ריאיון עם הסופרת דנה פינס

ריאיון עם דנה פינס לקראת יציאת "המחברת האבודה", הספר השני בסדרת "קללת המלאכים"

ציפור קטנה לחשה לנו שספרה השני של דנה פינס (והספר השני בסדרת "קללת המלאכים") עומד לצאת. אז ניצלתי את ההזדמנות להזמין את המחברת לריאיון קצר על מלאכים, מחברות אבודות וכל מה שביניהם. אם גם אתם רוצים לדעת מתי הספר יצא – התשובה ממתינה לכם בריאיון.

היי דנה, איזה כיף לארח אותך שוב בספרייה הפנטסטית.

תודה שהזמנתם אותי.

טוב, לא הזמנו אותך סתם. קדימה, ספרי מה מצפה לנו ב"המחברת האבודה"!

בלי ספויילרים? זה יהיה יותר קשה מלכתוב את הספר עצמו! סתם, הנה ניסיון: כפי שקוראיי יודעים, סופו של "קולו של איש חי מת" פתוח ומאוד מפתיע, אבל הספר השני עומד מאוד לפצות על כך. הקוראים עומדים לגלות הרבה תשובות לתעלומות מן הספר הראשון. כמו למשל: מי הפך את אדמת האקדמיה לאמנות לאדמת דם, מהם המלאכים, ומה חלקם האמתי בסיפור. מעבר לכך, עובדות חדשות יגרמו לעבר להיכתב מחדש. שאלות כגון מיהו המספר ומהו הנרטיב המנצח יעסיקו את החבורה, והם יגלו שלפעמים תשובות יכולות להיות בעיקר בסיס לשאלות נוספות. בקיצור, כל מה שחשבתם שאתם יודעים על "קללת המלאכים" עומד להשתנות.

החבורה מגלה שהיו מלאכים בעבר הרחוק ומה טבעם. מעצם כך, החבורה מגלה את הסכנה האמתית שעמדה בפניהם לאורך כל הדרך, ושאם רק היו מביטים היטב (כן, גם הקוראים ימצאו רמזים בקריאה נוספת!) היו רואים את התמונה הגדולה. אם עד כה למדנו על מה שהתרחש לפני 100 שנה, כיצד האקדמיה קוללה ומה היה צריך לעשות כדי להתיר את קללת בני השבט, "המחברת האבודה" תעניק לקוראים ולקוראות מבט אל אירועים שהתרחשו לפני 300 שנה, ואפילו (זהירות, חצי ספויילר) לפני 3,000 שנה.

מתי ואיך נולד הרעיון ל"קללת המלאכים"?

הרעיון ל"קללת המלאכים" נולד מתוך חלום. כמו נתנאלה, גם אני חולמת חלומות (רק לא באותה הדרך, למזלי). בדרך כלל זה מתבטא בשינה לא איכותית. באותה הפעם, זה התבטא ברעיון לספר. חלמתי חלום מאוד משונה ולא בדיוק מוחשי, אך מה שכן זכרתי, הוא ששמעתי קול שלוחש, "מלאכים". קמתי כאשר ידעתי שאני עומדת לכתוב את הספר הזה ויהי מה. כשהתיישבתי, לא אחזתי בהרבה, רק בתחושה מאוד ברורה, משהו שאני רוצה להעביר לכדי מילים. ואז הגיעו המילים, ואיתן כל העלילה.

כמה זמן לקח לך לעבוד על הספר החדש?

על הספר החדש עבדתי במשך שנתיים. ערכתי מחקרים כדי להיות מדויקת ככל הניתן לגבי המידע ההיסטורי, הספרותי והמדעי בו אני משתמשת. תוויתי אותו באופן כזה שהגבול בין המציאות לדמיון מטשטש.

כמובן שמעבר לכך ישבתי ופתרתי את התעלומה בעצמי לפני שבניתי אותה עבור הקוראים. זו הייתה המלאכה ה"קשה" (= המהנה!) והארוכה ביותר.

האם העבודה על הספר השני קלה או קשה יותר מן העבודה על הראשון?

שאלה מצוינת. זהו פרדוקס בעיניי, ואני אסביר. מצד אחד, הייתי מנוסה יותר, והיה לי קל יותר לצלוח מכשולים כאלו ואחרים איתם למדתי להתמודד במהלך כתיבת הספר הראשון. מצד שני, הייתי מנוסה יותר! הכול עלה רמה, והייתי הרבה יותר קפדנית, מדויקת, ומחושבת. אם בראשון יכולתי פשוט לבנות, בשני הייתי צריכה להתבסס ולשמור על החוקיות והרצף הקיימים. מה שכן, בשני כבר היה לי עולם בנוי שכבר ביססתי, ויכולתי להעמיק בעלילה ולהעביר מסרים ורעיונות יותר מורכבים. אני מניחה שהפרדוקס הזה מלווה כל מקצוע בו העוסק שואף להתקדם ולהצטיין, אבל בכתיבה הדבר ניכר באופן גלוי, דרך המילים, שחור על גבי לבן.

