אינקרסרון / קתרין פישר
מאת: מיכל מוסאי
קתרין פישר היא סופרת מוכשרת בז'אנר הפנטסיה. "אינקרסרון" והמשכו "סאפיק" הם המצליחים מבין ספריה, עד היום. מאז יציאתם לאור הם זכו בשבחים רבים ושהו שבועות ארוכים ברשימת רבי המכר של הניו-יורק טיימס. "אינקסרון" הוא מסוג הספרים שמושכים את תשומת הלב כבר מן המדף. כריכתו של הספר יוצרת עניין וסקרנות – הצבעים האפרוריים והמספרים שעל גבי הכריכה, יוצרים תחושת מתח ועתידנות. המפתח שבמרכז מעביר מסרים סמויים על העלילה, ומזמין את הקורא לפתוח אותו ולגלות עוד.
עלילת הספר
מתקן הכליאה "אינקרסרון" (שעל שמו הספר נקרא) הוא כלא עצום בעל אינסוף תאים ומסדרונות. אך זהו כלא מיוחד, השונה מכל בית כלא שהכרנו עד כה. מקום זה שופע יערות, אוקיינוסים וערים שונות. זהו עולם-כלא. בהיותו עולם, למרות גודלו, הוא מקום סגור, ממנו לאסירים אין שום דרך לברוח. התחושה השוררת במקום היא אפלולית ומפלצתית. אינקרסרון עוקב אחר אסיריו בכל רגע ורגע, לאורך כל שעות היממה.
פין הוא אחד מהאסירים באינקרסרון. בזמן שהותו שם, איבד את זכרונו, והוא משוכנע שחייו הקודמים, לכאורה, היו מחוץ לכלא. במקביל לסיפורו של פין, אנו נחשפים לחייה של נערה, קלודיה, בתו של הסוהר הראשי. קלודיה היא נערה חכמה ומבריקה שגרה בממלכה שנשלטת על ידי מערכת מחשבים. נתיני הממלכה חייבים לחיות לפי סגנון החיים שהיה מקובל במאה ה-17. הקדמה אסורה לנתיני הממלכה, אך הידע הוא כוח, והוא מצוי אצל אביה של קלודיה. אביה של קלודיה מעוניין לחתן אותה עם בחור אותו היא מתעבת. בגלל תבונתה היא אינה מסתפקת בחייה המוגבלים והחד-גוניים. בשלב מסוים, קלודיה מחליטה לנקוט צעד אמיץ ומשמעותי על מנת לשחרר את העולם מהשליטה הממוחשבת ומעריצות הזמן.
***
עלילת הספר מחולקת לשני חלקים, שכל אחד מהם, בנפרד, יוצר מתח ועניין. בסופו של דבר, שתי העלילות מתלכדות לעלילה אחת סוחפת ומקורית. הכתיבה של הספר יפה ומעניינת, התיאורים, מצד אחד, מפורטים ומצד שני, משאירים מקום לדמיון. הסופרת מתארת את הדמויות הנשיות שלה כאינטליגנטיות ואצילות. התיאורים הללו תורמים בדרכם אמינות לתקופת העלילה המיושנת ומנעימים את הקריאה.
את הסיפור אפשר להמשיל לחיי היום-יום של הקוראים, ועובדה זו מוסיפה תשוקה בקריאה. לדוגמה, היחסים בין קלודיה לאביה, האהבה המתוארת בין הדמויות והשנאה גם כן. קתרין פישר משלבת את דמיונה השופע יחד עם עלילה מצוינת ומרגשת, הסוחפת את הקוראים למקום אינטימי, שלא מאפשר לקורא בריחה מהקריאה, באותה מידה בה אסירי אינקרסרון מוחזקים בכלא, ללא יכולת בריחה.
אלמנט מסקרן נוסף בכתיבתה של פישר הוא השימוש החזותי שהיא עושה במילים כדי לחדד את כתיבתה ולתקשר עם הקוראים. לפעמים זה עובד מצוין, ולפעמים… לא כל כך. כך למשל, על מנת לייחד את הקריאה ולהוסיף לה עניין, היא פותחת כל פרק עם אמירות מרתקות של דמויות המרכיבות את סיפור הרקע, סיפור המעטפת. יחד עם זאת, אחד הדברים שפחות אהבתי בכתיבה, הוא השימוש בהדגשה גרפית של מילים מסוימות על מנת להביע תיאורי רגש שונים – להט, פתע, התרגשות ועוד.
בשורה התחתונה
לסיכום, "אינקרסרון" הוא ספר מלא עניין. מלבד האלמנט הפנטסטי שבו, יש בו עלילה עשירה מלאת תוכן, שחורגת מן המוסכמות המקובלות באנספור סיפורי פנטסיה נדושים. הוא משאיר את הקורא מרותק מתחילת הקריאה ועד סופה. ב"אינקרסרון" יש את כל הרכיבים הנדרשים בספר, מבחינתי: חברות, אכזבה, מתח, שובבות, אהבה ושנאה. כל אלה יסחפו אתכם לעולם עשיר בדמיון.
אינקרסרון
קתרין פישר
מאנגלית: איריס ברעם
הוצאת כתר ספרים (2012)
404 עמודים
