים כותבות וכותבים מתחומי האקדמיה, התרבות והספרות לענות על השאלות הללו, אם באמצעות סרטי מדע בדיוני, פסיכדליה, התפתחויות רלוונטיות בתחומי המדעים, חוויות שבי מצמררות, הטבח השיטתי בבעלי חיים ועוד. כל אחד ואחת מהם שואל שאלת יסוד דומה – מהי פוסט-אנושיות והאם היא כבר חלק מהתרבות שלנו? כל אחד ואחת מהם מציע תשובה מעוררת השתאות. התוצאה היא ספקטקל רבגוני שפוש עולם ומלואו, וער סדקים באקסיומות ובתפיסות קיימות מחד, ומאידך משרטט מגמות ותרחישים מופלאים ומצמררים, שחלקם כבר מתרחשים לנגד עינינו.
העידן הפוסט אנושי – בין פנטזיה לחיי נצח לבהלה קיומית
בעריכת: יוחאי עתריה ועמיחי שלו
הוצאת פרדס (2016)
377 עמודים
Save