האם את כבר יודעת איך הסדרה תסתיים?

אלפרד היצ'קוק אמר פעם – אני חושבת שזה היה הוא – שאנחנו צריכים להיות מוכנים לוותר על הסצנה הזאת שראינו בעיני רוחנו, שעבורה כתבנו ספר (תסריט) שלם אם היא כבר לא מתאימה. רק כך נוכל לשרת כראוי את היצירה, וכמובן את המסר. אולי אלו לא היו בדיוק המילים, אולי לא הוא אמר אותן, כך או כך, הן נחקקו בי. מאז, אני נוטה לשרטט מתווה בראש, אבל לכתוב את הסצנה הנכונה ביותר, לא את זאת שחלמתי עליה, הסצנה שהספר צריך. מעצם כך, אני יודעת, אך בו בזמן לא יודעת. יש לי מושג ברור לאן אני הולכת, אבל לא במה אבחר ברגע האמת… מה שבטוח, אני נהנית לגלות.

כיצד משבר הקורונה משפיע עלייך?

הוא השפיע על הספר השני מאוד. כיום "המחברת האבודה" כבר היה אמור להיות בידי הקוראים, לאחר גיוס הדסטארט מוצלח, אבל כל התהליך התעכב. גם הגעתו של הספר לחנויות תתעכב בשל כך. שוק הספרים והחנויות המסחריות נפגעו בשל משבר הקורונה, כמו תחומים רבים אחרים. מבחינת כתיבה, סגר זהו חלומו של כל סופר, אבל הלחץ והמחשבות הקיומיות למיניהן – פחות. מניחה שהיה לי זמן רב לכתוב ולהתעסק בכתיבה, להנחות וללמד (בזום), ובעיקר להתמקד בתזה שלי ובקידום הספר, בו זמנית. בדרך כלל, אני צריכה לחלק את הזמן ביניהם.

האם ההוצאה לאור של "קולו של איש חי מת", הספר הראשון בסדרת "קללת המלאכים", הייתה כל מה שציפית שתהיה?

מצד אחד, הספר זכה לתגובות נפלאות, נכנס למבצעים הראשיים של סטימצקי לתקופה לא מבוטלת בזכות עצמו, ואני עצמי זכיתי בקהילת קוראים תומכת ואוהבת, ואני מודה על כך בכל ליבי. מצד שני, יכולתי לעשות זאת טוב יותר, נכון יותר, אם הייתי מחכה מעט, אולי לא עושה זאת בעצמי (קונטרול פריק, כבר אמרתי?) ומי יודע – אולי מגיעה לפסגות נוספות. מצד שלישי (כן, גם הפעם יש צד שלישי!) אני אדם של עשייה, ומאמינה בכוחה של הדרך. אם לא הייתי עושה דבר, לא היה קורה דבר. אני מוקירה את הדרך שאני עוברת בתור סופרת, ויודעת לקחת מה שיש לקחת.

הבנתי שאת לומדת לתואר שני בספרות אנגלית. מדוע דווקא זה?

זה התואר הנפלא ביותר שיכולתי לבחור לעצמי. אם יש החלטה שלקחתי ואני מרוצה ממנה במאת האחוזים – זאת הבחירה שלי ללמוד ספרות אנגלית, ובמיוחד באוניברסיטת בר-אילן. זהו תואר נפלא, מרחיב אופקים, פרקטי יותר משאחדים ישערו, והרווחתי שפה נוספת בה אני יכולה לכתוב.

האם הלימודים שלך עזרו לך, או הכינו אותך לעולם הכתיבה?

כן, כן וכן. אני מאמינה שכדי להיות סופרים טובים צריך לקרוא ספרים רבים. צריך להתחקות אחרי הדברים שגורמים לנו לאהוב ספר, וגם אחר אלו שגורמים לנו לא לאהוב ספר. אני מודה, פחדתי שהצלילה לניתוחים ספרותיים למיניהם תגרום לי לאהוב פחות ספרות, תוציא את העוקץ, אבל זה ממש לא קרה – הוא רק התחדד. למדתי רבות, הכרתי אנשים נפלאים, עברתי קורסי כתיבה יוצרת לצד קורסי מחקר, והתפתחתי כבת אדם וכסופרת.

מתי נוכל כבר להחזיק את "המחברת האבודה" בידיים ולקרוא?

בחודש הבא הוא יישלח אל תומכי ההדסטרט שתמכו ורכשו במכירה המוקדמת, לפני הגעתו לחנויות.

ככל הנראה, באוגוסט הוא יגיע לכל החנויות המסחריות.