ספיידרמן: השיבה הביתה – ביקורת סרט

אם נשווה את "ספיידרמן: השיבה הביתה" לקודמיו, ניתן להגיד שהוא מתעלה עליהם במספר רמות.

בשיעור הראשון של לימודי הקולנוע, המרצה פנתה אלינו ואמרה כי מעתה ואילך לא נוכל ליהנות יותר מסרטים. הלימודים שכללו ניתוחי סצנות, זיהוי מניפולציות שונות על הקהל וזוויות מצלמה, אכן הוציאו הרבה מהכיף של צפייה בסרטים. עד היום, אני לא חושב שאני מסוגל לראות סרט מבלי לנתח כל מיזנסצינה, עימוד בפריים, או שימוש בפסקול. לכן כשאני הולך לראות סרט כמו ספיידרמן, שעוד היה גיבור ילדותי בשנות ה-80 העליזות, כאשר הוא, איש הקרח ופיירסטאר שודרו בערוץ הירדני וששמרתי על החברות שלי עם ניר ביסודי רק בגלל שחיכיתי לפורים בגלל התחפושת המושקעת שלו (כן, אני יכול להתוודות על זה עכשיו), אני נמצא במלכוד. מעבר לכך, צפייה בסרט של מארוול אינה רק צפייה בסרט בודד, כי אם בסדרה ארוכה של סרטים, שנמצאת כעת בשלב השלישי שלה. כמו כן, סרטי MARVEL נמצאים כעת בתחרות עם DC, שהביאו את הסנוקרת של "אשת חיל", לאחר אינספור ניסיונות זוועתיים. האם יש עוד משהו על הראש? אה, כן, זה האתחול השלישי של סדרת הסרטים (לא כולל הסרט המופרך משנות ה-80) מאז סרטי סאם ריימי בכיכובו של טובי מאגוויר. בקיצור, הסרט הזה מגיע בתקופה מעניינת ויש לו הרבה מה להוכיח.

לא עוד סיפור מקורות

הכותבים של מארוול לקחו החלטה אמיצה. למרות שמדובר ב"אתחול" נוסף של הפרנצ'ייז, "השיבה הביתה" הוא לא סרט המקורות של ספיידרמן כמו שראינו בפעמיים הקודמות. ספיידרמן (כפי שראינו ב"מלחמת האזרחים"), הוא כבר בעל כוחות ויודע להשתמש בכמה מהם, כך שנחסך מאתנו שליש ראשון וידוע של "ספיידרמן המגלה את כוחותיו", ולכן ניתן ישר לקפוץ לאקשן. כמו כן, נראה שהכותבים הבינו שהבעיה בסרטי ספיידרמן המופלא הייתה באופן הרציני מדי שאליו לקחו את הסדרה. לכן לקחו צעד אחד אחורנית, ובמקום להתמקד בסיפור חייו העצוב של פיטר פארקר ובאחריות שעל כתפיו, בחרו להזכיר כמה כיף היה ספיידרמן, ושבסך הכול מדובר בבחור בן 15 שמקבל כוחות-על ומנסה לראות מה הוא מסוגל לעשות. כתוצאה מכך, הסרט משלב את כל מה שאי פעם היה טוב בספיידרמן, בשילוב עם העלילה של הסרט השני של סאם ריימי ובדיחות ממים מהאינטרנט.

עלילת הסרט

הפעם, לאחר שהוכיח את עצמו בקרב נגד קפטן אמריקה, ספיידרמן נאלץ להילחם ב"וולצ'ר" (הנשר – The Volture), קבלן שיפוצים עם בעיית סמכות, שמשתמש בטכנולוגיה חייזרית כדי לבנות כלי נשק. ספיידרמן, בניגוד לדרישתו של טוני סטארק, יוצא להילחם בסוחר הנשק ומגלה מזימה זדונית שעלולה להוביל אותו למקומות שאליהם הוא לא רוצה להגיע. במסעו לחשיפת האמת, פיטר פארקר ייעזר בנד, בחור אסיאתי שמנמן הלומד אתו בכתה (ומעריץ מושבע של "מלחמת הכוכבים") ובקרן, ה"ג'ארוויס" של חליפת העכביש שלו (בקולה הערב של ג'ניפר קונלי). העלילה גם מתרחקת כמה שיותר מההיסטוריה המוכרת של פיטר פארקר, ומביאה אותו לימי בית הספר, ללא מרי ג'יין ווטסון וגוון סטייסי. בחירה זו מאפשרת לדמות להתפתח באופן עצמאי לחלוטין, הרחק מהסרטים הקודמים, ומתבררת כנבונה ביותר.

ספיידרמן VS ספיידרמן

אם נשווה את הסרט לקודמיו, ניתן להגיד שהוא מתעלה עליהם במספר רמות. הוא שם מאחור לגמרי את הסרטים האחרונים (מצטער, גרפילד) ונותן פייט רציני לסרטיו של סאם ריימי. זהו סרט אקשן קומי שלא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות ומכוון למכנה המשותף הרחב ביותר. כמו כן, יש לציין לטובה את השחקנים: טום הולנד מגלם מצוין את ספיידרמן ומחזיק את הסרט על כתפיו הצנומות. מייקל קיטון גונב את ההצגה (כמו תמיד) בתפקיד הוולצ'ר ומעורר געגועים לתקופה שבה באטמן היה באטמן. מריסה טומיי החמודה מפציעה למספר סצנות קצרות כדודה מיי, שהפכה מסבתא חביבה לאיטלקיה לוהטת שמסובבת את ראשם של כל נותני השירות בברוקלין.

לסיכום, זהו סרט קיץ קליל, כיפי ומומלץ. כמו "שומרי הגלקסיה", הוא מרפרף קלות על העולם הגדול של "הנוקמים", אבל עדיין לא בדיוק נוגע. רוברט דאוני ג'וניור מפציע למספר סצנות בתפקיד טוני סטארק, אבל התפקיד שלו קטן מאוד ומסתכם בלא יותר מחמש עד עשר דקות בסרט של שעתיים וקצת. לכן אין מה לצפות לסרט של "איירון מן", זהו סרט של ספיידרמן המשלב אותו לראשונה בעולם של "הנוקמים". ועוד דבר אחד קטן, אין צורך להישאר לסטינגר בסוף הכותרות. מי שהתאכזב מהסטינגר אצל דדפול, יעשה טוב אם יוותר מראש על זה.

האתר הרשמי של ספיידרמן: השיבה הביתה

ספיידרמן: השיבה הביתה (2017)

אורך הסרט: 133 דקות